נמשכת המגמה לקראת הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים. שרת המשפטים איילת שקד ביקרה בבתי משפט בת"א ושוחחה עם שופטים שהדגישו כי איכות עורכי הדין נמצאת בירידה. ראש לשכת עוה"ד: "רק בישראל אדם עושה התמחות קצרה של שנה, ניגש לבחינה מצחיקה שלא משקפת כלום, והופ הוא הופך לעורך דין"
נמשכת המגמה לקראת הארכת ההתמחות בעריכת דין למשך שנתיים, במקום שנה כמקובל כיום. שרת המשפטים איילת שקד בוחנת בימים אלה את הרעיון מחדש, לאחר שביום חמישי האחרון ביקרה שקד במספר בתי משפט בתל אביב ושוחחה עם השופטים שהדגישו כי איכות עורכי הדין נמצאת בירידה.
על פי הפרסומים, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה תומכים בהארכת ההתמחות.
לפני מספר שנים הביע וינשטיין התנגדות לרעיון הארכת ההתמחות, וטען באחד מנאומיו בטקסי ההסמכה כי הדבר יקשה על מתמחים בעלי משפחות שצריכים לפרנס את ילדיהם בתקופת התמחותם במשפטים תמורת שכר זעום. עם זאת, חרף הדיבורים על הכוונות להארכת ההתמחות, איש מן הדוגלים ברעיון לא נתן עדיין את דעתו להשלכות הרוחב של המהלך, מבחינת שמירה על תנאי העסקה הוגנים של המתמחים ודרכי השתלבותם במקצוע ביום שלאחר ההתמחות.
ראש הלשכה עו"ד נוה העביר מסר לשרה שקד כי לדידו, "יש להאריך את תקופת התמחות לשנתיים, כי ההכשרה כיום לא מספיקה והציבור מקבל שירות משפטי לקוי". ראש הלשכה הודיע אמש לציבור עורכי הדין כי "הארכת ההתמחות ושינוי בחינות הלשכה הם יעדים עיקריים שהצבנו לעצמנו בקדנציה הקרובה, ואנו מתכוונים לעמוד בהם".
"רק במדינת ישראל אדם עושה התמחות קצרה של שנה, ניגש לבחינה מצחיקה שלא משקפת כלום, והופ הוא הופך לעורך דין בלי שום הגבלות. מי שמשלם את המחיר הזה אלו עורכי הדין הצעירים שאין להם הזדמנות לרכוש ניסיון והציבור שמקבל שירות משפטי לקוי", הדגיש ראש לשכת עורכי הדין הנכנס נוה.
לטענת עו"ד נוה, "מדברים על זה במשך שנים אבל עד היום דבר לא נעשה. המצב בשטח הוא שאיכות השירות המשפטי שהציבור מקבל מצויה בירידה מתמדת. זה בא לידי ביטוי בעליה הדרמטית בתביעות על רשלנות מקצועית שמוגשות נגד עורכי דין ובתלונות לוועדות האתיקה בגין התלונות של רשלנות מקצועית. אם אנחנו מסתכלים על ההכשרה שמקבלים עורכי דין אפשר להבין את זה".
נוה הוסיף כי "רק במחוז תל אביב יש כרגע 3,500 עורכי דין מובטלים שמחפשים עבודה. והם לא אשמים. מה קורה לאותם עורכי דין צעירים? הם רוצים לעבוד כשכירים, רוצים משרד שילמד אותם ויפקח עליהם וידריך אותם אבל הם לא מוצאים, ואז בעל כורחם הם פותחים משרד, עובדים מהבית מאיזה חדר. ואז יש עורך דין צעיר שעשה התמחות בהוצאה לפועל או בתעבורה ופתח משרד ומגיעים אליו תיקים בתחומים שהוא לא מבין אותם, הוא לוקח את התיקים האלה למרות שהם בתחומים שהוא לא התמחה בהם, והתוצאה היא שהוא מסתבך וטועה, ואז הוא חוטף תביעות רשלנות מקצועית. אתה רואה עורך דין צעיר בתחילת דרכו ואתה אומר איזה עתיד יש לו".
בתוך כך, במסגרת התיקון לחוק הלשכה שהעבירה לאחרונה השרה שקד בממשלה, יש כוונה להקים גוף של נציב קבילות לבחינת תנאי ההעסקה של המתמחים במשרדי עורכי הדין. הנציב יהווה גורם מייעץ לכל היבטי ההתמחות, לרבות אופי העבודה המוטלת על המתמחה, התאמתה ותנאי ההעסקה, וכן יוסמך לברר תלונות של מתמחים ובהתאם לדווח ולהמליץ לבעלי סמכות כיצד לפעול לתיקון הליקויים.
שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, הצליחה להעביר בממשלת נתניהו הקודמת רפורמה מקיפה בחוק לשכת עורכי הדין. השרה לבני הסבירה בזמנו במסיבת העיתונאים שקיימה בלשכתה לכתבים כי שקלה אם יש להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, אבל הגיעה למסקנה כי בשלב זה אין בכוונתה "לספק כוח עבודה זול לעורכי הדין" על ידי המתמחים, אלא לשפר את ההתמחות. לכן די בעיניה בהטלת פיקוח על ביצוע ההתמחות עצמה. השרה לבני לא פסלה את סוגיית הארכת ההתמחות בשלבים מאוחרים יותר, ככל שהפיקוח לא יועיל למיגור התופעה שהמתמחים עוסקים במלצרות במקום בהתמקצעות.
לקריאה נוספת, ראו:
הצעת החוק לשינוי מקיף בלשכת עורכי הדין עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה
שרת המשפטים: לקבל רישיון עורך דין זו לא זכות, צריך לעבוד קשה בשבילו
דוח פרוקצ'יה: בעתיד יבוטל המונופול של לשכת עורכי הדין ויהפוך לוולונטרי
