חדשות

הנאשמים נלוו באופן קבוע לעובדי חברה לעיקול רכב בביצוע עבודתם, תמורת תשלום ומתן טובות הנאה, מתוך הנחה כי נוכחותם תמנע התנגדויות וחיכוכים. בנוסף, הם ניצלו את נגישותם למאגר הנתונים של המשטרה ומסרו מידע אייש על בעלי כלי הרכב, וכן השתמשו שלא כדין בסמכותם לאזוק ולעכב נהגים בצדי הדרך

משטרה פרטית תמורת שוחד: המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה היום (ה', 2.7) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד ארבעה שוטרים בעבירות של קבלת שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה ועבירות נוספות. כתב האישום הוגש נגד שישה נאשמים נוספים, שהם מנהלי ועובדי חברה העוסקת בעיקול כלי רכב בשם חברת "כח לעד, שירותים משפטיים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פי כתב האישום, ארבעת השוטרים פעלו כ"משטרה פרטית" עבור החברה וזאת בתמורה לשוחד וטובות הנאה שקיבלו מבעלי החברה בין השנים 2010-2013.

השוטרים נאשמים הם משה עזרן (45) שוטר סיור בתחנת כפר סבא, ארז רז (36) מדריך בבית הספר לכושר מבצעי של המשטרה, בייהו אברהם (38) שוטר סיור במרחב איילון ויוגב אהרון (39) שוטר סיור בתחנת לוד.

בכתב האישום טוענת הפרקליטות כי השוטרים פעלו באופן שחרג מהסמכויות שהקנו להם הנהלים והחוק, תוך פגיעה באמון הציבור במוסד המשטרה כאשר נאמנותם הייתה נתונה קודם כל לחברה פרטית העוסקת בעיקול כלי רכב.

אביגדור צלניק (29) ואלכס בולוטוב (38), מנהלי החברה לעיקול רכבים, מואשמים במתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות. בנוסף להם, מואשמים ארבעה עובדים בחברה בעבירות מרמה והפרת אמונים, פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות.

על פי כתב האישום, החליטו צלניק ובולוטוב, בעליה של חברה העוסקת בעיקול כלי רכב, לצרף שוטר לכל הליך עיקול שנעשה, זאת בניגוד לנהלי המשטרה, כדי למקסם את רווחי החברה ולייעל את תפוקתה, ומתוך הנחה כי נוכחות שוטר בהליך עיקול מגדילה את היענות החייב לשיתוף פעולה עם בעל התפקיד, מונעת חיכוכים והתנגדויות ומאפשרת במידת הצורך גישה למאגרי הנתונים של המשטרה. לצורך כך איתרו בעלי החברה הנאשמים ארבעה שוטרים שהסכימו ללוות באופן קבוע את עובדי החברה – תמורת תשלום ישירות לכיסם ומתן טובות הנאה.

ארבעת השוטרים מואשמים בכך שהסכימו לעבוד עבור החברה כ"משטרה פרטית". במסגרת זו הם נהגו לבצע פעולות רבות תוך ניצול תפקידם כשוטרים והכול במהלך שגרת עבודתם במשטרה ובאופן הפוגע בכשירותם ובנאמנותם למשטרה ולערכיה. כך למשל, הארבעה ביצעו בדיקות שונות במסוף המשטרתי, מסרו מידע אישי על בעלי כלי הרכב, איתרו כלי רכב שעליהם הוצאו צווי עיקול, ועשו שימוש בסמכותם כשוטרים לרבות איזוק ועיכוב נהגים בצדי הדרך.

בתמורה לעבודתם כ"משטרה פרטית" בחברה, קיבלו השוטרים תשלום מזומן בסכום המגיע לעשרות אלפי שקלים וחלקם אף קיבלו מאות אלפי שקלים וכן הטבות שונות.

בנוסף, על פי כתב האישום, על מנת להעצים את האפקט הרצוי של הנוכחות המשטרתית בהליכי העיקול, פעלו הנאשמים על מנת לייצר מצג שווא כאילו גם עובדי החברה האחרים, שאינם שוטרים, הם שוטרים, ופעלו כדרך קבע בניגוד לנהלים המסדירים את אופן ביצוע עיקול כלי רכב. לצורך ההתחזות, השתמשו בעלי החברה הנאשמים בכלי רכב לבנים המזוהים עם כוחות המשטרה (כגון סקודה ופולסווגן-ג'טה) וכן השתמשו בסממנים משטרתיים, כמו מערכת כריזה, אורות מהבהבים כחולים על גבי כלי הרכב האזרחיים ששימשו אותם, סירנה וכובעי זיהוי משטרתיים. 

בנוסף, במקרים שבהם מסיבה כלשהי לא ניתן היה לעקל רכב מסוים, נהגו הנאשמים להצמיד מכשיר מעקב על רכב זה שלא כדין. בדרך זו, הייתה לנאשמים אפשרות לדעת היכן נמצא הרכב בכל עת וכך יכלו לעקל את הרכב במועד ובמיקום הנוח ביותר עבורם. 

כשגרת עבודה, ועל מנת לאפשר להם לבצע את העיקול, נהגו הנאשמים להתקשר לחייבים ולשכנע אותם להגיע לרכב תוך הצגת מצגי שווא שונים. בין היתר, הציגו עצמם הנאשמים בפני החייבים כשוטרים, דיווחו על תאונה בה היה מעורב הרכב או מי מבני המשפחה, הציגו עצמם כחברות ביטוח ועוד. יצוין כי לעיתים שיחות אלו נעשו בשעות הקטנות של הלילה, דבר שהוסיף ממד של בהלה וחיפזון להיענות לבקשת הנאשמים לגשת לרכב.

על מנת לחסוך בעלויות החברה וכן לצורך רווחתם האישית, הנאשמים אף השתמשו בכלי הרכב המעוקלים, בין אם לצורך הסעת המעוקל למגרש המיועד לכך ובין אם לצורכם האישי וזאת בניגוד לחוק ולנהלים.

בכתב האישום מצוין עוד כי לצורך קבלת ליווי משטרתי בהליכי עיקולים, קיימים נהלים משטרתיים המגדירים את התנאים לכך, לרבות עלות הליווי, המקרים בהם ניתן לקבלו וכן קיים פירוט באשר לשיבוץ שוויוני של השוטרים לעבודות אלו. הנהלים מגדירים מפורשות כי התשלום עבור ליווי משטרתי נעשה באמצעות המשטרה ובהתאם לתעריפיה.