חדשות

שופטי בג"ץ דחו את העתירות שעסקו בחוו"ד המשנה ליועמ"ש בעניין פעילות החטיבה להתיישבות, אך הבהירו כי הממשלה מחויבת אמנם להתייחס לחוות הדעת המשפטית, אך היא רשאית להחליט כיצד לפעול לפי שיקול דעתה: "עורך הדין של המדינה תופס את מקומו של הפקיד המקצועי בטרם עת"

שופטי בג"ץ דחו אמש (ב', 29.6) את העתירות בעניינה של החטיבה להתיישבות, ופסקו עקרונית כי "מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה נדרשת לא כדי להיאבק באינטרס פוליטי כזה או אחר או למנוע חקיקה: לא זה תפקידו".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לבג"ץ הוגשו במקור שתי עתירות שעסקו בחוות דעתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, בעניין הפעילות החוקית של החטיבה להתיישבות. פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישה חברת הכנסת זהבה גלאון ומפלגת מר"צ, וקובע כי אין לבטל את סעיפי ההסכם הקואליציוני שבין הליכוד לבית היהודי שעוסקים בהמשך ההתקשרות בין הממשלה לבין החטיבה להתיישבות.

רוב פסק הדין מוקדש לדחיית העתירה הנוספת לבג"ץ, שהגיש "פורום קהלת", שקראה לביטול חוות הדעת של היועמ"ש בטענה כי המשנה ליועמ"ש חרגה מסמכותה בכך שדרשה מהממשלה דרישה מחייבת להפסיק באופן הדרגתי את תקצוב החטיבה להתיישבות.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, פסק בהסכמת השופטים נעם סולברג וענת ברון, כי בין הממשלה והיועמ"ש מתקיים בשלב זה דיאלוג והתמקד בהקמתה של ועדת מנכ"לים (מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד החקלאות ומנכ"ל משרד הביטחון) לבחינת מודל ההפעלה והיחסים שבין הממשלה והחטיבה להתיישבות, ועדה אשר היא סוברנית להציע מודלים שונים לפעילות הממשלה בעזרת החטיבה להתיישבות. זאת, בין היתר, בשים לב לחוות דעתו של היועמ"ש. משכך, קבעו שופטי בג"ץ כי אין מקום להתערבותם בעת הזאת.

השופט רובינשטיין הדגיש את חשיבותה של החטיבה להתיישבות שבהסתדרות הציונית כחלק מן המוסדות הלאומיים והסתייג מההתייחסות אליה כאל "קבלן שירותים גרידא", תוך שהוא קובע כי הנורמות החלות עליה דומות לנורמות החלות על משרדי הממשלה שכן היא משמשת כידה הארוכה של הממשלה.

עוד הדגיש המשנה לנשיאה רובינשטיין את חיוניותו של היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף, אך עמד על כך שתפקידו להבטיח כי מדיניות הממשלה לא תטורפד: "מעורבותו של היועמ"ש נדרשת לא כדי להיאבק באינטרס פוליטי כזה או אחר או למנוע חקיקה: לא זה תפקידו. תפקידו להבטיח שמדיניות שעליה מחליטה הממשלה תיושם כדין ועל פי דין".

השופט רובינשטיין הסביר כי לטעמו אין סתירה מהותית בין סמכות הממשלה למשול לבין סמכות היועמ"ש לייעץ במישור המשפטי, אם כי לעיתים עלולים גם היועצים המשפטיים לשגות, וציטט בעניין זה את דבריו של חברו להרכב השופט סולברג שלפיהם: "עורך הדין של המדינה תופס את מקומו של הפקיד המקצועי בטרם עת, וזאת שלא בטובת העניין. עלינו לזכור ולהזכיר כי המשפטן הוא שחקן המשנה, והשחקן המרכזי הוא הפקיד המקצועי הנוגע בדבר".

לצד זאת ציין השופט רובינשטיין כי תפקידו של היועמ"ש לדאוג לכך שהפקידים והפוליטיקאים לא יחרגו מהוראות הדין תוך שהוא מצטט מדו"ח ועדת אגרנט: "בדרך כלל מחייב הסדר הטוב במדינה שהממשלה תתייחס לחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת, רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המתאים לפי שיקול דעתה שלה".

בסיום פסק דינו סיכם המשנה לנשיאה רובינשטיין את הדברים, כך שפעילותה של החטיבה להתיישבות תתאפשר והיא תוכל להמשיך בקידום מדיניות הממשלה תוך תיקון הדרוש תיקון על פי החוק: "משימות ציוניות התישבותיות על פי מדיניות הממשלה – כן; חצר אחורית לפעולות שלא כדין – לא".

ד"ר אביעד בקשי, שייצג בעתירה את פורום קהלת, מסר בתגובה כי "בית המשפט העליון דחה את עתירתנו, אך אושש את טענותינו העקרוניות. בציבור ובמערכת הפוליטית נתפסה חוות דעתה של המשנה ליועמ"ש כמחייבת את הממשלה לחדול מתקצוב החטיבה להתיישבות. בית המשפט דחה את עתירתנו, לאור עמדתו לפיה בשלב זה מתקיים דיאלוג בתוך הממשלה ובינה לבין היועצים המשפטיים ועוד מוקדם לזהות חריגה מסמכות מצד היועץ המשפטי לממשלה. גם העותר סבור שדיאלוג הוא דבר ראוי בין היועץ המשפטי לבין הממשלה המוסמכת הנועצת בו".

עוד הוסיף ד"ר בקשי כי "לעניין סמכויות הממשלה ביחס לעצותיו המשפטיות של יועצה, המשנה לנשיאה שב וציטט את מסקנות ועדת אגרנט בעניין, שלעתים נדמה כי נשכחו בשיח הציבורי בישראל, ולפיהם ראוי כמובן שהממשלה תראה בדרך כלל בחוות דעתו של יועצה המשפטי כשיקוף של הדין הקיים אך היא רשאית בסופו של יום להחליט על פי שיקול דעתה שלה כיצד לפעול".

מעבר לכך, לדברי עו"ד בקשי, "במישור הקונקרטי של הכוונה להוביל לתוצאה הכרחית של הפסקת תקצוב החטיבה להתיישבות, הרי שבית המשפט שינה לגמרי את התמונה גם אם בדרך של פרשנות חדשה לחוות דעתה של המשנה ליועץ המשפטי. בית המשפט קבע מפורשות שבכפוף לתיקוני שקיפות וכללים מינהליים בפעילות החטיבה, שאף העותר סבור שצריך לתקנם, אין כל מניעה לממשלה להמשיך ולפעול באמצעות החטיבה להתיישבות, כפי שנקבע בסיום פסק הדין: 'קידום מדיניות הממשלה בדרך חוקית והוגנת גם בשיתוף החטיבה, אולם אך ורק כחוק – אינו בשמים' ".

בג"ץ 3301/15

לקריאה נוספת, ראו:

נמשך המאבק המשפטי נגד ביטול התקצוב הממשלתי של החטיבה להתיישבות