במחקרים שנעשו בשנים האחרונות ציינו יותר ממחצית מהמרואיינים כי הם חוו לפחות התעמרות אחת – התעללות מילולית או רגשית, ממנהלים, עמיתים או לקוחות. ההתעמרות רווחת יותר כלפי עובדים שכירים שהם גברים, צעירות וצעירים בגילאי 18-34, בעלי שכר נמוך (סביב שכר המינימום), וכן בקרב המגזר העסקי
30% מהעובדים השכירים בישראל נחשפו להתעמרות משמעותית במקום העבודה על ידי מנהלים, עמיתים או לקוחות. כלומר, עובד אחד מתוך כל שלושה עובדים שכירים עבר התעמרות משמעותית במקום העסקתו. כך עולה מנתוני משרד הכלכלה, על פי ממצאים המתבססים על סקרים, עבודות ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות במינהל המחקר במשרד הממשלתי בנושא זה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בסקר המקיף נכללו מספר רב של שאלות בנוגע לסוגי התעמרות שונים, תדירותן (מ"אף פעם" ועד ל"לעיתים מאוד תכופות"), וכן לגבי זהות הגורם המתעמר: מנהל, עמיתים לעבודה ולקוחות.
על פי ההגדרה הרחבה של "התעמרות בעבודה", שהיא התנהגות של התעללות מילולית או רגשית הנתפסת בעיני העובדים עצמם כהתנהגות פוגעת או פוגענית, מתברר כי למעלה ממחצית מהמרואיינים (55.4%) דיווחו כי חוו לפחות התעמרות אחת מאחד מהגורמים: מנהלים, עמיתים או לקוחות. עוד מתברר כי על פי דיווחי העובדים השכירים, קרוב ל-12% נפגעו מהתעמרות במקום העבודה לעיתים תכופות ויותר. קרוב ל-7% מדווחים כי נפגעו מהתעמרות בעבודה לעיתים תכופות.
העובדים השכירים נחשפו להתעמרויות לא רק מצד המנהלים במקום העבודה אלא גם מעמיתים, מלקוחות ומספקים המגיעים אל העסק כדי לקבל שירות או לבצע עבודות. ההתעמרויות במשק רווחות הרבה יותר מצד מנהלים כלפי העובדים, ופחות מצדם של עמיתים או לקוחות. 2.3% מהעובדים השכירים נחשפו להתעמרות מצד המנהלים, לקוחות ועמיתים. 6.3% מהעובדים השכירים נחשפו בו בעת גם להתעמרות מצד עמיתים לעבודה ומצד לקוחות. קרוב ל-22% מצד העובדים השכירים נחשפו להתעמרות של מנהלים, כ-17% מצד עמיתים במקום העבודה וכ-12% מצד לקוחות וספקים.
עוד מתברר כי ההתעמרות רווחת יותר כלפי עובדים שכירים שהם גברים, צעירות וצעירים בגילאי 18-34, בעלי שכר נמוך (סביב שכר המינימום). וההתעמרות בעבודה רווחת בקרב עסקים גדולים יחסית ובקרב המגזר העסקי, אף כי התופעה קיימת גם במגזר הציבורי.
51.6% מכלל העובדים השכירים שהתעמרו בהם דיווחו שההתעמרות פגעה במוטיבציה שלהם לעבוד. בשל ההתעמרות, טענו 11.6% מהמרואיינים שהם לא מתפקדים בעבודה, 14% מגיעים באיחור לעבודה, 5.3% נשארים בבית לאחר התעמרות, 11.2% עושים הפסקות בעבודה ו-7.6% יוצאים ממקום העבודה מוקדם יותר.
במשרד הכלכלה מציינים כי השכיחות של ההשלכות הללו היתה גבוהה בממוצע בקרב עובדים שנפגעו מהתעמרות פי 2.25 בהשוואה לעובדים שלא נחשפו להתעמרות.
ההשלכות הכלכליות הישירות של התעמרות במקום העבודה, לגבי המעסיקים, היא הירידה בפריון העבודה במהלך יום העבודה ובהיעדרויות יזומות חריגות. להערכת חוקרי משרד הכלכלה, ממדי האובדן הכלכלי הם גדולים יחסית בהתייחס לכך ששיעור גבוה של עובדים אכן דיווחו על התעמרות ועל השלכותיה לגביהם.
נראה כי הממצאים הללו מלמדים שהמחיר שמשלמים העובדים השכירים כתוצאה מהתעמרות מצד מנהלים, עמיתים ולקוחות הוא גבוה מאוד. מדובר מחד במחיר נפשי ורגשי, ומאידך – בפגיעה ממשית ביכולת של עובדים לתפקד וליצור במהלך יום העבודה, ולכך ישנן השלכות גם על אובדן משמעותי של הכנסות של עסקים.
שר הכלכלה אריה דרעי אמר כי "התורה מצווה לשמור על כבוד האדם – התעמרות בעובד גם מנוגדת לתורה ופוגעת בכבודו, אבל גם פוגעת באופן ממשי ביכולתו של העובד לתפקד וליצור במהלך יום העבודה ולכך יש השלכות ופגיעה גם במעסיק". השר דרעי אמר את דברים בכנסת, בדיון שערכה אתמול (ד', 24.6) חברת הכנסת מרב מיכאלי בנושא התעמרות בעובדים במקום העבודה. השר דרעי הוסיף כי "משרד הכלכלה, בראשותי, יעשה כל שניתן כדי לטפל בתופעה זו ואני שותף אמיתי של כל מי שיפעל לטיפול בנושא".
