שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עידן המקומונים מול עידן הרשת החברתית: האם תם תור הזהב של תביעות לשון הרע?

חדשות

עידן המקומונים מול עידן הרשת החברתית: האם תם תור הזהב של תביעות לשון הרע? , צילום: עו"ד רון לוינטל. צילום: סער סיקלאי
עידן המקומונים מול עידן הרשת החברתית: האם תם תור הזהב של תביעות לשון הרע?
25/06/2015, ליאור שדמי שפיצר

בערב ההשקה לספרו החדש של עו"ד רון לוינטל טען עו"ד איתן ארז כי "תחום לשון הרע נמצא במוות קליני", נוכח סכומי הפיצוי הנמוכים והרחבת ההגנות על ידי ביהמ"ש. עו"ד לוינטל הדגיש כי המציאות היום שונה: "התחום קיבל תנופה בזכות הטכנולוגיה המאפשרת לעשות שיימינג. הפרסומים עברו לאינטרנט וסכומי הפיצוי עולים"

"תחום לשון הרע נמצא היום במוות קליני. תקופת הזוהר של התחום היתה בשנות ה-90, עד 2003 בערך. אז אפשר היה להגיש תביעות דיבה ולקבל פיצויים נורמליים. אני ממליץ היום למי שבכל זאת לוקח תיק תביעת דיבה לקחת תשלום רק לפי שעות וחס וחלילה לא באחוזים מפסק הדין". כך אמר עו"ד איתן ארז בערב ההשקה לספרו החדש של עו"ד רון לוינטל "ארץ דיבת חלב ודבש", בהוצאת "מדיה 10", שהתקיים שלשום (ג', 23.6) בבית הפרקליט בתל אביב.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בערב העיון, שעסק בהיבטים היסטוריים ועכשוויים לחוק לשון הרע, דיברו בין היתר ח"כ מרב מיכאלי, נכדתו של ד"ר ישראל קסטנר שנרצח על רקע לשון הרע, אורי אבנרי, העורך לשעבר של עיתון העולם הזה, ועו"ד אפי נוה, וכן נערך פאנל בהשתתפות השופטת אושרי פרוסט פרנקל, השופט עודד מאור ועו"ד שלומי וינברג, יו"ר משותף של ועדת לשון הרע במחוז תל אביב והמרכז, יחד עם עו"ד רון לוינטל.

"רק השכן מוועד הבית אינו איש ציבור"

עו"ד ארז סקר את התיקונים לחוק ואת ההלכות שהתקבלו בבית המשפט העליון שהביאו להקטנת סכומי הפיצוי שנפסקים בתביעות ולהרחבת ההגנות על פרסומים המהווים לשון הרע. בין היתר צוין התיקון לחוק ב-1998, הקובע פיצוי ללא הוכחת נזק. לדברי עו"ד ארז, חלק מהשופטים הבינו את הפיצוי בסך של 50 אלף שקל כתקרה, וכך סכומי הפיצוי ירדו באופן דרמטי, עד כי הם משתווים לעלות ניהול ההליך והייצוג המשפטי.

עוד ציין עו"ד ארז את פסק הדין בפרשת לוני הרציקוביץ' (ע"א 4534/02) שהפך למעשה כמעט כל אדם מפורסם ל"איש ציבור". "פסק הדין קבע כי איש ציבור הוא נגיש לתקשורת ולכן הוא יכול להגיב", אמר עו"ד ארז. "איש ציבור לא יכול גם להגיש תביעת דיבה. אבל היום כל איש מוכר – עורך דין, פוליטיקאי, זמר או כדורגלן – הוא איש ציבור. נשארו רק מסעודה משדרות והשכן מוועד הבית". בנוסף, טען ארז, פסק הדין קבע שלא ניתן להגיש תביעת דיבה על סאטירה. "היום חצי מהתוכניות בטלוויזיה הן סאטירה. מספיק לשים כתובית על המסך שמדובר בסאטירה, ואי אפשר להגיש תביעה".

מכה נוספת שניחתה על התחום, לדברי עו"ד ארז, היא בפסק הדין ח'יר נגד גיל (רע"א 1104/07), שקבע כי לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע על דברים שנאמרו בהליך משפטי – לרבות בכתבי טענות, חוות דעת מומחה או אמירות לא קשורות שנאמרו תוך כדי דיון. "נניח שהלוויתי למישהו 1,000 שקל והוא לא מחזיר לי", מדגים עו"ד ארז. "אני תובע אותו והוא עונה בתצהיר שהוא הלך לזונה תל אביבית והיא אמרה לו שאחיה, איתן ארז, סיפק את האקדח ליגאל עמיר. זה פרסום מותר במאה אחוז".

"המסמר האחרון בענף תביעות הדיבה הוא פרשת אילנה דיין (ע"א 751/10 – לש"ש)", אמר עו"ד ארז והסביר כי פסק הדין נתן הגנה כמעט מוחלטת לעיתונאים, גם אם הדברים שפורסמו התבררו כלא נכונים בסופו של דבר. "אם תראו את הכל במצטבר – אין כמעט אפשרות היום להגיש תביעות דיבה נגד כלי תקשורת. היום אני ממליץ לנפגעים להשקיע את הכסף ביועץ תקשורת, בפעילות ברשתות חברתיות. אין טעם היום להתחיל את הסאגה של תביעה נגד כלי תקשורת. הוצאות ההליך הן בערך הפיצוי שיתקבל".

"פעם הפרסומים היו באמירה אחת. היום הם ויראליים"

בשיחה עם פורטל תקדין אומר עו"ד לוינטל כי דבריו של עו"ד ארז מייצגים תקופה אחרת ואינם רלוונטיים לימים אלו. "בשלוש השנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה ניכרת בסכומים הנפסקים בתביעות לשון הרע. רק לאחרונה פסקו בתי המשפט פיצויים של 800 אלף שקל בתביעות לשון הרע". עוד מוסיף עו"ד לוינטל כי התחום קיבל תנופה בשנים האחרונות בגלל האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים לעשות שיימינג. "זה לא היה לפני 10-15 שנים. פעם הפרסומים היו בעיתון אחד, באמירה אחת. היום הפרסומים הם ויראליים".

עו"ד לוינטל ציין כי "אמנם ברמה העקרונית זה נכון שאנשים תובעים לפעמים כדי למרק את שמם ולא בהכרח כדי לקבל פיצוי גבוה, אבל צריך לשים לב לסכומי הפיצוי שעולים ולאפשרות לקבל צווים שמסירים את הפרסום ומחייבים תיקון, וגם לזה יש ערך. לתובעים יש אפשרות לקבל צו הכחשה, איסוף כל העותקים וכו'".

לדברי עו"ד לוינטל, המציאות היום היא שהמקומונים, שנתבעו בעבר בפרשות מפורסמות, נסגרו כמעט לגמרי. "הפרסומים עברו לתחום האינטרנט, שם שולטים אנשים פרטיים ושם יש תביעות. כמו כן, חל כרסום משמעותי בהגנות הגורפות שניתנו לפני 10-15 שנה, כך שאני חושב שעו"ד ארז רואה את הדברים בחומרה יתרה".

עו"ד רון לוינטל סקר בערב העיון ארבע פסיקות של בית המשפט העליון ששינו את פני תחום לשון הרע בעשור האחרון מבחינה מהותית. אחת מהן היא פסק הדין בעניין רמי מור (רע"א 447/07), ששחרר עברייני רשת מכל אחריות בכך שקבע כי לא ניתן היום לחשוף כתובת IP של גולש. "אם כותבים עלינו טוקבק אנונימי, אנחנו לא יכולים לצפות שימסרו לנו את זהותו של הגולש שהשמיץ", אמר עו"ד לוינטל.

השופט עודד מאור הגיב לדברים ואמר כי פסק הדין ניתן לפני חמש שנים – שנות אור בעידן המודרני, והגיעה העת לבחון אותו מחדש. "לא יעלה על הדעת במקרים בוטים, קשים ויוצאי דופן, של מעוול שחוסה בצל האנונימיות, שנגן בחירוף נפש על חופש הביטוי", אמר השופט מאור. "מי שמתבטא בצורה גסה ובוטה צריך לקחת אחריות על דבריו. לא אאפשר את חופש הביזוי".

עו"ד שלומי וינברג הוסיף כי פסק הדין בעניין רמי מור היה רלוונטי לפני חמש שנים. "כיום רוב המעוולים מפרסמים ברשתות החברתיות בשמם האמיתי, ולא נדרשים מאמצים כדי לחשוף אותם". עוד מוסיף עו"ד וינברג כי כתובת ה-IP עצמה לא לגמרי מספיקה כדי להוכיח שמדובר באותו אדם, כך שגם העניין הזה דורש חשיבה מחדש. עו"ד וינברג התייחס גם לפסק הדין בעניין ח'יר וציין כי ההלכה המגבילה את האפשרות להגיש תביעת דיבה על דברים שנאמרו במסגרת ההליך השיפוטי מאפשרת לעורכי הדין לבצע את עבודתם. "היא מעלה קשיים אבל מאפשרת לנו לא להיתבע".

השופטת אושרי פרוסט פרנקל הדגישה כי לא כל אמירה היא לשון הרע. "הפסיקה כבר קבעה שהגידוף של אתמול הוא שפת הרחוב של היום. אני חושבת שצריך לחשוב טוב לפני שמגישים תביעת לשון הרע", אמרה השופטת.

כשבני סלע תובע על פגיעה בשמו הטוב

ספרו של עו"ד רון לוינטל, "ארץ דיבת חלב ודבש", שפרק ממנו ("שרה גיבורת ביבי") פורסם לפני כשנה בתקדין, מאפשר הצצה לאולמות בתי המשפט ולסיפורים האנושיים הפיקנטיים שמאחורי התביעות. לוינטל, בעבר איש תקשורת ופעיל ציבור וכיום עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע, מגלה בין היתר מה כתב בעלה הראשון של שרה נתניהו בספר על חייה, מי היחיד שגרם לטומי לפיד לשלם על הדברים שאמר, לאן נעלם הספר שקבע שנתן שרנסקי הוא מרגל של הק.ג.ב, מי דרשה מבית המשפט למנוע פגיעה בשמה הטוב חמישים שנה אחרי מותה, מה קורה שבני סלע טוען לפגיעה בשמו הטוב, האם אישה כבדת משקל שצולמה ברחוב לתוכנית טלוויזיה על "מגיפת ההשמנה" זכאית לפיצוי על פגיעה בכבודה ומי גילה ששמו הטוב שווה רק שקל אחד.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

שרה גיבורת ביבי

 

הצעה: תקנו את חוק איסור לשון הרע בעקבות התגברות תופעת השיימינג ברשת

 

ביהמ"ש: פרסום לשון הרע בכל אחת מאמצעי התקשורת ייחשב כעוולה נפרדת

 

אנתרופולוג שתקף מפיק סרטים אודות מקום קבורתו של ישו יפצה ב-636 אלף שקל

 

העליון בדיון נוסף: אילנה דיין לא תפצה את סרן ר' בגין כתבת התחקיר בעובדה

 

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:67
קומיט וכל טופס במתנה