השופט מנחם קליין ציין כי ההשתלחות חסרת הרסן בתובע ובעדיו חרגה ממה שמקובל בניהול הליך הוגן, וכי האמירה בסיכומים לפיה התובע גר בכפר רצחני שממנו יצאו רוצחי משפחת פוגל ומשתייך לחמולה הידועה במחבליה היא טיעון מקומם, לא רלוונטי, דמגוגי ואף גזעני, שנכתב בניסיון נלוז להשפיע על תת המודע של בית המשפט
שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין שלל
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מנתבע שזכה עקב השתלחות חסרת רסן ושימוש
בטיעונים גזעניים בסיכומים שהגיש עורך דינו, ובראשם האמירה לפיה התובע גר בכפר
רצחני ומשתייך לחמולה הידועה במחבליה. השופט קליין ציין כי מדובר בניסיון נלוז
להשפיע על תת המודע של בית המשפט על מנת שייטה משפט תוך נטישת האובייקטיביות
המחויבת בפסיקת הדין. מאחר שהתביעה נדחתה, ראה השופט להביע תרעומת מהדברים בשלילת
פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עורך דינו של הנתבע.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ההחלטה ניתנה במסגרת תביעת נזיקין שהגיש מוחמד
יוסף דראושה, תושב השומרון, שנפגע לטענתו בעת שעבד בשיפוץ דירת מגורים בבני ברק
אצל קבלן שיפוצים בשם שרגא אליהו. לטענת דראושה, הוא נפצע בעת שפירק מסגרת
אלומיניום שהורכבה ממספר כנפי הזזה מזכוכית, וחלקי הזכוכית שהתנפצה ננעצו בכף
ידו.
אליהו דחה את טענתו של דראושה כי התקיימו
ביניהם יחסי עובד-מעסיק וטען כי האחרון עבד בישראל ללא היתר ובניגוד לחוק, ובמצב
זה אינו זכאי לפיצוי על פי הכלל "מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה".
השופט מנחם קליין דחה את התביעה וקבע כי דראושה
לא הצליח להוכיח ברמה הנדרשת במשפט האזרחי את קיום יחסי העבודה, את יסודות עוולת
הרשלנות, את חובת הזהירות הקונקרטית והפרתה ואת הקשר הסיבתי בינה לבין הנזק.
בסיום דבריו העיר השופט קליין כי מאחר שהתביעה
נדחתה, בשלב זה הוא היה אמור לפסוק גם הוצאות ושכר טרחת עורך דין נגד התובע,
כמקובל. עם זאת, כתב השופט, "סיכומי ההגנה התאפיינו בהשתלחות חסרת רסן במילים
בוטות ובייחס תכונות אופי שאין מקום לחזור עליהן, אך סבורני שב"כ הנתבע חרג
מכל מה שמקובל הניהול הליך משפטי הוגן".
השופט הדגיש כי "בין כליל ההכפשות
והכינויים הרבים שנתן ב"כ הנתבע בתובע ובעדיו בצורה קשה ובלתי מכובדת, לדידי
שתי שורות בסיכומיו עברו כל גבולות הטעם הטוב: 'התובע גר בכפר רצחני ממנו יצאו בין
השאר רוצחי משפ' פוגל הי"ד, ומשתייך לחמולה ידועה במחבליה ורצחנותה'. טיעון זה – שלא הוכח כלל במהלך המשפט! - הוא טיעון
מקומם, לא רלוונטי, דמגוגי ואף גזעני לדעתי. דבר שלא ייראה במקומותינו, בעת
טיעונים בתיק מסוג זה".
לשיטתו של השופט קליין, "מדובר בניסיון
נלוז להשפיע על תת המודע של מותב זה ולהזכיר לו את המאבק וההתנכלויות בו נתונים
מתיישבי יו"ש, בכדי לייצר אנטיפטיה כלפי התובע ולהטות משפט תוך נטישת
האובייקטיביות המחויבת בפסיקת הדין. אין לבית משפט זה דרך ראויה יותר מלהביע
תרעומתו בגין הדברים אלא בשלילת פסיקה הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין כך".
