ביהמ"ש לענייני משפחה דחה תביעה למזונות משקמים שהגישה אישה נגד גבר שהיתה עמו בקשר ומתח ביקורת על "מצעד הקבלות" המטריד שצירפה לתביעתה, בהן קבלות ישנות על סכומים פעוטים, התומך בטענת הנתבע כי היא רקחה מלכתחילה את המזימה לסחוט ממנו כספים וראתה בו נתבע פוטנציאלי ולא חבר
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה תביעה למזונות משקמים ומדור בסך של 923 אלף שקל שהגישה אישה נגד גבר שעמו היתה בקשר רומנטי במשך ארבע שנים, אשר במהלכן מימן חלק מהוצאותיה ואף גילה רוחב ולב ורוחב כיס גם כלפי בנה. השופט יהורם שקד מתח ביקורת נוקבת על התובעת, שתביעתה על מאות הנספחים המצורפים לה, בהם קבלות ישנות על סכומים פעוטים שאספה ושמרה, מלמדת כי היא תכננה את תביעתה וראתה בגבר נתבע פוטנציאלי ולא חבר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעת, מתווכת נדל"ן, גרושה ואם לילד קטן, ניהלה לטענתה קשר של ידועים בציבור עם הנתבע, עורך דין במקצועו, נשוי ואב לילדה, אשר במהלכו התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת. לטענתה, הנתבע מימן את שכר הדירה המשותפת, תמך בה כלכלית ואף הנפיק לה תלושי שכר פיקטיביים בגובה 4,000 שקל לחודש.
התובעת טענה עוד כי הנתבע כפה עליה לחתום על מסמך מבלי שהסביר לה את תוכנו ומשמעותו, תוך התנייה כי אם לא תחתום ייפרד ממנה. באוגוסט 2013 נפרד ממנה הנתבע, תוך שהוא מבטיח לה כי הם יישארו חברים טובים וכי הוא ימשיך לעזור לה מבחינה כלכלית.
מנגד, טען הנתבע כי כתב התביעה הוא המשך ישיר להצקות ולאיומים של התובעת כלפיו, שנועד לסחוט ממנו כספים, וכי התובעת רקחה מלכתחילה את מעשה הסחיטה ובמשך כל השנים אספה קבלות למכביר בדבר רכישות מוצרים שונים שישמשו לתביעתה העתידית. לטענתו, מערכת היחסים בין השניים הסתכמה בקשר מיני וחברות בלבד, ללא מגורים משותפים ומבלי שהשניים ראו עצמם כבני זוג. משכך, אין עליו כל חובה במזונותיה המשקמים, מה גם שהתביעה הוגשה כשמונה חודשים לאחר הפרידה, דבר המלמד כי היא לא ראתה נחיצות בבירורה.
עוד טען הנתבע כי התובעת ניצלה את טוב ליבו ואת רחמיו ונדיבותו כלפיה וכלפי בנה, סחטה אותו, נהגה כלפיו באלימות ואף הציקה לבני משפחתו וללקוחותיו ואיימה עליו כי היא תרדוף אותו עד המוות.
השופט יהורם שקד הציע לתובעת לשקול את המשך עמידתה על תביעתה, אולם זו עמדה על הגשת סיכומים ומתן פסק דין מנומק, בטענה כי היא תוכל בסיכומיה לשכנע את בית המשפט בצדקת תביעתה. לאחר הגשת סיכומי הצדדים, ולאחר שעיין בהם בעיון רב, זימן השופט שקד את באי כוח הצדדים לישיבה נוספת, שבה הודיע לבא כוח התובעת כי סיכומיו לא הביאו אותו לכדי הכרה בזכות כלשהי שיש לתובעת כלפי הנתבע, וביקש ממנו שוב לשקול את המשך עמידתה של התובעת על תביעתה.
בסופו של דבר נתן השופט פסק הדין שבו דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות ההליך בסך של 35 אלף שקל. השופט ציין בפתח דבריו כי "כתב תביעה זה הינו דוגמא ומופת לאמרה בדבר ניצול לרעה של הליכי משפט. תביעה זו, לידתה בחטא וסופה בדין, ועליה ועל שכמותה נאמר כי טוב היה אלמלא הוגשה".
"בירור התובענה חשף בפני מערכת יחסים צינית בין איש לבין אישה, מערכת יחסים שניתן לומר עליה רבות זולת כי יש בה להקים חובה נוספת ולו מינימאלית של הנתבע כלפי התובעת", כתב השופט בפסק הדין. "עדותה של התובעת הותירה בי רושם קשה, ולפרקים קשה מאוד. מאידך, התרשמתי מהנתבע כי אכן, כדבריו, ביקש הוא לסייע לתובעת ממקום של טוב לב ושל חמלה, ואילו התובעת ניסתה לנתב זאת למקום של התעשרות שלא כדין".
השופט הדגיש כי במקרה זה לא חלה כל חובה חוקית על הנתבע לשאת בשלום מזונותיה המשקמים של התובעת. זאת, במיוחד נוכח המסמך שעליו חתמה התובעת, שבו היא הצהירה מפורשות כי אין בינה לבין הנתבע כל יחסי שיתוף ברכוש, וכי היא מבינה כי המתנות שיעניק לה אינן יוצרות חובה כלשהי מצדו. עוד הצהירה התובעת במסמך זה כי ידוע לה שאין בכוונתו של הנתבע להביא עמה ילד וכי היה והיא תהרה לו היא תעשה הפלה ולחילופין תמסור את התינוק לנתבע אגב ויתור על משמורתו והסדרי ראייה עמו.
השופט הדגיש כי האמור במסמך הולם הלימה מוחלטת את טענות הנתבע, וכי השכל הישר מלמד כי המסמך לא נערך בחלל ריק ונועד להסיר מעל הנתבע חששות מסוימים, כמו גם להבהיר לתובעת מהו היקף זכויותיה מולו.
השופט שקד ציין עוד כי כתב התביעה החזיק מאות עמודי נספחים, קבלות וחשבוניות לרוב, על מנת להוכיח כי הנתבע אכן הוציא כספים עבור התובעת. "אמת הדבר כי כאשר בעל דין מבקש להוכיח תביעתו, מצופה ממנו לתמוך תביעתו בעדויות ובראיות טובות. יחד עם זאת, 'מצעד הקבלות' שבכתב התביעה יש בו מחד ללמד על הוצאות כספים לא מעטים מכיסו של הנתבע לידה של התובעת, אולם יש בו להעיד על דבר נוסף ומטריד", כתב השופט בפסק הדין. "עיון בתוכן הקבלות שצורפו על ידי התובעת מלמד כי טענתו של הנתבע לאמור כי התובעת ראתה בו נתבע פוטנציאלי ולא חבר, לא נטענה בחלל ריק ואין לומר עליה כי היא מנותקת מציאות". השופט הוסיף כי התובעת הציגה קבלות עבור מוצר או מסעדה על סכומים פעוטים ששולמו לפני זמן רב, אך לא הציגה הסבר סביר ומתקבל על הדעת לסיבה שבעטיה טרחה לשמור אותן.
"הנתבע מעולם הנתבע מעולם לא הכחיש כי היה נדיב כלפי התובעת וכלפי בנה, וראיות לכך ניתן למצוא גם בנוסח המסמך, בעדותו ובעדותה של התובעת. יחד עם זאת, לא פחות ממדהים הדבר בעיני כי התובעת ביקשה להיבנות מטוב ליבו של הנתבע וקיוותה כי העובדה כי ניסה להיטיב עמה, תהיה לו לרועץ", כתב השופט. "דבריו אלו של הנתבע עודם מהדהדים באוזני ולא אוכל שלא לומר כי אופן דיבורו ומנעד קולו הותירו בי רושם עמוק של אדם שחפץ היה לעשות טוב במובן הפשוט של המילה. ככל שדבר זה הינו לצנינים בעיני התובעת, טוב תעשה באם תנסה לשוות לנגד עיניה מה היה מצבה ומה היה מצבו של בנה אלמלא אותו הטוב".
על כן, קבע השופט כי התנהלותה של התובעת נעדרה תום לב, אשר די היה בו כדי לדחות את תביעתה למזונות לאחר הפירוד, גם אם לא היה בין הצדדים הסכם השולל זאת. השופט שקד ציין כי ראוי היה לחייב את התובעת בהוצאות בסכום משמעותי, אך בשים לב למצבה הוא מצא להקל עמה בעניין זה ולהעמיד את הסכום על 35 אלף שקל בלבד.
לקריאה נוספת, ראו:
בת 71 תבעה מבן הזוג לשעבר להמשיך לפרנס אותה לאחר הפרידה לכל ימי חייה
בן הזוג לשעבר התעשר, הגרושה ביקשה פיצוי על 12 שנים של מזונות נמוכים
