חדשות

בג"ץ דחה את עתירת עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" וקבע כי מדובר בעתירה מוקדמת, נוכח הכוונה לבחון את הסוגיה בהסדרה הכוללת של משמורת הילדים. עו"ד אמיר שי: "פסק הדין מראה את העוול שעושה המדינה לגברים, באמצעות חקיקה, בתי המשפט והרשות המבצעת"

שופטי בג"ץ דחו עתירה לחייב את רשות המסים לחלק את נקודות הזיכוי ממס הכנסה, הניתנות להורים בגין ילדים קטינים, באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת על אותם ילדים. בעתירה שהגישה לבג"ץ עמותת "הורות משותפת = טובת הילד", ביחד עם שני זוגות גרושים שיש להם משמורת משותפת, נטען כי נקודות זיכוי ממס הכנסה הניתנות בגין ילדים קטינים צריכות להתחלק באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת על אותם ילדים. הסעד שהתבקש בעתירה הוא הוצאת צו על תנאי נגד רשות המיסים, כך שתנמק מדוע לא תחולקנה נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עמותת "הורות משותפת = טובת הילד" ביקשה תחילה בעתירתה לבג"ץ כי רשות המסים תפרסם חוזר המחייב לחלק את נקודות הזיכוי בגין ילדים קטינים בין הורים החולקים משמורת משותפת באופן שוויוני. במסגרת העתירה נטען כי אין מחלוקת בין העותרת לבין רשות המסים בנוגע לצורך לחלק את נקודות הזיכוי באופן שווה, וכי המחלוקת נסבה למעשה רק על השאלה כיצד חלוקה זו תיעשה בפועל.

לטענת עמותת "הורות משותפת = טובת הילד", כאשר בית המשפט לענייני משפחה קובע הסדר משפטי של משמורת משותפת, על רשות המסים לחלק את נקודות הזיכוי על בסיס קביעה זו באופן אוטומטי בין ההורים, מבלי להציב דרישות נוספות בפני הנישומים הנוגעים בדבר.

לאחר מספר גלגולים שעברה העתירה, רשות המסים הביעה תחילה נכונות להכיר בהסדר של חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים, אך בתנאים מסוימים. בתגובה המקדמית ציינה רשות המסים כי לפי "פשוטו של כתוב" הזכויות המוסדרות בסעיף 40 לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] ובסעיף 69 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (לנקודות זיכוי ולקצבת ילדים) מוקנות לאם גם במקרה של משמורת משותפת. עם זאת, רשות המסים ציינה כי לפנים משורת הדין היא החליטה להנהיג מדיניות מקלה בכל הנוגע לנקודות זיכוי לגבי הורים שיש ביניהם הסדר של משמורת משותפת, בהתבסס על פרשנות תכליתית ללשון החוק.

לפי מדיניות זו, הסבירה רשות המסים לבג"ץ, ניתן יהיה לחלק באופן שווה את נקודות הזיכוי בין הורים שיש ביניהם הסדר של משמורת משותפת בתנאי ששניהם יגישו דו"חות שנתיים, פסק דין להוכחת המשמורת המשותפת, וכן הסכמה חתומה על ידי ההורים באשר לחלוקת נקודות הזיכוי ביניהם, או לחלופין, בהיעדר הסכמה, פסק דין המורה על חלוקת נקודות הזיכוי בין שני ההורים. בהמשך, עוגנה מדיניות זו בחוזר מס הכנסה מספר 2/2014, שפורסם ביום 20.5.2014.

הסדרת המשמורת בהליכי הגירושין

בדיון שנערך בעתירה באוקטובר 2014 הורה בג"ץ לצרף עותר קונקרטי הרואה עצמו נפגע מעמדת רשות המסים, ובהתאמה את מי שעלולה להיפגע כתוצאה מעתירתו כמשיבה. עוד הורה בג"ץ לרשות המסים להגיש תגובה מעודכנת לעתירה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, אשר תתייחס לשאלה האם הזכות לקבלת נקודות זיכוי לפי סעיף 40(ב)(1) לפקודת מס הכנסה ניתנת לחלוקה (בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה).

בינואר 2015 הגישה העמותה עתירה מתוקנת, ולה צירפה שני עותרים נוספים ושתי משיבות נוספות, אשר הסוגיה רלוונטית לעניינם. אלא שבשלב זה חלה תפנית מפתיעה בעמדת רשות המסים, שטענה בתגובה מקדמית לעתירה המתוקנת כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל היותה עתירה מוקדמת, שכן הנושא המועלה בה עומד בפני הליך של גיבוש מדיניות. בתגובה זו ציינה רשות המסים כי לאחר דיונים נוספים שהתקיימו בין משרדי ממשלה שונים הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, להקפיא בשלב זה את חוזר 2/2014.

רשות המסים הסבירה כי בדיונים שהתקיימו התחדדה ההבנה כי חלוקתן של נקודות הזיכוי בין הורים שיש ביניהם הסדר של משמורת משותפת נוגעת בליבת ההסדרה של דיני המשפחה, ובכלל זה הדין המסדיר את המשמורת בהליכי גירושין, יותר מאשר  בדיני המס. במסגרת דיונים אלו, כך הוסבר לבג"ץ, אף הועלה החשש כי לחוזר 2/2014 עלולות להיות השלכות על קביעתם של הסדרי משמורת בהליכי גירושין, שלא מתוך שיקולים רלוונטיים לדיני המשפחה וטובת הילד.

רשת המסים נתלתה בהיבטים השונים של משמורת משותפת בהליכי גירושין כפי שנדונו לאחרונה על ידי שתי ועדות ציבוריות – הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל (המכונה גם "ועדת שיפמן") והוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (הידועה גם כ"ועדת שניט"). שתי הוועדות הללו גיבשו זה מכבר את מסקנותיהן והצעת חוק המעגנת את מסקנותיה של דעת הרוב בוועדת שניט אף עלתה לדיון במליאת הכנסת (הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ה-2014).

לכן, טען היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין כי נכון יהיה להמתין עם הסדרת הסוגיה של חלוקת נקודות זיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת עד לאחר שיושלם הדיון בהמלצותיהן של הוועדות הללו בממשלה ובכנסת. באופן זה, טענה רשות המסים, הסדרת הסוגיה של חלוקת נקודות הזיכוי תיעשה בהתייחס להסדרה הרחבה יותר של שאלת המשמורת בהליכי גירושין.

חוסר התחשבות במחצית מהאוכלוסיה המתגרשת

עמותת "הורות משותפת = טובת הילד" טענה לאחרונה (15.5) כי היא עומדת על עתירתה וכי עם ביטולו של חוזר 2/2014 הצורך לדון בעתירה קיים אף ביתר שאת. לטענת העותרים, קיומו של הליך חקיקה אינו מצדיק את המשך המדיניות המפלה בחלוקתן של נקודות זיכוי בין נשים לגברים. עוד נטען כי ממילא הליכי החקיקה שעליהם הצביעה רשות המסים אינם נוגעים במישרין לסוגיה העולה בעתירה – חלוקת נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת – וכי למעשה הליכים אלה נמשכים שנים רבות ואף לא ניתן לדעת מתי יסתיימו, אם בכלל.

"לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים, אנו סבורים כי נוכח ההתפתחויות שתוארו לעיל, היינו הכוונה לבחון את הסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הדיון בהסדרת הנושא של משמורת ילדים, הרי שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת", פסקה השופטת פרופ' דפנה ברק ארז, בהסכמת הנשיאה מרים נאור והשופט אורי שהם. "אמנם, אין לבוא בטרוניה אל העותרים בשל כך, לנוכח השינוי שחל בינתיים בעמדת המשיבות", ציינו שופטי בג"ץ. "אולם, בשים לב לאמור בתגובה המקדמית המתוקנת לא ניתן להימנע מן המסקנה שאלה הם פני הדברים. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לפיה ראוי לדון בסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הרחבה של הסדרה של דיני המשמורת בהליכי גירושין היא לכאורה עמדה ראויה (וזאת מבלי לנקוט כל עמדה בשאלה האם כתוצאה מכך צריך לחול שינוי בדין הקיים). באופן עקרוני, ראוי להותיר למדינה פרק זמן סביר לדיון בנושא זה בהקשרו הרחב".

שופטי בג"ץ הוסיפו וציינו כי טענות העותרים שמורות להם, ואף שמורה להם הדרך לפנות בשנית לבג"ץ ככל שההליכים האמורים יימשכו מעבר לזמן סביר.

עם זאת, וחרף דחיית העתירה על הסף, נפסק כי "נוכח העובדה כי השינוי בעמדתה של רשות המסים הביאה לריבוי הליכים משפטיים במסגרת העתירה דנן, אנו מורים כי רשות המסים תשלם את הוצאות העותרת 1 בסך של 7,500 שקל".

עו"ד אמיר שי, שייצג את העותרת לבג"ץ, מסר בתגובה לפניית פורטל חדשות תקדין כי "בפעם המי יודע כמה פסק הדין הנדון מראה את העוול שעושה המדינה לגברים. עוול באמצעות חקיקה, בתי המשפט, והרשות המבצעת. האפליה המגדרית שנודפת מתגובתה של רשות המיסים מקוממת, והיא נוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לצערי, בג"ץ נתן במקרה הזה יד לעוול קשה תוך חוסר התחשבות בחצי מהאוכלוסייה המתגרשת במדינת ישראל. עודני סבור כי אב ב'משמורת משותפת' זכאי למחצית מנקודות הזיכוי ויוכל להשיג זאת בהליך של השגה בבית המשפט למרות תוצאות הבג"ץ, שלא לדבר על אב ב'משמורת משותפת' המחזיק בהסכם או בפסק דין המורים על חלוקת נקודות הזיכוי".

בג"ץ 7455/13

לקריאה נוספת, ראו:

תקדים מחייב: הילדים במשמורת משותפת? האב ישלם רק 50% מדמי המזונות

נסתרה חזקת הגיל הרך: "אף הורה לא יהיה משמורן ושני ההורים שווים"

נמשכת מגמת השוויון בביהמ"ש: האם תשלם מזונות לאב עבור הבת שבמשמורתו