חדשות

הנאשם יצר בין היתר תמונות פיקטיביות באמצעות תוכנת הפוטושופ, שבהן הדביק את פניהן של הנשים, בהן תלמידת תיכון בת 17, על תמונות פורנוגרפיות. את התכנים המיניים הפיץ הנאשם בכל רחבי האינטרנט תוך שהוא חושף את זהותן המלאה של הנשים ואף מקשר אותם לעמודי הפייסבוק האישיים שלהן

בית משפט השלום גזר תשעה חודשי מאסר על יוסף יצחק כהן, שהורשע בעבירות של פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע, לאחר שצילם נשים במצבים אינטימיים ללא ידיעתן ואף יצר תמונות פיקטיביות בהן הן מוצגות באופן פרובוקטיבי וחושפני. את התכנים המיניים הפיץ הנאשם בכל רחבי האינטרנט תוך שהוא חושף את זהותן המלאה של הנשים ואף קישר אותם לעמודי הפייסבוק האישיים שלהן ובאחד המקרים אף לעמוד הפייסבוק של מקום עבודתה של המתלוננת. בנוסף לעונש המאסר, יפצה הנאשם את המתלוננות בסך כולל של 80 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן שייחס לו עשרה אישומים בעבירות של פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והפרת הוראה חוקית. על פי שני האישומים הראשונים, צילם הנאשם בחשאי שתי נשים במהלך מגע מיני שקיימו עימו, ולאחר מכן העלה את הסרטונים לאתרי אינטרנט, לרבות אתרים פורנוגרפיים, ללא ידיעתן או הסכמתן כשלגבי אחת המתלוננות, אף ציין הנאשם לצד הסרטון את שמה.

על פי אישומים אחרים, עשה הנאשם שימוש בתוכנת ה"פוטושופ" כדי להדביק את פניהן של שתי מתלוננות אחרות (אחת מהן תלמידת תיכון בת 17) על תמונות פורנוגרפיות ללא ידיעתן או הסכמתן, כך שהשתיים נחזו להיראות במצבים אינטימיים, בעירום מלא או חלקי. בהמשך, העלה הנאשם את התמונות לפייסבוק תוך שתייג את שמותיהן של המתלוננות וכן לאתרי אינטרנט נוספים. לא זו אף זו, הנאשם אף איחד את התמונות הפיקטיביות המתוארות לכדי סרטון מצגת אותו העלה לאתר אינטרנט וכן העלה כתגובה למצגת קישור לעמוד הפייסבוק של המתלוננת. נוסף לאמור, העלה הנאשם לעמוד הפייסבוק הרשמי של מקום עבודתה של אחת המתלוננות קישור לאחת התמונות הפיקטיביות שעליה מופיע פרצופה.

השופט ד"ר עמי קובו גזר על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בפתח הדברים ציין השופט קובו כי מדובר במקרה חמור של פגיעה בפרטיות ולשון הרע באמצעות האינטרנט. בעניין זה, הודגש כי אף שפגיעה בשמו הטוב של אדם היא לעולם בעלת תוצאות קשות, פגיעה בשמו הטוב של אדם על ידי העלאת פרסומים אל המרחב האינטרנטי טומנת בחובה פגיעה משמעותית וקשה עוד יותר נוכח היקף החשיפה ומשכה. במקרה זה, הנאשם לא הסתפק רק בהעלאת התכנים הפוגעניים לאתרי האינטרנט השונים אלא פעל כדי לקשר בין התכנים לזהותן האמיתית של המתלוננות, תוך שהוא מוודא כי כל מי שנמצא במעגל החברתי והמשפחתי הקרוב אליהן ייחשף לתכנים הקשים. לא זו אף זו, מתוך האמון שרכשו המתלוננות לנאשם לא העלו הן על דעתן כי הוא עלול להיות מקור הפגיעה והן אף פנו אליו לעזרה נוכח המצוקה הגדולה וחוסר האונים שחשו.

עוד ציין השופט כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים היתה ברף גבוה, שכן הנאשם ניצל לרעה את האמון שרחשו לו המתלוננות, שאפשרו לו גישה אל חייהן וחלקן אף ניהלו עמו מערכת יחסים אינטימית. הפגיעה מתעצמת בכך שהנאשם המשיך במעשיו גם לאחר שנחקר באזהרה במשטרה וגם לאחר ששוחרר בתנאים מגבילים.

במסגרת סקירת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, התייחס בית המשפט לתכנון המוקדם והשיטתי שקדם להן, ובשים לב לכך שמעשיו בוצעו לאורך שלוש שנים במהלכן אף נחקר במשטרה.

עוד התייחס השופט לנזק שנגרם למתלוננות כתוצאה מביצוע העבירה. מהצהרותיהן ועדויותיהן של המתלוננות למד בית המשפט כי מעשיו של הנאשם גרמו להן להשפלה, פגעו בכבודן, בפרטיותן ובצנעת חייהן כאשר תחושות אלו רודפות אותן עד היום והן נאלצות להתמודד עם שאלות, מבטים, רמזים והערות מבזות על לא עוול בכפן. עוד נאלצות המתלוננות לחיות בפחד מתמיד שמא מכר או קרוב משפחה ייחשף לתכנים הקשים שהופצו, כשיש להניח שפחד זה לא יחלוף עוד זמן רב נוכח העובדה שמרגע שהופצו הדברים ברחבי האינטרנט קיים קושי רב להסירם. בפרט ציין השופט כי אחת המתלוננות סובלת מפניות בעקבות הפרסומים גם שלוש שנים לאחר המעשים, מתקשה לנהל מערכות יחסים זוגיות וחיה בחשש מתמיד מפגיעות עתידיות. מתלוננת אחרת ניתקה עצמה ממשפחתה ומכל המוכר לה, פיתחה הפרעות אכילה, דיכאון וחרדה ואף חלפו בראשה מחשבות אובדניות. אשר למתלוננת שהייתה קטינה בעת ביצוע המעשים, ציין השופט קובו כי זו חדלה מלהגיע לבית הספר, הסתגרה מהסביבה ולא ניגשה לבחינות הבגרות. לדעת השופט, מדובר בנזקים מתמשכים ומשמעותיים נוכח טיבו של העולם הטכנולוגי בו אנו חיים כיום ונוכח "נצחיות" המידע המועלה לרשת האינטרנט.

נוכח האמור, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין עומד בין 7 חודשי מאסר בפועל עד ל- 24 חודשי מאסר. בקביעת העונש בתוך המתחם בפגיעה של העונש בנאשם בשים לב להיעדר עבר פלילי לחובתו, נטילת האחריות שלו על מעשיו ומאמציו לחזור למוטב. מנגד, יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בשים לב לריבוי המעשים החוזרים ונשנים וכן לעובדה שהנאשם המשיך בביצוע מעשיו גם לאחר שנחקר תחת אזהרה במשטרה ואף לאחר ששוחרר בתנאים מגבילים.

ת"פ 33837-09-13