חדשות

על פי החשד, השר לשעבר דרש וקיבל סכומי כסף תמורת פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים ובכספים אלה רכש נדל"ן, וכן המיר ללא דיווח מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים שאותו החזיק במזומן בכספות. סנגוריו של בן אליעזר הגיבו להזמנתו לשימוע: "סופקו הסברים מפורטים לכל החשדות"

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה אמש (ד', 3.6) לסנגוריו של השר לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר, כי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שוקל להעמיד אותו לדין, בכפוף לשימוע, בחמש פרשיות שעניינן עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, ועבירות מס. החלטה זו התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והמלצת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי שווקי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין השנים 2007-2014 כיהן בן אליעזר כחבר כנסת, ובחלק מן התקופה כשר בממשלות ישראל. על פי החשד, דרש וקיבל מר בן אליעזר סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש בין היתר נדל"ן. בן אליעזר נחשד עוד כי המיר, ללא דיווח ותוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, אותו החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק.

כמו כן, נחשד בן אליעזר כי מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת, בכך שלא כלל דיווחים בדבר הון ונכסים שצבר, וכי לא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

הפעלת קשרים במצרים

על פי החשד, בשנת 2011 פנה בן אליעזר לאיש העסקים אברהם נניקשוילי, ביקש וקיבל ממנו סך של 400 אלף דולר ארה"ב (כמיליון וחצי שקל), וזאת תמורת פעולות שביצע בן אליעזר מתוקף תפקידו כשר התעשייה והמסחר לטובתם של איש העסקים נניקשוילי ושותפו ג'קי בן זקן. על פי החשד, בין בן אליעזר, פעל למינוי מקורבו של נניקשוילי לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה. כמו כן הפעיל בן אליעזר את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראשת לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת שמן שבבעלות נניקשוילי ובן זקן לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".

רישיון הקידוח ניתן לחברת שמן לאחר לחצים שונים שהופעלו על ידי בן אליעזר, בעזרת ראשת לשכתו ובאמצעותה על חברי מועצת הנפט. בן אליעזר חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשוילי בהליך משפטי שניהל. בגין כך נחשד בן אליעזר בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

כמו כן, נחשד בן אליעזר כי לבקשת איש העסקים רוי מוצפי, הוא פנה לקונסול מצרים מספר פעמים על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה שבבעלות מוצפי. בעקבות פניות אלה חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מיידי, וכל אימת שהיה בכך צורך. בשנת 2011 העביר מוצפי לבקשת בן אליעזר סך של 260 אלף שקל לרכישת מגרש עבור רעייתו ובנו של בן אליעזר בנס ציונה.

בשנת 2012, על פי החשד, פנה בן אליעזר למוצפי, וביקש ממנו סך של חצי מיליון שקל לצורך מימון רכישת בית ביפו. מוצפי נענה לבקשה והעביר לו את הסכום האמור. בסמוך לכך, פנה בן אליעזר למוצפי פעם נוספת בדרישה לקבל סכומים נוספים הנעים בין 1.2 ל-1.3 מיליון שקל לרכישת הבית ביפו. בן אליעזר הפעיל על מוצפי לחצים על מנת שיעביר את הכסף, בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים. מחומר הראיות עולה כי הסכום הנוסף שהתבקש לבסוף לא הועבר לבן אליעזר.

העלמת הכנסות והפרת אמונים

הפרקליטות חושדת בכך שבן אליעזר גם עסק בהלבנת הון: במהלך התקופה שבין 18.1.2011 לבין 17.6.2012 החזיק בן אליעזר סכומי מט"ח במזומן המגיעים במצטבר לסך של 2.14 מיליון שקל. בתקופה האמורה ביקש בן אליעזר לעשות שימוש בכספים אלה לצורך רכישת נדל"ן, מבלי להפקיד את כספי המזומן בחשבונות הבנק שלו, כדי שלא להזדהות כמי שמחזיק ברשותו סכומים גבוהים במזומן. לצורך כך, פנה בן אליעזר מספר פעמים למכרו, וביקש ממנו לבצע עבורו שירותי המרה ולהזדהות כמבקש השירות במטרה לגרום לזיהוי ודיווח לא נכון. 

בן אליעזר חשוד גם בביצוע העבירה האמורפית של הפרת אמונים: בהתאם לחובותיו וזכויות של בן אליעזר כחבר כנסת, הוא הגיש בתקופה הרלוונטית הצהרות הון אשר בהן הוא נמנע במתכוון מאזכור הון ונכסים שהחזיק, ובכך הציג מצג שווא. על פי החשד, במעשים אלה פגע בן אליעזר בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור ומשרתיו. פגיעה זו הייתה מהותית וקשה נוכח רום מעמדו, סכומי הכסף הגבוהים שהוסתרו, ניצול האמון שניתן בו ובשל חשיבותה של ההצהרה שנועדה לאפשר קיום בקרה על חברי הכנסת נבחרי הציבור, שלא יפעלו בניגוד עניינים אלא תוך שמירה על טוהר מידות של ועל מנהל תקין. בכך עשה בן אליעזר במילוי תפקידו מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.

כמו כן, על פי החשד, בין השנים 2007-2013, לא הגיש בן אליעזר דו"חות שנתיים כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה ועשה שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס. בנוסף, בן אליעזר העלים הכנסות שצמחו לו משוחד ומהכנסות נוספות הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

בגין כל המעשים המתוארים לעיל נשקלת העמדתו לדין של פואד בן אליעזר בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה אמש גם לבאי כוחם של חשודים נוספים בפרשה – אברהם נניקשוילי, רוי מוצפי, איילת אזולאי וצ'רלי יהודה – על כך שהיא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע.

החקירה בוצעה על ידי צח"מ בלהב 433-יאח"ה יחד עם פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, בליווי עורכי הדין שרון כהנא וסוזנה שור מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

"הדלפות בלתי פוסקות מתוך החקירה"

סנגוריו של בן אליעזר, עורכי הדין נבות תל-צור וטל שפירא, מסרו בתגובה להזמנתו לשימוע: "בנימין פואד בן אליעזר דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו. בשעות הבוקר של יום שישי ה-5.6.14 – ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות המדינה – קיבל בן אליעזר קריאה טלפונית להתייצב ל'בירור' קצר כביכול במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה. בן אליעזר, שהיה בדרך לאזכרה, התייצב מיד ונדהם למצוא עצמו תוך זמן קצר בחקירה תחת אזהרה. לימים התברר כי המידע בגינו נחקר בן אליעזר היה בידי הרשויות כבר למעלה משנה קודם לכן, וחרף האמור נמנעו הרשויות לזמנו לבדיקה בעניין, וראו לנכון לזמנו לחקירה רק ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות, על כל המשתמע מכך.

"עד לרגע זה לא התקבל הסבר באשר לעיתוי התמוה של פתיחת החקירה ארבעה ימים לפני מועד הבחירות לנשיאות, כמו גם באשר לעיתוי התמוה של שיגור כתב החשדות וההזמנה לשימוע, בעיצומה של הסערה בה נתונה המשטרה והפרקליטות עקב חשיפת הפרשיות האחרונות. מר בן אליעזר העמיד עצמו לרשות החקירה, דחה מכל וכל את החשדות המיוחסים, וסיפק הסברים מפורטים לכל אותם חשדות. כל הכספים המוזכרים בכתב החשדות, ללא יוצא מהכלל, ניתנו למר בן אליעזר לאחר אשפוזו הדרמטי בחודש אפריל 2011, בבית החולים אסף הרופא, שם היה מצוי לאורך למעלה מחודש ימים, מחוסר הכרה ועל סף מוות. ברור אפוא, שאין כל יסוד לניסיון המאולץ והמלאכותי לקשור בין הסיוע החברי לבין תפקיד ביצועי כלשהו של מר בן אליעזר".

עוד מוסיפים סנגוריו כי "למרבה הצער, אמונתו של בן אליעזר בהגינות החקירה נתקלה פעם אחר פעם בהדלפות בלתי פוסקות מתוך החקירה ובמסע הכפשה מכוון הולך וגובר. בן אליעזר שירת את הציבור למעלה מ-30 שנה כלוחם ומפקד בצה"ל וכ-30 שנה נוספות בכנסת ובממשלה, וכיהן כשר בשבעה משרדי ממשלה מובילים, כאשר מעולם לא דבק בו רבב.

"מר בן אליעזר הודיע כי אין בכוונתו ליטול חלק בניהול ההליכים בתקשורת, כי הוא נחוש להיאבק על שמו הטוב גם במחיר פגיעה נוספת בבריאותו וכי הוא ישמיע את מכלול טיעוניו, תשובותיו, ותלונותיו הקשות בכל הקשור להתנהלות רשויות האכיפה כלפיו אך ורק בפני היועץ המשפטי לממשלה ואך ורק במסגרת הליך השימוע. אנו משוכנעים שלאחר שיתאפשר לנו לעיין בחומר החקירה, יהיה בידנו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה".