שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש הטיל קלון על ראש עיריית רמת השרון שהורשע במרמה והפרת אמונים

חדשות

ביהמ"ש הטיל קלון על ראש עיריית רמת השרון שהורשע במרמה והפרת אמונים , צילום: צילום: Getty images Israel
ביהמ"ש הטיל קלון על ראש עיריית רמת השרון שהורשע במרמה והפרת אמונים
31/05/2015, עו"ד לילך דניאל

יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון המושעה, נידון ל-6 חודשי עבודות שירות וקנס על שורת עבירות מרמה, הפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף, בכך שבמהלך כהונתו כיו"ר קרן השתלמות לעובדי רשויות מקומיות גלגל על הקרן את הוצאותיו הפרטיות והוצאות משפחתו, לרבות רכישות מזון, בגדים, טלוויזיה, מקרר, שיעורים פרטיים לבתו ונסיעה לחו"ל

בית משפט השלום גזר עבודות שירות וקנס על יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון המושעה שהורשע בשורת עבירות מרמה, הפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף. זאת, לאחר שנמצא כי במהלך כהונתו כיו"ר קרן השתלמות לעובדי רשויות מקומיות שהיא חברה ציבורית, גלגל על הקרן את הוצאותיו הפרטיות והוצאות משפחתו, לרבות רכישות מזון, בגדים, נעליים, טלוויזיה, מקרר, שיעורים פרטיים לבת, נסיעה של הבת לחו"ל ועוד. נקבע, כי במעשיו פגע רוכברגר בצורה קשה באמון הציבור וניצל את מעמדו העליון בקרן הן  כלפי התאגיד עצמו והן כלפי נושאי המשרה והעובדים לביצוע מעשיו. כן נקבע כי יש במעשיו קלון המונע ממנו לשוב לכהן כראש העירייה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנאשם, ראש עיריית רמת השרון המושעה יצחק רוכברגר, הורשע בדצמבר 2014 בעבירות שעניינן רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. על פי עובדות האישום, טרם היבחרו לראשות העיר עבד רוכברגר בהסתדרות וכיהן כמזכיר הארצי של עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות הפקידים. במסגרת עבודתו, כיהן רוכברגר כמנכ"ל קרן ההשתלמות לעובדי הרשויות המקומיות, שהיא תאגיד ללא כוונת רווח שניהל את חסכונותיהם של כ-90 אלף עמיתים.

באוקטובר 2003 נבחר רוכברגר לכהן כראש עיריית רמת השרון, אז החל לכהן כיו"ר הדירקטוריון בקרן. באחת מישיבות הדירקטוריון שהתקיימה בשנת 2004, התקבלה החלטה שאישרה החזר הוצאות ליו"ר הקרן (רוכברגר). כשנה לאחר מכן, בישיבה אחרת, אושר תשלום שכר המנכ"ל והחזר ההוצאות ליו"ר, כפוף לאישור ועדת הביקורת והאסיפה הכללית. בהמשך, התקיימה ישיבה של ועדת הביקורת שבה הוחלט להמליץ לדירקטוריון לאשר גמול לדירקטורים, הגדלת החזר ההוצאות ליו"ר ושכר מנכ"ל. במהלך התקופה הרלוונטית, היה רוכברגר מגיש לקרן קבלות ומקבל תשלומים המסתכמים בסך של כ-120 אלף שקל. ב-2006 נחקר רוכברגר בגין פרשה אחרת בה נחשד ("פרשת הסתדרות הפקידים"), אז מסר לראשונה את גרסתו בנוגע לקבלת שכר והטבות מהקרן. בהמשך, התקבלו החלטות נוספות בנוגע להוצאות היו"ר.

בשנת 2007, נערכה ביקורת בקרן בהוראת משרד האוצר, בה הועלתה התמיהה על עצם החלטת הדירקטוריון לאשר החזר הוצאות בסכום לא סביר, הודגש היעדרו של אישור האסיפה הכללית והועלה חשש באשר להתנהלות הנהלת הקופה שאישרה תשלום החזר הוצאות כנגד קבלות לא מפורטות, שבחלקן לא שימשו כלל למטרות הקרן. בהמשך, החזיר רוכברגר לקרן את מלוא הסכום שקיבל  והתפטר מכהונת יו"ר הקרן.

בהכרעת הדין נדונה השאלה האם מותר היה לרוכברגר כיו"ר קרן שהיא חברה ציבורית, לגלגל על הקרן את הוצאותיו הפרטיות והוצאות משפחתו, לרבות רכישות מזון, בגדים, נעליים, טלוויזיה, מקרר, שיעורים פרטיים לבת, נסיעה של הבת לחו"ל, חגיגת בר מצווה לילדי גיסו, ועוד. בסופו של יום קבע בית המשפט כי דירקטוריון הקרן לא קיבל ולא יכול היה לקבל החלטה שמשמעה החזר הוצאות פרטיות של רוכברגר שאינן קשורות לפעילותו למען הקרן, וכי אין לקבל שרוכברגר האמין בתום לב ב"זכותו" להחזר הוצאות פרטיות.

השופט עידו דרויאן גזר על רוכברגר עונש של שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, וקבע כי יש לראות בכלל מעשיו "אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, שכן מדובר במכלול אחד של פעולות המאופיינות במחשבה פלילית אחת ובתכנון פלילי אחד, בפגיעה באותם ערכים ובגרימת הנזק המצטבר. לגופו של עניין, ציין השופט כי פעולתו העקבית של רוכברגר, שהובילה להשחתה רבתי של רישומי התאגיד, נשאה עמה פגיעה קשה בערכים המוגנים בעבירת הרישום הכוזב, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנושא המשרה הרמה ביותר בתאגיד שהאמון בו הוא רב ביותר והביקורת האפקטיבית עליו היא החלשה ביותר.

גם ביחס לעבירת המרמה והפרת האמונים קבע בית המשפט כי רוכברגר פגע קשות בערכים המוגנים, עת העמיד את טובתו האישית לפני טובת התאגיד ונקט בפעולות מרמה, זיוף והטעייה באופן מתמיד וחוזר תוך ניצול חולשתם של מנגנוני הפיקוח והביקורת שהיו מוכרים לו היטב מתוקף תפקידו ותוך ניצול חולשת הביקורת עליו שנבעה ממעמדו בחברה. רוכברגר לא נרתע ממרמה ישירה, אקטיבית, ברורה ומפורשת כשהסווה את מהות המעשים ומסר מידע שקרי למנכ"ל ולמבקר הפנימי כששאלו אותו לעניין הוצאותיו, וגם לאחר חשיפת מעשיו עוד ניסה להמשיך בהטעיית גופי התאגיד כשטען בכזב בפני ועדת הביקורת שמרבית הקבלות שניתנו היו בגין אירוח.

עוד ציין בית המשפט כי לאורך כל התקופה התמיד רוכברגר בהצגת מצגי שווא מטעים ובביצוע חוזר של עבירות כדי לקבל את הכספים שדרש, לא נרתע מהשקעת זמן ניכרת לצורך זה וניצל את מעמדו העליון בקרן הן  כלפי התאגיד עצמו והן כלפי נושאי המשרה והעובדים לביצוע מעשיו. כן צוין כי רוכברגר יכול היה להפסיק את ביצוע המעשים בכל רגע ורגע וודאי שיכול היה "להסתפק" בהוצאות ביתו וצרכיו ולא "לפעור את לועו רחב" גם לקבלת החזרים עבור טיסת בתו לחו"ל ועבור חגיגה משפחתית במסעדה ועוד. אשר לנזקים שנגרמו, הנזק הכספי הישיר הוא הברור והמזדקר לעין, שכן מעשיו של רוכברגר פגעו כלכלית בקרן ובכל עמית מעמיתיה שכן זו חייבה את עמיתיה בדמי ניהול לפי הוצאות הניהול בפועל. כפועל יוצא, הוצאות מחייתם של רוכברגר ובני ביתו ויתר ההוצאות שהוציא לצרכיו ולהנאתו מומנו על ידי העמיתים. בנוסף, שילמה הקרן מס בגובה של 90% על הוצאות עודפות, כך שהעלות האמיתית של מעלליו הייתה כמעט כפולה. עוד סבר בית המשפט כי אין לזלזל גם בפגיעה במוניטין של הקרן אצל רשויות המס והאוצר וכי כי במעשי הנאשם מוצה פוטנציאל הנזק במלואו.

לאור האמור, ולאחר שבחן את מדיניות הענישה הנוהגת, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין עומד בין ארבעה חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, ועד 15 חודשי מאסר, כעונש עיקרי. כן דחה בית המשפט את האפשרות לחריגה מהמתחם משיקולי צדק, שכן עניינו של הנאשם אינו נופל במסגרתם של אותם מקרים קיצוניים של אומללות אנושית חריגה או פגיעה אנושה בבריאות ועד ערש דווי.

בקביעת העונש בתוך המתחם, התחשב בית המשפט לקולא בפגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו וכן התחשב באופן מצומצם בפגיעה המיוחדת בנאשם כאיש ציבור, שקלונו מופץ ברבים ושמפעל חייו עתיד להיגדע. כן יש לתת את מלוא המשקל להודייתו של הנאשם בביצוע המעשים ולמאמציו לתיקון ופיצוי. בנוסף, ציין בית המשפט את אורח חייו של הנאשם ותרומתו לחברה בשנות שירותו לציבור העובדים וציבור תושבי עירו, את מסירותו ויכולותיו במילוי תפקידיו הציבוריים, את חזונו ואת הגשמתו מפעלים שונים לרווחת הציבור כגון טיפוחה של מערכת חינוך ייחודית ומפוארת ואת האופן הנגיש הרגיש והאנושי שבו טיפל במצוקות פרטניות.

לבסוף, דן בית המשפט בסוגיית הקלון וקבע כי העבירות בהן הורשע רוכברגר הן כאלו שמטבע ברייתן יש עמן קלון וכי אמנם הן לא נגעו בניהול ענייני העירייה אולם הוא ביצע אותן בעת שכיהן כראש עירייה ומכוח משרה בה נשא בשל היותו ראש עירייה. משכך, דבק בו הפגם המוסרי והוא משליך גם על משרתו הציבורית הבכירה בראשות העירייה.

 

ת"פ 37164-05-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

היועמ"ש: השעיית רוכברגר אינה מספיקה, יש למנוע ממנו להשפיע "מאחורי הקלעים"

 

ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר הורשע בעבירות מרמה, הפרת אמונים וזיוף

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:32
קומיט וכל טופס במתנה