חדשות

החייבת הורשעה וריצתה מאסר בפועל בגין נטילת כספים שלא כדין משני נושים, בעת שעבדה בבנק לאומי. השופט איתן אורנשטיין נעתר לבקשת ההפטר נוכח המגמה בפסיקת ביהמ"ש להכריז על חייב כפושט רגל גם אם יש ראיות מהימנות לכאורה שלפיהן חובותיו נוצרו באי חוקיות, ובשים לב לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ולעובדה שריצוי העונש הסתיים לפני שנים רבות

בית המשפט המחוזי קיבל בקשה למתן הפטר לפושטת רגל שחובותיה נוצרו בעקבות מעשים פליליים שביצעה בשנות התשעים. זאת, נוכח המגמה בפסיקה להכריז על חייב כפושט רגל גם אם יש ראיות מהימנות לכאורה שלפיהן חובותיו נוצרו באי חוקיות, ובשים לב לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ולעובדה שריצוי העונש הסתיים אף הוא לפני שנים רבות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החייבת היא אישה בסוף שנות החמישים לחייה, אשר עבדה שנים רבות בבנק לאומי. במהלך שנות התשעים, נטלה החייבת כספים שלא כדין משני נושים, ובגין מעשים אלו הוגשו נגדה כתבי אישום, היא הורשעה ונדונה לעונש מאסר בפועל אותו ריצתה.

לאחר סיום ההליכים הפליליים, הגיש אחד הנושים תביעה אזרחית נגד החייבת וזו התקבלה במלואה. נוסף לאמור, אביה של החייבת הגיש אף הוא תביעה נגדה על יסוד הסכם משכון שנחתם ביניהם במסגרתו שיעבדה החייבת לאב כספים וניירות ערך שלה שנמצאו או הגיעו לה מהבנק. לאחר דחיית התביעה, הגיש האב בקשת פשיטת רגל נגד החייבת.

בשנת 2007 ניתן צו כינוס נגד החייבת במסגרתו הושת עליה תשלום חודשי בסך של 250 שקל בגינו הצטברו בקופת הכינוס כמה עשרות אלפי שקלים עם הזמן. נוסף לכך, הצטברו בקופה כספים ממימוש רכוש של החייבת במאות אלפי שקלים ואלה חולקו כדיבידנד לנושיה. בחלוף כתשע שנים מאז מתן צו הכינוס הגיש הכונס הרשמי בקשה למתן הפטר בעניינה של החייבת, במסגרת פרויקט ביוזמת בית המשפט והכנ"ר שנועד להביא לסיום תיקי פשיטת רגל שנפתחו לפני שנים רבות.

סגן הנשיאה, השופט איתן אורנשטיין, קיבל את בקשת ההפטר וציין כי חובת תום הלב של החייב היא תנאי לכניסה להליך פשיטת הרגל וגם מהווה כרטיס יציאה ממנו. עוד ציין השופט כי בשנים האחרונות מסתמן שינוי בגישת בית המשפט העליון שלפיו בחינת תום ליבו של החייב באשר לאי החוקיות שביצירת החובות תועבר מהשלב של ההכרזה לשלב הסופי של בקשת ההפטר. משכך, קיומם של חובות שנוצרו בפעילות בלתי חוקית ותוך ביצוע עבירות חמורות שיש בהן פגיעה מהותית בתקנת הציבור אינו מהווה מחסום להכרזת החייב פושט רגל.

עוד צוינו אבני הבוחן שלהן יש להידרש בעת האיזון בין חוסר תום לבו של החייב ביצירת החובות לבין הגשמת תכלית פשיטת הרגל, ובכלל זאת חומרת העבירה, היותה מקרה חד פעמי או אירוע מתמשך, הקשר שבין אי החוקתיות לבין יצירת החוב, משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות והזמן שעבר מאז ההרשעה באותן העבירות שיוחסו לחייב. לכך יש להוסיף גם מבחן היקף החובות שנוצרו תוך אי חוקיות מהותית לעומת היקף חובותיו האחרים של החייב, כך, שככל שהחוב שנוצר באי חוקיות קטן תטה הכף להכריז על החייב כפושט רגל מאשר לבטל את ההליך.

במקרה זה, קבע השופט אורנשטיין, אין להקל ראש בחומרת העבירות שביצעה החייבת, אך יש להביא בחשבון שעסקינן בעבירות שנעברו לפני עשרות שנים וכי החייבת ריצתה את עונשה ושילמה את חובה לחברה. זאת ועוד, ריצוי העונש הסתיים אף הוא לפני שנים רבות כאשר בכל אלה יש להקהות את השפעת המעשים הפלילים על הליך פשיטת הרגל. משכך, נוטה הכף לקבלת בקשת ההפטר.

פש"ר 2274-06

לקריאה נוספת, ראו:

פריצת דרך: בנסיבות חריגות ניתן לתת הפטר לפושט רגל גם על חוב מזונות

מפיק ששקע בחובות בעקבות אסון פסטיבל ערד קיבל הפטר מלא מחובותיו