חדשות

השופט גדעון גינת קבע כי הצבת שירות ההאזנה לתכני מוזיקה ביוטיוב, לצד שירות "ההורדה" המשעתק ומשכפל את היצירות המוגנות מתוכו, משדלת את המשתמשים באתר להוריד תכנים מפרים, למצער תוך הסתייעות באתרים שייעודם הוא המרה בזמן אמת של הקישור ביוטיוב לקבצי mp3

בית המשפט המחוזי קיבל תביעה שהגישו חברות תקליטים מובילות, בהם הד ארצי, הליקון והתו השמיני, והורה על סגירת אתר האינטרנט Unidown שאפשר לגולשים להאזין לתכני מוזיקה מ"יוטיוב" ואף הפנה אותם לאתרים שבהם ניתן להמירם לקבצי שמע המורדים למחשב. השופט גדעון גינת שהאתר אכן מספק את השירות האמור וקבע כי מדובר בהפרה תורמת של זכויות יוצרים על ידי עידוד ושידול הגולשים לבצע את פעולת הורדת התכנים האמורה. השופט חייב את בעלי האתר לפצות את חברות התקליטים ב-100 אלף שקל והורה לספקיות האינטרנט בישראל לחסום את הגישה אליו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנתבעת, חברת בלומברג, המאוגדת באיי סיישל, היא הבעלים של אתר האינטרנט Unidown, המספק לגולשיו ארבעה שירותים – חיפוש והאזנה ישירה של תכני מוזיקה מאתר יוטיוב, חיפוש מידע אודות יוצרים מאתר ויקיפדיה, יצירת רשימת שירים (פלייליסט) ומתן אפשרות להוריד את התכנית למחשב האישי מתוך האתרים שאותרו על ידי מנוע החיפוש.

התובעות הן חברות תקליטים המפיקות הקלטות מקוריות של מוזיקה ישראלית ומייצגות בישראל בבלעדיות חברות תקליטים זרות גדולות מהעולם. לטענת התובעות, האתר האמור משדל או מסייע להפרת זכויות יוצרים בהיותו משמש כ"מדף סופרמרקט" לאיתור, שידור, האזנה ישירה והורדה של קבצים מפרים המועמדים לרשות הציבור ללא שום תמורה וללא הרשאת בעליהם החוקיים. הסעדים שהתבקשו היו בין היתר צו מניעה קבוע שיורה לבלומברג לסגור את האתר, פיצוי בסך 150 אלף שקל ללא הוכחת נזק וכן צו עשה המורה לספקיות האינטרנט לנקוט בכל אמצעי שבידן על מנת לחסום את הגישה מישראל לשמות המתחם או כתובות האתרים המפרים.

השופט גדעון גינת דחה את טענת הנתבעת כי יש להתייחס לאופי הפעילות באתר כאל מנוע חיפוש בלבד, וקבע כי האתר אכן מאפשר למשתמשיו "להוריד" למחשבם האישי את תכני המוסיקה מאתר יוטיוב, למצער תוך הסתייעות באתרים ייעודיים הממירים ללא הרשאה את קישור ההאזנה הישירה ביוטיוב לקובץ שמע בפורמט mp3. השופט ציין כי טענת הנתבעים כי האתר אינו מחזיק מאגר של קבצי תוכן ואינו מבצע הורדת תכנים מתוכו לא רק שלא הוכחה כנדרש, אלא היא ממילא אינה מעלה ואינה מורידה מההפרות המיוחסות להם

עוד קבע השופט כי משתמשי Unidown אמנם צפו בסרטונים מאתר יוטיוב אך לא "שידרו" אותם ולאעשו בהם על פני הדברים פעולה שנתייחדה לבעלה זכות. לצד זאת, הותיר בית המשפט בצריך עיון את השאלה האם קישור "מוטבע" עשוי לעלות בנסיבות מסוימות כדי העמדה של היצירה מושא הקישור לרשות הציבור באופן מפר. יחד עם זאת, סבר השופט כי אין מנוס אלא לראות את שירות ההאזנה הישירה לתכני המוסיקה כחלק בלתי נפרד משירות "ההורדה" של תכנים אלה המסופק על ידי האתר, כך שהפעילות באתר כולה מפרה את זכויותיהן של התובעות. לשיטתו, הצבת שירות ההאזנה לצד שירות "ההורדה" המשעתק ומשכפל את היצירות המוגנות מתוך אתר 'יוטיוב' משדלת את המשתמשים באתר להוריד תכנים מפרים, למצער תוך הסתייעות באתרים שייעודם הוא המרה בזמן אמת של הקישור ב'יוטיוב' לקבצי mp3.

בהיבט המשפטי, קבע השופט כי אין צורך לדון בגדרו של תיק זה בשאלת אחריותם של הנתבעים כמפרים ישירים, מה גם שממילא ניתן לייחס להם אחריות תורמת להפרה. בעניין זה, הזכיר השופט גינת כי בית המשפט העליון הכיר בדוקטרינת ההפרה התורמת כעוולה אזרחית וקבע כי ישנן פעילויות המובילות להטלת אחריות בגין הפרה תורמת בזכויות יוצרים, בהן עידוד או סיוע להפרת זכויות וכן אספקת ציוד, מכונות או טובין המאפשרים את ההפרה. במקרה זה, נקבע כי Unidown מספק "כלי ניווט" כדי להקל על המשתמש ולסייע בידו "להוריד" באופן מפר תכנים מוגנים מאתר יוטיוב, כאשר אספקת טכנולוגיית הקישורים והפלטפורמה ברשת יכולים להיחשב גם כ"אספקת ציוד" לעניין זה, ובעלי אתרים באינטרנט שמטרתם מכוונת להפרת זכויות יוצרים ייחשבו למפרים תורמים.

לסיכום, קבע השופט כי התקיימו שלושת התנאים הנדרשים בפסיקה לצורך הכרה בהפרה תורמת: קיומה של הפרה ישירה, ידיעתו של המפר התורם על ההפרה הישירה וקיומה של תרומה משמעותית, ניכרת וממשית לביצוע ההפרה. בשולי הדברים, הוסיף השופט גינת כי הפעילות באתר אף מפרה את תנאי הרישיון של אתר יוטיוב עצמו.

לאחר שקלול מכלול נסיבות העניין הורה השופט לחברת בלומברג לסגור את האתר ולפצות את חברות התקליטים בסך כולל של 100 אלף שקל, בתוספת שכר טרחה בסך של 50 אלף שקל. בנוסף, הורה לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתר וחייב את חברת בזק בינלאומי, היחידה מבין הספקיות שהתייצבה להליכים והגישה כתבי בי דין, לשלם שכר טרחת עורך דין בסך של 25 אלף שקל.

ת"א 33227-11-13     

לקריאה נוספת, ראו:

יוצרי סרטון ביוטיוב תבעו את "הארץ" על שימוש בצילומי מסך בכתבות – והפסידו