חדשות

בית המשפט העליון קבע כי טעמי היגיון, צדק ומדיניות משפטית מובילים למסקנה כי סעיף 21(א)(2) לחוק משפחות החיילים חל גם על חוק הפלת"ד ומקנה למדינה זכות שיפוי מכוחו: "החוק לא נועד לפטור את האחראי בנזיקין מחבותו בפיצויים כלפי בני משפחת הנספה, ולהוציאו נשכר אך בשל העובדה שהניזוק באירוע הנזיקי הוא חייל צה"ל וזכאי לתשלומים מהמיטיב הסטטוטורי"

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה חברת הביטוח "אליהו" נגד חיובה לשפות את המדינה בגין פיצויים ששילמה למשפחותיהם של חיילים שנספו בתאונות דרכים. הנשיאה מרים נאור והשופטים צבי זילברטל ונעם סולברג קבעו כי טעמי הגיון, צדק ומדיניות משפטית מובילים למסקנה כי סעיף 21(א)(2) לחוק משפחות החיילים חל גם על חוק הפלת"ד ומקנה למדינה זכות שיפוי מכוחו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

חוק משפחות החיילים מסדיר את זכויות בני משפחתו של חייל שנפטר במהלך שירותו הצבאי, ובין היתר, מעניק להם הטבות ותשלומים מטעם המדינה. במסגרת פסקי הדין מושאי הערעור, נדונו ענייניהן של תאונות דרכים שונות אשר הובילו למותם של עשרה חיילי צה"ל.

ההורים השכולים בחרו בתשלומים שמקנה להם סעיף 21(א)(1) לחוק משפחות החיילים, ובכך ויתרו למעשה על זכותם ל"פיצויים לפי חוק אחר". המדינה, אשר שילמה לבני המשפחות האמורות תשלומים בהתאם לחוק, תבעה את חברת הביטוח אליהו, שביטחה את כלי הרכב שהיו מעורבים באותו תאונות, נוכח חבותה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המבטחת מצידה טענה כי חוק הפלת"ד אינו נכלל בהגדרת "פיצויים לפי חוק אחר" שבסעיף 21(ב) לחוק משפחות החיילים, ועל כן הסעיף אינו מקים למדינה זכות שיבוב כלפיה. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה של המדינה וקבע כי על המבטחת לשפותה בגין התשלומים ששילמה ותשלם לבני משפחות החיילים שנספו בתאונות הדרכים, וזאת עד לגובה סכום הפיצויים בו הייתה חבה המבטחת לאותם בני משפחה אילו היו תובעים אותה בעצמם.

בערעור שהגישה טענה אליהו כי חוק הפלת"ד אינו נכלל במסגרת הגדרת "פיצויים לפי חוק אחר" שבסעיף 21 לחוק משפחות החיילים, ועל כן אין למדינה זכות שיפוי בגין פיצויים בהם חבה המבטחת לבני המשפחות מכוחו.

השופט צבי זילברטל, שאליו הצטרפו חברי המותב, דחה את הערעור וציין כי סעיף 21 לחוק משפחות החיילים מאפשר לבני משפחת חייל שנספה במהלך שירותו לקבל תשלומים מכוח חוק זה וכן פיצויים לפי "חוק אחר", אולם הם אינם יכולים ליהנות במצטבר מהסעדים הניתנים בכל אחד מהמסלולים, ויהיה עליהם לבחור האם לגבות תשלומים לפי חוק משפחות החיילים או שמא פיצויים לפי החוק האחר. השופט קבע כי בחירה בתשלומים לפי חוק משפחות החיילים איננה פוטרת את האחראי בנזיקין לפי החוק האחר, ולמדינה שמורה הזכות להיות משופה מידיו (ובענייננו, מידי חברת הביטוח שלו) בגין התשלומים ששולמו וישתלמו על ידה, וזאת עד לגובה סכום הפיצויים אשר הוא חב לניזוק. כל זאת, בהינתן כי החוק האחר, אשר במסגרתו זכאים בני המשפחה של החייל המנוח לפיצויים, כלול בהגדרת המונח "פיצויים לפי חוק אחר" שבסעיף 21 לחוק משפחות חיילים.

השופט הוסיף כי כוונת המחוקק הייתה כי למדינה תעמוד זכות חזרה למזיק ומבטחו החייבים בפיצויים לפי חוק הפלת"ד, עקב תשלומים ששילמה ותשלם לפי חוק משפחות החיילים לבני משפחת חייל שנספה בתאונת דרכים. עוד נקבע כי היעדרו של תיקון להגדרת "פיצוים לפי חוק אחר" בסעיף 21 לחוק משפחות החיילים, שיגדיר זאת במפורש, נבע מלשונה הכללית של ההגדרה המאפשרת זכות חזרה בגין "נזקים אזרחיים" באשר הם, ללא התייחסות לחוקים נזיקיים קונקרטיים.

השופט זילברטל קבע כי טעמי היגיון וצדק וטעמי מדיניות משפטית ראויה מובילים אף הם למסקנה כי סעיף 21(א)(2) לחוק משפחות החיילים חל גם על חוק הפלת"ד ומקנה למדינה זכות שיפוי מכוחו. אין בתשלומים המוענקים לבני משפחות החיילים הנספים מכוח חוק משפחות החיילים כדי לבטל את חבותו של האחראי בנזיקין ולהטיב עמו – קל וחומר כאשר תשלום הפיצויים מוטל על מבטח, גוף מסחרי, אשר גובה דמי ביטוח מכוחו של חוזה ביטוח. בעניין זה נקבע כי החוק לא נועד לפטור את האחראי בנזיקין, ככל שקיים, מחבותו בפיצויים כלפי בני משפחת הנספה, ולהוציאו נשכר אך בשל העובדה שהניזוק באירוע הנזיקי הוא חייל צה"ל וזכאי לתשלומים מהמיטיב הסטטוטורי. כניסתה של המדינה לתמונת היחסים המשפטיים שבין הצדדים הישירים לתאונת הדרכים אינה משנה את פני מערכת היחסים הבסיסית שביניהם, הנותרת כציר מרכזי עליו נשענת תביעת המדינה לשיפוי מהמזיק.

ע"א 201/13