בכנס שארגן משרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, בנושא "סוגיות עדכניות וחידושים בדיני עבודה", ביקר נשיא איגוד לשכות המסחר את מערכת המשפט, השוחקת לטענתו את המגזר העסקי ללא הצדקה: "הפכנו למדינה של סוציאליזם קיצוני שלא קיים באף מדינה מערבית"
"האיום הגדול ביותר על המגזר העסקי הוא מצד מערכת המשפט והמחוקק. שניהם יחדיו חברו כדי לאיים על המגזר העסקי ולשחוק אותו. הפכנו למדינה של סוציאליזם קיצוני שלא קיים באף מדינה מערבית", כך אמר אתמול (ג', 5.5) עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס שארגן משרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, בנושא "סוגיות עדכניות וחידושים בדיני עבודה".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לדברי לין, "כל המדינה מונחת על כתפי המגזר העסקי. הוא זה שיוצר את כל משאבי המדינה, ובכל זאת תוקפים אותו ללא הרף ולא הצדקה. זה נובע משתי גישות פסולות: הראשונה, מערכת בתי המשפט והמחוקק מקבלים את מגזר העסקי כמובן מאליו, אין להם יחס של כבוד אליו ואף אין להם הערכה מספקת אליו; הגישה השנייה היא במגזר העסקי עצמו שאינו מגן על עצמו. הוא אדיש למתקפות המופנות כלפיו."
לין סיפק שורה של דוגמאות כיצד המחוקק ומערכת בתי המשפט פגעו בציבור המעסיקים ובמגזר העסקי. בין היתר ציין כי בית הדין הארצי לעבודה ערער על זכות הקניין של המעסיק, בפסק דינה של השופטת ברק לפיו לעובד יש "מעין זכות קניינית" במקום העבודה, והשופט אדלר אף הוסיף כי "גם לעובדים זכויות קנייניות במקום העבודה". על יסוד ההנחות הללו קבעו השופטים כי כאשר המעסיק רוצה לערוך שינויים מבניים עליו להתחשב בעובדיו, דבר המגביל את חופש הפעולה שלו כבעל עסק. "איך ניתן להגדיר את העובד כשותף בעסק, אם הוא יכול באחת לפרוש ולהתחרות במעסיק ואף להשבית את העסק? נוצרת כפילות ואף סתירה לא הגיונית", אמר לין.
עוד ציין לין את ההגנה על זכות ההתארגנות ובכלל זה את קביעת המחוקק כי לנציג ארגון עובדים ניתנת זכות אבסולוטית להיכנס פיזית לחצר המעסיק ללא הגבלה. "מדובר בכוח רב יותר מהניתן למשטרת ישראל", אמר לין. "בשנת 2009 אף החמירו את הענישה כלפי המעסיק בסעיף זה וקבעו פיצויים ללא הוכחת נזק. הסיכוי של מעסיק להיות עבריין ומורשע בפלילים הוא גבוה הרבה יותר מאשר עבריין פושע".
לדעת לין, אחת הפגיעות הקשות ביותר במגזר העסקי היא החוק להגברת האכיפה, שהפך את המעסיק לרשות אכיפה של מעסיק אחר. "אנחנו המדינה הראשונה שהפכה את המעסיק לשוטר". פגיעה קשה נוספת היא הניסיון להתערב במבנה התעסוקה של העסק. "מעסיק שאין לו את החופש לעצב את מבנה התעסוקה ולהתאימו לתנאי השוק המשתנים לא ישרוד. בשנת 2012 ההסתדרות השביתה את המשק כדי שיאפשרו לה להתערב במבנה ההעסקה לגבי העסקת עובדים ישירים והעסקת עובדי קבלן. בית הדין לא מנע שביתה זו".
את שיא הפגיעה במגזר העסקי רואה נשיא איגוד לשכות המסחר בהחלטת בית המשפט העליון שלמעסיק אסור להביע עמדה בהתארגנות ראשונית של העובדים. "בית המשפט העליון מוכן לאפשר לאלה הרוצים לפגוע במדינה במכוון להתבטא בשם חופש הביטוי, כפי שהחליט בעניין הסרט 'ג'נין ג'נין', אך כשזה נוגע למעסיק – אין לו חופש ביטוי. בית המשפט קבע שאסור למעסיק להביע דעה והשופט רובינשטיין אף ציטט בפסיקתו את פרשת לבן הארמי ויעקב אבינו, בכך שסידרו את יעקב אבינו כי לא היה בתקופה זו ארגון עובדים".
עוד אמר לין כי בשום מקום בעולם אין לעובד זכות שלא יוקם עסק מתחרה העלול לפגוע בתנאי העובדים, אך כשמדובר בעובדי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה בית הדין לעבודה לא השכיל להבחין בין זכויות העובדים לבין האינטרסים שלהם.
לקריאה נוספת, ראו:
איגוד לשכות המסחר לבג"צ: "המדינה הופכת את המגזר העסקי למפקח מטעמה"
ביה"ד הארצי בפסיקה תקדימית: למעסיק אסור להביע דעה על התארגנות העובדים
ביה"ד: יש להטיל פיצוי גבוה יותר על מעסיק פרטי בגין פגיעה בהתארגנות עובדים
