חדשות

יבואנית דלידג תבעה פיצוי בגין תחקיר כלבוטק שהראה כיצד הדגים הקפואים המיובאים מסין עוברים תהליך עיבוד, ובכלל זה הוספה של קרח ומים על מנת להגדיל את משקלם ומחירם. השופטת יהודית שבח קבעה כי הפרסום היה אמת והעירה: לא צריך תמיד לרוץ לביהמ"ש. לעיתים מוטב להרכין ראש, לבדוק את ממצאי התחקיר ולהודות בתקלה

בית משפט המחוזי דחה את תביעתה של חברה ליבוא דגים קפואים מסין, שטענה כי הפרסום אודותיה בתחקיר בתוכנית כלבוטק בשנת 2010 היה לשון הרע. השופטת יהודית שבח קבעה כי מסקנות התחקיר, לפיהן הדגים הקפואים עוברים בסין תהליך עיבוד הגורם לכך שהם מכילים כמויות קרח ומים עודפות על מנת להגדיל את משקלם ומחירם, היו אמת לאמיתה. זאת, נוכח העדויות, תוצאות בדיקות המעבדה וכן היעדרה של חוות דעת נגדית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת, פ.ד.א.ן השקעות הגישה תביעה בסך של 25 מיליון שקל בטענה כי כתבת תחקיר בעניינה ששודרה בתוכנית כולבוטק בערוץ 2 הייתה לשון הרע וגרמה לה לנזק. התובעת עסקה במועדים הרלוונטיים ביבוא דגים קפואים מסין, שאותם מכרה ללקוחתה העיקרית – חברת נטו מלינדה סחר, שהיא חברה אחות של חברת דלידג. המוטו בתוכנית היה שהדגים הקפואים עוברים בסין תהליך הגורם לכך שהם מכילים כמויות קרח ומים עודפות, באופן שהצרכן משלם לא רק עבור הדג אלא גם עבור המים: "לניפוח הדג עם מים יש רק סיבה אחת - כסף. כשמוכרים לנו מים במחיר של דג, עושים זהב מחול. המשוואה פשוטה מה שיותר מים פלוס מה שפחות דג שווה יותר רווח". בכתבה נצפה תהליך עיבוד הדגים במפעלים בסין עד למכירתם ברשתות השיווק, כאשר ניתן היה להבחין בין המוצרים גם במוצרי דלידג במקררים ובעגלת הקניות.

במסגרת התחקיר בדקה מעבדת בקטוכם, מעבדת שירות למיקרוביולוגיה וכימיה אנליטית, את הדגים, בהם את מוצרי התובעת, ומצאה כי ציפוי הקרח שעל הדגים עולה על התקן שקבע משרד הבריאות, וכן את אחוז המים המוספים בדג ואת הימצאותם של פוספטים בדגים המאפשרים לספוח אליהם נוזלים, נושא שאינו מוסדר בשום תקן מחייב. מסקנת התחקיר היתה כי רוב נתחי פילה הדגים הקפואים שמגיעים ארצה הם בשר מעובד שמוצג כגולמי, מנופח במים ופוספטים, "והכל בסודי סודות, שלא נדע מה אנחנו אוכלים". שמה של התובעת לא הוזכר בכתבה, גם לא ברמז, אולם אין מחלוקת כי היא סקרה גם את מוצרי דלידג, שעליהם מופיעים גם שם היבואן – התובעת, וכתובתו.

התובעת טענה כי הכתב הכוללת פרסומים שהם בבחינת שקר מפגיע, שכן בדגים המיובאים על ידה אין פוספטים או מים מוספים, וכי לבדיקות שביצעה המעבדה אין כל תוקף. עוד נטען כי מערכת כלבוטק נמנעה מלציין את קיומן של בדיקות אחרות שנעשו על ידי משרד החקלאות, השוללות הימצאותם של פוספטים בדגים שהיא מייבאת. לטענתה, מוצרי דלידג "כיכבו" בכתבה, וכי לאחר פרסומה הורדו מוצריה מהמדפים וחברת נטו הפסיקה את ההתקשרות עמה עד כי הופסקה כליל פעילותה ביבוא דגים, כך ששידור הכתבה המיט אסון על עסקיה.

 הנתבעים, בהם מפיקי התוכנית כלבוטק והמנחה רפי גינת, טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף בהיעדר עילה, שכן שמה של התובעת כלל לא הוזכר בכתבה והיא אינה בעלת הזכויות במותג דלידג. עוד טענו הנתבעים להגנת אמת בפרסום, כשלטענתם התובעת עצמה מודה בממצאי התחקיר המתייחסים לאחוז ציפוי הקרח, כך שמניה וביה היא מודה כי חלק מהתמורה המשולמת על ידי הצרכן משתלמת למעשה גם עבור מים, בבחינת גריפת זהב מחול.

השופטת יהודית שבח דחתה את התביעה אך קבעה כי לתובעת קיימת עילת תביעה בהיותה היבואנית של המותג שהוזכר בכתבה. השופטת ציינה כי ממצאי המעבדה שבסדרה את הימצאות הפוספטים בדגים, לא נסתרו בחוות דעת נגדית, וגם עדי התביעה אישרו בסופו של דבר הימצאות פוספטים בדגים המיובאים. ומכאן שהנתבעים לא מתקשים לחסות תחת הגנת האמת.

עוד הבהירה השופטת כי היעדרו של תקן מחייב ביחס לאחוז המותר של מים מוספים בדג אין פירושו "מתן היתר לכל דיכפין 'לנפח' את הדג במים באחוז החורג מהסביר, באופן שחלק נכבד מהמחיר משתלם למעשה עבור מים", וכי תחקירים העוסקים בתחום הצרכנות בהחלט רשאים ליידע את הציבור בפרטים הרלוונטיים לבריאותם ולכיסם, ובכלל זה לכדאיות המחיר שנדרש לשלם עבור מוצר מסוים.

עוד ציינה השופטת כי התובעת הסתפקה בטענה לפיה שיטת הבדיקה של המעבדה אינה מקצועית ואינה מוכחת, אך לא הציגה כל חוות דעת נגדית שתצביע על שגיאות בשיטת הבדיקה ובמתודולוגיה שננקטה על ידי המעבדה או תציע שיטת בדיקה אחרת.

השופט שבח הוסיפה כי מהקטעים ששודרו בתוכנית ניתן להיווכח כי בבית החרושת בסין אכן "מכבסים ומשרים" את הדגים על מנת שיספחו מים, וכי חוות הדעת וממצאי המעבדה מטעם הנתבעים מספיקים על מנת להוכיח כי מסקנת התחקיר היא אמת לאמיתה.

בסיום דבריה העירה השופטת כי לא כל אימת שמתפרסם תחקיר המצביע על פגיעה בצרכן – התרופה לכך הינה ריצה לבית המשפט והגשת תביעת לשון הרע. לעיתים מוטב להרכין ראש, לבדוק את ממצאי התחקיר, להודות בתקלה, אם קיימת, ולפעול למען תיקונה.

ת"א 4776-04-10