בכנס למשפט חוקתי שערכה מכללת נתניה תקפה ביניש גם את יוזמות החקיקה להגבלת כוחו של ביהמ"ש העליון. השופט סלים ג'ובראן, שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, התייחס לתעמולה שעברה לאינטרנט ולאיסורים הארכאיים שבחוק: המפלגות מצאו לעצמן שיטה לעקוף את האיסור, הציבור נהיה אדיש
"מסתובב מיתוס שהפיצו גורמים פוליטיים אינטרסנטיים כאילו בית המשפט הוא האיום, ועל כן יש להגביל את כוחו. בישראל לא הפנימו את התופעה של ביקורת שיפוטית, שקיימת כיום כמעט בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם. אין כאן השתלטות של בית המשפט – זהו נוהל תקין. הייתי מצפה שיתייחסו לבית המשפט בכבוד וישמרו עליו. לכל אחד תפקיד – הכנסת היא הפן הריבוני ובית המשפט צריך לאזן בזכויות הגנה על המיעוט". כך אמרה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, בכנס למשפט חוקתי שערכה המכללה האקדמית נתניה בשיתוף העמותה למשפט ציבורי בישראל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנשיאה ביניש תקפה את יוזמות החקיקה החדשות של מפלגות הממשלה העומדת לקום, במטרה להגביל את כוחו של בית המשפט העליון, והתייחסה גם ליוזמת פסקת ההתגברות על חוקי היסוד, באומרה כי "אי אפשר להעתיק תפיסה חוקתית פוליטית חברתית שמתאימה לקנדה וליישם אותה בישראל. ניתן יהיה לדון אם יש צורך בפסקה זו רק לאחר שתיווצר מגילת זכויות אדם ומעמדו של בית המשפט העליון יעוגן בחוק ויובטח".
על קידומו של חוק הלאום אמרה ביניש בזעם: "מאיפה זה התעורר? למישהו יש ספק ביהדותה של המדינה? ואם לאבו מאזן יש ספק שכזה, האם לאחר החוק הוא יסכים? מה אכפת לי? למה אנחנו מעוררים בעצמנו שאלות וספקות לגבי הלאום שהרי אין הסכמה בתוכנו על כך. הצהרנו על יהדותה של המדינה עם הקמתה וגם בפסיקה לאורך השנים הדבר בא לידי ביטוי – קידום של החוק הזה הוא כניסה לשדה מוקשים".
שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, התייחס לכשלים בבחירות האחרונות ובעיקר לבעייתיות של חוק התעמולה, ואמר כי "ההגבלות והאיסורים בחוק התעמולה הם ארכאיים. החוק חוקק ב-1959 ואוסר על תעמולה שהתאימה לתקופה ההיא, כמו האיסור על תעמולה תוך נשיאת לפידים או האיסור על זריקת אור על מבנים. מצד שני הוא אינו מתייחס כלל למדיה הנפוצה של ימינו – האינטרנט. מרכז הכובד של התעמולה האחרונה התנהל במרחב הווירטואלי והחוק כלל אינו מתייחס לזירה הזו שנותרת ללא הגבלות ועל כן יש לבחון החלת חלק מהאיסורים גם בזירה הזו".
עוד ציין השופט ג'ובראן כי "נראה כי המפלגות מצאו לעצמן שיטה לעקוף את האיסור על ידי כך שהסכימו בשתיקה שלא לעתור אחת נגד השנייה. עורכי המהדורות ניסו ככל יכולתם ללא הואיל למנוע תעמולה, הציבור נהיה אדיש ואל ועדת הבחירות המרכזית כלל לא הוגשו עתירות. בשל כך, אני מאמין שיש לבטל את האיסור על תעמולה ברדיו ובטלוויזיה, למעט האיסור החל מהערב שלפני יום הבחירות ועד לסגירת הקלפיות".
דווקא תשדירי התעמולה הפכו לדעתו של השופט ג'ובראן לכלי תעמולה זניח: "צפיתי במשך שבועיים בכל תשדירי התעמולה ששודרו בטלוויזיה, שהיו משעממים למדי, וכמעט לא מצאתי תעמולה אסורה שרובה עבר לאינטרנט. לדעתי יש לבחון אם יש לבטל את תשדירי הבחירות כליל. יחד עם זאת, יש לוודא שמפלגות קטנות וחדשות יזכו לקבל במה שתאפשר להן לחשוף את עצמן ואת רעיונותיהן".
בין המשתתפים בכנס היו גם ד"ר תהילה אלטשולר ופרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' אמנון רייכמן מאוניברסיטת חיפה, פרופ' סוזי נבות מהמכללה למנהל, ד"ר שוקי שגב וד"ר שרון וינטל ממכללת נתניה
