חדשות

ביהמ"ש פסק לתובעת, הסובלת מנכות קוסמטית בשיעור של 10%, פיצוי בסך של 48 אלף שקל, וקבע כי העובדה שטופס ההסכמה לניתוח מפרט את הסיכונים אינה פוטרת את הנתבעים מאחריות, כיוון שמדובר בסיכון שהתממש כתוצאה מהתרשלותו של המנתח, להבדיל מהתממשות כתוצאה מריפוי לא תקין של הגוף

בית משפט השלום קיבל חלקית תביעה שהגישה מטופלת שעברה ניתוח לשאיבת שומן וקבע כי הרופא המנתח ובית החולים "אמריקן מדיקל סנטר", שבו בוצע הניתוח, התרשלו בביצועו בכך ששאבו כמות גדולה מדי של שומן באופן העולה כדי רשלנות. השופט אברהם רובין ציין כי אין בטופס ההסכמה לניתוח כדי לסייע לנתבעים מאחר שמדובר בסיכונים שהתממשו כתוצאה מהתרשלותו של המנתח, להבדיל מהתממשות כתוצאה מריפוי לא תקין של הגוף, ופסק לתובעת פיצוי בסך של 48 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת, בשנות החמישים לחייה, פנתה אל הנתבעת, "אמריקן לייזר", במטרה לבצע ניתוח שאיבת שומן. לאחר מילוי שאלון מועמד לניתוח ופגישה עם הרופא המנתח שילמה התובעת מקדמה, ובהמשך התייצבה לניתוח ושם חתמה על טופס הסכמה שבו נכתב כי היא קיבלה מהרופא הסבר על "ניתוח שאיבת שומן מאזור בטן, ירכיים, מותניים". עוד נרשם בטופס כי הוסבר לתובעת שלעיתים השאיבה לא תשיג את התוצאות הרצויות או שתתבטא בהתכווצות לא אחידה של העור והופעת גומות או בליטות על פני השטח, כאשר בשאיבת שומן דו צדדית עלולה להיווצר גם אסימטריה. בגיליון הניתוח נכתב כי בסך הכול נשאב מגוף התובעת שומן בנפח של 5,150 סמ"ק, וכי היא שוחררה לביתה למחרת הניתוח והוזמנה לביקורת שבועיים לאחר מכן.

שבוע בלבד לאחר הניתוח שבה התובעת לרופא והתלוננה בפניו על קוצר נשימה ועל כאבים בירכיים ובבטן שהחלו כשבוע לאחר הניתוח. הרופא בדק את התובעת ורשם כי היא נמצאת במצב כללי טוב ללא מצוקה נשימתית, אולם עקב תלונות לקושי בנשימה היא הופנתה למיון. בהמשך לכך, אושפזה התובעת במחלקת כירורגיה פלסטית בבית החולים למשך ארבעה ימים, שבמהלכם נשלל חשד לתסחיף ריאתי. בתום האשפוז שוחררה התובעת כשהיא מרגישה טוב וכאשר אזור הניתוח תקין ללא סימני זיהום. חרף הנחיית הרופא, התובעת שבה לביקורת רק כעבור שנה ושמונה חודשים, ודיווחה על דיכאון ועל היותה בטיפול פסיכולוגי.

בתביעה שהגישה טענה התובעת כי הניתוח בוצע באופן רשלני וכתוצאה מכך לא רק שמצבה לא השתפר מבחינה אסתטית, אלא נגרמה לה נכות פיסית ונפשית. כמו כן, התובעת טוענת כי לא הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח וכי לא הוסברו לה כראוי הסיכונים הכרוכים בניתוח.

השופט אברהם רובין קיבל את התביעה בחלקה וציין כי אין מחלוקת בין המומחים משני צדי המתרס על כך שנכון להיום, התובעת סובלת מנכות קוסמטית בשיעור של 10% – עובדה המלמדת שתוצאות הניתוח לא היו משביעות רצון. השופט קיבל את עמדת המומחים לפיה במקרה הנוכחי נשאבה כמות גדולה מדי של שומן, וציין כי בקביעת אמת המידה בעניין זה יש להביא בחשבון שעסקינן בניתוח קוסמטי וכי בניתוחים מסוג כזה גישת המנתח חייבת להיות שמרנית ולא אגרסיבית במטרה שלא לגרום נזק כלשהו למנותח. במקרה זה, נקבע, תוצאות הניתוח כפי שהן משתקפות בתמונות התובעת מלמדות כי לא מדובר במקרה של חריגה קלה מכמות השומן הנכונה שהיה צריך לשאוב, אלא בחריגה העולה כדי רשלנות, כפי שקבע מומחה התובעת. למעלה מן הצורך, הוסיף השופט כי משעה שמומחה הנתבעים הודה כי נשאב יותר מדי שומן היה על הנתבעים לשכנע כי מדובר במקרה שבו לא ניתן היה באמצעים סבירים למנוע את שאיבת היתר, אך הם לא הרימו נטל זה ולכן גם מטעם זה הוכחה הרשלנות.

על יסוד מסקנה זו קבע השופט כי העובדה שהסיכונים הוסברו לתובעת והם תואמים את מצבה כיום אינה יכולה לפטור את הנתבע מאחריות, כיוון שמדובר בסיכונים שהתממשו כתוצאה מהתרשלותו של המנתח, להבדיל מסיכונים שהתממשו כתוצאה מריפוי לא תקין של הגוף, דבר אשר אינו בשליטתו. על כן, אין בטופס ההסכמה לניתוח כדי לסייע לנתבעים.

אשר לחלוקת האחריות בין הנתבעים, קבע השופט כי האחריות המלאה לפיצוי התובעת רובצת על הרופא המנתח ועל בית החולים, ודחה את טענתם כי גם לאמריקן לייזר יש חלק בתוצאה המזיקה, שכן היא שיווקה באגרסיביות את הניתוח לתובעת, בין היתר באמצעות אחת מעובדות החברה שעברה ניתוח דומה, כדי להציג בפניה תמונה ורודה של ניתוח קל. לדעת השופט רובין, התובעת הייתה להוטה לבצע בגופה ניתוחים פלסטיים כאלו ואחרים מבלי שאמריקן לייזר נזקקה להפעיל עליה שיטות שיווק אגרסיביות, ולכן האחריות המלאה לפיצויה של התובעת רובצת על הנתבעים 3-2. סכום הפיצוי הועמד על סך של 48 אלף שקל, ברכיבים של נזק לא ממוני והוצאות ניתוח מתקן.

ת"א 50521-06-11