חדשות

הנאשם, בעל אזרחות בלגית ואיראנית, גויס למשימת ריגול שכללה הקמת תשתית עסקית פיקטיבית בישראל שתשמש בעתיד מסווה לפעילות מודיעין. במסגרת ביקוריו בישראל הוא אסף והעביר למפעיליו מידע על נהלי האבטחה בנתב"ג וצילם תמונות של מתקן ביטחוני מסווג ושל מתחם השגרירות האמריקאית בתל אביב

בית המשפט המחוזי מרכז גזר שבע שנות מאסר בפועל על אזרח בלגי בעל אזרחות איראנית שגויס למשימת ריגול בישראל על ידי המודיעין האיראני, שכללה הקמת תשתית עסקית פיקטיבית בישראל שתהיה מסווה לפעילות מודיעין. השופטים קבעו כי אף שפוטנציאל הנזק שהיה צפוי להיגרם לביטחון המדינה ממעשי הנאשם הוא רב, הרי שבפועל, הידיעות שמסר היו בעלות תועלת מוגבלת בלבד לאויב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנאשם, יליד העיר שארוט באיראן, הוא בעל אזרחות איראנית ובלגית, בעל שלושה תארים מאוניברסיטת איסטנבול, ודובר מספר שפות, בהן פרסית, צרפתית, אנגלית וטורקית. בשנת 2005 התחתן הנאשם עם אזרחית בלגיה, קיבל אזרחות בלגית ולאחר קבלתה, התגרש ושינה את שמו ל"אלכס מנס". בבעלות הנאשם מספר חברות באיראן, בלגיה וטורקיה, העוסקות בתחום הכלים הפניאומטיים והזכוכיות המתקפלות.

המפעילים האיראניים לא היו מרוצים

במהלך שנת 2012, גויס הנאשם כמופעל חיצוני ליחידת המבצעים המיוחדים של כוח קודס, גוף העילית של הכוחות המזוינים האיראניים, האמונה על תכנון וקידום פעולות טרור. משימתו של הנאשם הייתה להתחזות לאיש עסקים בלגי תמים ולהקים חברה בישראל כדי לבסס תשתית עסקית פיקטיבית עבור פעילות איש מודיעין איראני, שהיה מיועד בשלב מסוים להגיע לישראל ולפעול במקומו של הנאשם. הנאשם הודיע למפעיליו כי הוא מסכים לבצע משימה זו, לטענתו, בשל חששו לחייו ולחיי משפחתו.

הנאשם תודרך על ידי מפעיליו להסתיר את זהותו האיראנית ולדבוק באורח החיים ובסיפור הכיסוי שניתן לו. משימתו הראשונה היתה לערוך בדיקת צרכים בשוק הישראלי לכלים פניאומטיים או לחלונות מתקפלים ולפנות לרשם החברות הישראלי כדי להבין איך מקימים חברה בישראל.

הנאשם נכנס לישראל שלוש פעמים, תוך שימוש בדרכונו הבלגי, לאחר שאת דרכונו האיראני השאיר במשרדו באיסטנבול על מנת להימנע מחשיפת זהותו. לאחר חזרתו לאיראן נפגש הנאשם עם מפעיליו וגם גורם בכיר במודיעים האיראני, ומסר להם פרטים על נהלי האבטחה בשדה התעופה בן גוריון בכלל, ועל מאפייני הבדיקה הביטחונית ונהלי התשאול בנחיתה ובהמראה בפרט. בביקורו השני, שבו נכנס לישראל תוך שימוש בדרכון בלגי חדש, צילם הנאשם עשרות תמונות מתוך מתחם נמל התעופה, המראות את שער הכניסה, אזור הבידוק הביטחוני, אזור שער העלייה למטוס ואזורים נוספים.

הנאשם שהה במלון ישרוטל בתל אביב, הנמצא סמוך לשגרירות ארצות הברית, בחדר הצופה על בנין השגרירות, וצילם מספר תמונות של מתחם זה, שמראות את המתחם הפנימי של בנין השגרירות ואת מתחם החניה החיצוני השמור לעובדי השגרירות. באותו היום נסע הנאשם לנקודה בה נראה מתקן בטחוני מסווג, וצילם מתקן זה.

כשבוע לאחר חזרתו לאיראן, נפגש הנאשם במשרדו עם מפעילו ודיווח לו על תוצאות ביקורו ופעולותיו בארץ, מסר לו את  התמונות שצולמו על ידו והעביר לו דיסק עם תכנים אלה. המפעיל הביע חוסר שביעות רצון של המפעילים מקצב התקדמות ביצוע המשימה על ידי הנאשם, והוחלט שהחברה שתוקם בישראל תעסוק בהרכבת זגוגיות מתקפלות, ונידון נושא מימון נסיעותיו של הנאשם לישראל. הנאשם נפגש פעם נוספת עם מפעילו, שהורה לו לטוס לישראל על מנת להשלים את המשימה, אך הנאשם הסביר למפעילו כי ללא מימון מתאים לא יוכל לבצע את המשימה.

בחודש אוגוסט 2013 נפגש הנאשם במלון הילטון בטהרן עם מפעיליו, שהבטיחו לו כי אם ייחתם חוזה עסקי עם לקוח בארץ, יערכו הכנות אופרטיביות להקמת החברה תוך פרק זמן של חודש והנאשם הסכים לנסיעה נוספת לישראל.

תועלת מוגבלת לאויב

בספטמבר 2013 הגיע הנאשם לישראל בפעם השלישית, ובהתאם להנחיית מפעיליו, ניסה באופן פעיל ועקבי להקים חברה בישראל, נפגש עם מספר אנשים פרטיים, בהם בעל מסעדה ובעל חנות לממכר שווארמה, הגיש הצעות מחיר וביצע פעולות הכנה למימוש חוזים עתידיים. הנאשם חתם על חוזה עסקי עם מסעדת "בון טעם" בתל אביב, שהיה המהלך הראשון למטרת הקמת התשתית העסקית בישראל. בתאריך 11.9.13, בסמוך לחצות, הגיע הנאשם לנמל התעופה בן גוריון על מנת לחזור לאיראן ואז נעצר על ידי שירותי הביטחון.

בחקירתו הראשונית, בנמל התעופה בן גוריון, פעל הנאשם על פי ההנחיות המדויקות שקיבל ממפעיליו, הכחיש כל קשר לאיראן, וסיפר כי הוא איש עסקים בלגי תמים, שאין לו כל אזרחות זרה נוספת או כוונות נסתרות כלשהן. מאוחר יותר, הודה במעשיו והורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ריגול וסיוע לאויב במלחמה.

המדינה טענה כי אף שהנאשם צילם מתקנים גלויים המהווים מידע הנגיש כמעט לכל, העבירות בהן הורשע מתייחסות לפוטנציאל הנזק ולא רק לנזק שהתרחש בפועל. הפוטנציאל הקשה של מעשי הנאשם, לטענת המדינה, הוא בעיקר בהכנת אותה תשתית מסחרית שהיתה אמורה ליצור מסווה מושלם לפעילות מודיעין איראנית והנזק יכול היה להיות גבוה לאין שיעור.

מנגד, טען סנגורו של הנאשם כי מדובר במקרה יוצא דופן, שכן מדובר באדם בן 56, שכל חייו עסק במסחר ואקדמיה, חיבר שלושה ספרים בנושאים רוחניים ויוגה, כאשר יום אחד הגיעו אליו אנשי המודיעין האיראני וכפו עליו לבצע משימה שהוא לא חפץ בה, בעוד משפחתו נשארה באיראן כבת ערובה למעשיו.

השופטים אברהם טל, זהבה בוסתן וד"ר שמואל בורנשטיין קבעו כי מדובר במעשים שנועדו לקעקע את ריבונות המדינה ולפגוע בעצם קיומה על ידי פגיעה בביטחון תושביה ובסודותיה הביטחוניים. אולם מנגד יש להביא בחשבון את העובדה כי אף שהידיעות שמסר הנשם עלולות היו להיות לתועלת לאויב, מדובר בתועלת מוגבלת. בנוסף, הביאו השופטים בחשבון כי הנאשם פעל תחת לחץ ובעקבות החשש לחייו ולחיי בני משפחתו אשר נשארו באיראן.

"איננו מקלים ראש בחומרת מעשיו המתוכננים של הנאשם ומהנזק שהיה צפוי מהם אלמלא נעצר על ידי גורמי הביטחון, אך הנימוק להצטרפותו של הנאשם למפעיליו, העובדה שבסופו של יום לא נגרם נזק לביטחון המדינה, הודאתו שחסכה מזמנם של בית המשפט והעדים, נסיבותיו האישיות והעובדה שירצה את מאסרו רחוק מבני משפחתו, גורמים לנו לקבל את עמדת ההגנה באשר לעונש המאסר הראוי לנאשם", כתבו השופטים בפסק הדין. נוכח האמור, גזרו השופטים על הנאשם עונש מאסר בפועל של 7 שנים, וכן שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

תפ"ח 10858-10-13