חדשות

לקוחה שקנתה מארז של הוצאת "פרולוג" ללימוד גרמנית הופתעה לטענתה לגלות כי הוא מכיל כרטיס דיגיטאלי ובו סיסמת כניסה לאתר החברה ולא ספר, וטענה להטעיה מהותית. ביהמ"ש דחה את בקשתה לאישור תביעה ייצוגית, וקבע כי הבקשה התבססה על הנחותיה העצמאיות של הקונה, אשר לא התעמקה בכיתובים המפורטים על האריזה המעידים בבירור על תכולתה

בית משפט השלום דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת "פרולוג", המוציאה לאור בין היתר ספרים ללימוד שפות, בטענה להטעיית צרכנים במכירת מארז קרטון הנחזה להיות מכיל ספר פיזי בעודו מכיל למעשה רק כרטיס ובו סיסמת גישה לאתר אינטרנט. השופטת רחל קרלינסקי קבעה כי הבקשה התבססה על הנחות עצמאיות של המבקשת אשר לא התעמקה בכיתובים המפורטים על גבי האריזה, וכי גם הגדרת הקבוצה היא קשה עד בלתי אפשרית בהתבסס על אכזבה שיסודה בהיעדר הבנה שאינה תלויה במצג מטעה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המשיבה, חברת "פרולוג", שעיקר עיסוקה בכותרים בתחום לימודי שפות ובריאות, פיתחה ושיווקה בשנים האחרונות קורסים המועברים באמצעות ערכת לימוד דיגיטאלית, המכילה קוד אישי ומאפשרת גישה אליה מכל מעבד נתונים בעוד שהתכנים שמורים בפורמט דיגיטאלי ולא בקובץ מודפס.

לטענת המבקשת, באחד הימים הגיעה לחנות "צומת ספרים" במטרה לרכוש לנכדה ספר ללימוד השפה הגרמנית. משניגשה למדף ספרי לימוד השפות, מצאה המבקשת את המארז בהוצאת "פרולוג" כשהוא סגור ונראה בבירור כמכיל ספר, ולכן רכשה אותו תמורת 199 שקל. עם זאת, משפתחה המבקשת את המארז התברר לה להפתעתה כי זה מכיל כרטיס דיגיטאלי ובו סיסמת כניסה לאתר האינטרנט של המשיבה, וכן שני ספרים בהוצאת "פרולוג" שהיו בעלי תוכן לא רלוונטי אודות גיל המעבר.

המבקשת הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה בעילות של הפרת חוק הגנת הצרכן, תנאי מקפח בחוזה אחיד ועוולות הפרת חובה חקוקה, רשלנות, תרמית, הפרת חובת תום לב, עשיית עושר ופגיעה באוטונומיה. הסעדים שהתבקשו היו פיצוי לחברי הקבוצה בגובה סמכותו של בית משפט השלום (2.5 מיליון שקל) וצו עשה לתיקון ההטעיה בעיצוב המוצר. לטענתה, החברה מכניסה לערכות הלימוד ספרים הגורמים לכך שמשקל המארז יהא כמשקלו של ספר אמיתי, אך היות והמוצר סגור יכול הקונה להבין כי הוטעה רק לאחר הרכישה. משכך, לדעת המבקשת, מכירת סיסמת גישה לאינטרנט במסווה של מכירת מוצר פיזי היא הטעיה מהותית.

השופטת רחל קרלינסקי דחתה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית וציינה כי מהתרשמותה החזותית מהמארז מושא המחלוקת כפי שהוצג בפניו בדיון המוקדם, הרי שבכל הנוגע לתוכנו העיצובי-חיצוני נראה כי הוא משתייך לסדרה הדיגיטאלית. זאת, שכן המילה "דיגיטל" מופיעה בגדלים שונים על האריזה הנושאת מספר כיתובים והערות, לרבות הכיתוב כי המארז הוא עבור מחשב ולמכשירים תומכים בלבד, וכי הוא כולל כרטיס אישי להורדת תכנים. עוד צוין על גבי האריזה כי הקורס כולל ספר לימוד בפורמט PDF ורצועות שמע וכי כל התכנים מצויים בשרתי "ענן" באינטרנט. כן פורטה הגישה לתכני הקורס ובכלל זה דבר קיומו של קישור להורדת תוכנת הצפייה וניהול הקבצים. לאור האמור, קבעה השופטת כי אין בסיס לטענה שהמסר התוכני של המארז עלול היה להטעות.

השופטת העירה כי המבקשת עצמה הודתה שלא קראה את הכיתוב על גבי המארז, ומכל מקום גם לא התעמקה בו ולכן לא עלה בידה להבין את משמעות התכולה של ספר בגרסת PDF, והיא הניחה כי מדובר בספר לימוד וקבצי שמע. לדעת השופטת, דובר בעדות מיתממת ומוטה לצורך הניסיון לבסס את טענת ההטעיה העומדת בבסיס הבקשה, תוך התעלמות מתיאור המוצר על גבי המארז. זאת ועוד, רק בעדותה של המבקשת התברר כי למרות גרסתה לפיה המארז הטעה אותה לחשוב כי הוא כולל ספר לימוד פיזי, הרי שנטילת המארז ובדיקתו טרם הרכישה נעשתה בפועל על ידה ועל ידי נכדה – נער מתבגר החשוף יותר ממנה לביטויי הזמן. לאור האמור, קבעה השופטת קרלינסקי כי לא ניתן להגיע למסקנה לפיה עיצוב המארז כשלעצמו היווה מעשה הטעיה שהכשיל את המבקשת, מקום שהכיתוב מהווה חלק בלתי נפרד מהאריזה ומלמד אחרת. כפועל יוצא, המבקשת לא שכנעה כי היא פעלה על פי המצג ולא עלה בידה להוכיח כי עומדת לה עילת התביעה האישית.

משהוכח כי כל הבקשה מבוססת על הנחות עצמאיות של המבקשת – נקבע כי לא מתקיים התנאי בדבר קיומה של קבוצה שהתביעה מעוררת שאלות משותפות לחבריה. יתר על כן, גם על פי תחשיב המבקשת לא עולה קבוצת הלקוחות על 20 איש הואיל וכחודש וחצי לאחר הפצת המוצר (ביוני 2013) החל תהליך להחלפת כל המארזים. לאור האמור, התקבלה טענת המשיבה כי הגדרת הקבוצה במקרה זה היא קשה עד בלתי אפשרית, בהתבסס על אכזבה, שיסודה בהיעדר הבנה שאינה תלויה כל כולה במצג מטעה.

למעלה מן הצורך, הוסיפה השופטת כי המבקשת לא הוכיחה את הנזק לו היא טוענת, שכן נמנעה בסיכומיה להתייחס לסוגיית הפיצוי הראוי והיקף הנזק והותירה אותם לשלב שלאחר אישור הבקשה. מלבד כל האמור, אין ספק כי לא עלה בידי המבקשת להצביע על קיומו של קשר סיבתי בין עיצובו של המוצר לבין רכישתו ככל שעסקינן בחברי הקבוצה. עוד נקבע כי לא סבירה המסקנה שצרכן סביר יתעלם מכל האמור על האריזה ויתבסס על צורתו החיצונית של המארז גרידא בבואו לרכוש את המוצר. לפיכך, בהיעדר הוכחת קיומן של קבוצה ושאלות מהותיות משותפות לחבריה שסביר כי יוכרעו לטובתה – אין הצדקה בנסיבות לניהול התביעה במסגרת הליך ייצוגי.

את הוצאת פרולוג ייצגו בהליך עוה"ד צחי פלדמן ויניב סטל.

ת"צ 32395-11-13