שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חברת כ.א.ל ומנהליה יועמדו לדין פלילי באשמת שוחד ומרמה במיליארדי שקלים

חדשות

חברת כ.א.ל ומנהליה יועמדו לדין פלילי באשמת שוחד ומרמה במיליארדי שקלים
חברת כ.א.ל ומנהליה יועמדו לדין פלילי באשמת שוחד ומרמה במיליארדי שקלים
21/04/2015, עו"ד אורי ישראל פז

על פי החשד, חברת האשראי ומנהליה הבכירים לשעבר רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים וביצעו סליקה באתרי הימורים, פורנוגרפיה, תרופות ללא מרשם וכו', המאופיינים בסיכון גבוה, באמצעות קידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה

חברת האשראי ויזה כ.א.ל ובכירי המנהלים שלה לשעבר יועמדו לדין פלילי בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון במיליארדי שקלים. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה אתמול (ב', 20.4) לשבעה חשודים בפרשת כ.א.ל (כרטיסי אשראי לישראל), כי נשקלת העמדתם לדין פלילי בגין שורה של עבירות שונות בשלוש פרשיות שונות, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם, באם יחפצו בכך. עם החשודים נמנים חברת כ.א.ל עצמה וכן המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק והסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן, החשודים בעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון במיליארדי שקלים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

אתמול התיר בית משפט השלום בתל אביב לפרסם כי בשבוע שעבר נעתר בית המשפט המחוזי בעיר לבקשת הפרקליטות, והוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נדל"ן ורכוש נוסף של החשודים בשווי כספי של מיליוני שקלים, וזאת כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד.

במקביל, עדכנה הפרקליטות את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבר החשדות כלפי החברה וההליכים הצפויים, והאחרון הורה לחברת כ.א.ל שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בחברה, עד לתום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך.

הלבנת הון ושוחד

בדצמבר 2011 פתחה המשטרה (לה"ב 33 – יאח"ה בסיוע כוח משימה הימורים באינטרנט בלה"ב 433 יאל"כ) בחקירה גלויה נגד חברת כ.א.ל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, ומנהלה לשעבר צ'צ'יק שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, סטיב גרינשפן שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל החברה-הבת וחשודים נוספים. בדצמבר 2014 הועבר תיק החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, אשר למרות היקף החומר ומורכבותו, וכן חשיבות הנושא, רגישותו והשלכותיו, גיבשה את עמדתה תוך זמן קצר.

במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בין השנים 2009-2006 חברת כ.א.ל ונושאי המשרה הבכירים בה, צ'ציק וגרינשפן, רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.

על פי החשד, החלה חברת כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקאות באינטרנט וסלקה במרמה עסקאות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 החברה-הבת ויזה כ.א.ל. אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי. החברות נחשדות כי החל משנת 2007 הן סלקו באתרי הימורים שבהם הימרו תושבי ארה"ב בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה. החברה אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכ.א.ל. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל, בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea, וייהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.

משטר ניהולי מאיים

בפרשה השלישית ובהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים, בגין שיעור ביטול העסקאות החריג בבתי עסק מסוג זה, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאיפשרה לכ.א.ל להמשיך ולסלוק עסקאות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.

במסגרת פרשות אלו, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברה-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה.

לאחר דיונים בהם נותח ולובן חומר הראיות, והתייעצות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים, בפרקליטות ובבנק ישראל, הוחלט כאמור לזמן לשימוע שבעה חשודים בטרם יוחלט סופית אם להעמידם לדין.

החשודים שנגדם נשקלת הגשת כתב האישום הם חברת כ.א.ל; בועז צ'ציק, לשעבר מנכ"ל חברת כ.א.ל ויו"ר דירקטוריון החברה-הבת כ.א.ל אינטרנשיונל; סטיב גרינשפן, לשעבר סמנכ"ל הסחר בחברת כ.א.ל ומנכ"ל החברה-הבת; אלברט אלחדף, איש עסקים וחברו הקרוב של בועז צ'צ'יק; שי בן אסולין, איש עסקים, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט; עו"ד דגנית באשא שגב, אשת עסקים, שותפתו לעסקים של שי בן אסולין, בין היתר בחברות שעוסקות בתחום הסליקה באינטרנט; ודיטמר קנוכלמן, איש עסקים, מבעלי חברה בתחום סליקת האשראי באינטרנט.

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150