חדשות

האגודה לזכויות האזרח ביקשה להצטרף לדיון במעמד ידי בית המשפט, מוסד שטרם הוכר בדין הפלילי, וקראה לרשויות לא להחליף את מדיניות הרווחה באכיפה כוחנית כלפי המוחלשים ביותר בחברה. הסנגוריה הציבורית: "מעצרו של הנאשם מהווה תעודת עניות לכולנו כחברה"

האם בית המשפט ישים קץ לסאגה הקפקאית של העמדה לדין פלילי קבצני רחוב בעילות של הפרעה לתנועה ומטרד הציבור? הבוקר (ב', 20.4.15) ידון בית משפט השלום בבאר שבע בעניינו של אברהם לוי, שקיבץ נדבות בצמתים בעיר הדרומית, והועמד לדין בגין הפרעה לתנועה ועבירת מטרד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מעצרו של לוי נעשה במסגרת מבצע משותף למשטרה ולעיריית באר שבע, שהחליטו לאחרונה להרחיק קבצנים מהצמתים המרכזיים בעיר. המבצע כולל תיעוד, אזהרות, מעצרים והגשת כתבי אישום. גם מעצרו של לוי, שאיבד את ביתו ונהג ללון על ספסלים ברחוב, תועד על ידי המשטרה, שביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.

את לוי מייצגת כיום עו"ד טלי קסלסי מהסניגוריה הציבורית. לדברי הסנגורית הציבורית של מחוז דרום, עו"ד הילה שפרלינג, "מעצרו של לוי כפי שתועד במצלמות המשטרה מהווה תעודת עניות לכולנו כחברה. לוי ואחרים במצבו הם אנשים שהגורל התאכזר אליהם והם זקוקים לסיוע וטיפול. מן הראוי לטפל במצוקה שהובילה אותם לקבץ נדבות באמצעות גורמי רווחה וגורמי בריאות הנפש, במקום להגיש נגדם כתבי אישום ובקשות למעצר".

יצוין כי לאחרונה ביקשה האגודה לזכויות האזרח להצטרף לדיון במעמד ידיד בית המשפט, מוסד שטרם הוכר בפסיקה הישראלית בהליך הפלילי, שבו המדינה תובעת את האזרח. בבקשת ההצטרפות כתב עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות וכלכליות באגודה, כי "הפעלת הדין הפלילי על פעולות הישרדות כמו קיבוץ נדבות, שנובעת ממצוקה כלכלית קשה, היא ענישה אכזרית, שלא תתרום דבר לפתרון המצוקה. אדרבא – היא תסבך את האדם בפלילים, תקשה עליו עוד יותר את ההשתקמות ותהווה עוד משקולת שמותירה אותו במעגל העוני והמצוקה הקשים. הציבור לא יצא מורווח אלא מופסד".

בבקשת ההצטרפות נכתב כי רבים מ"קבצני הצמתים" אינם מסוגלים לקיים את עצמם ללא קיבוץ הנדבות, בין השאר מכיוון שהרשויות כושלות ואינן מסוגלות לתת מענה מספק שיאפשר להם להתקיים בכבוד בלי לקבץ נדבות, פעולה אותה הם עושים לצורך הישרדותם, כאשר רבים מהקבצנים הם גם חסרי בית. עוד מצוין בבקשה כי בישראל, קיבוץ נדבות אינו בגדר עבירה, וכי התביעה הסתמכה על נוהל פסול המערב בין עבירת תנועה קלה לבין עבירת המטרד בחוק העונשין במטרה להרחיק את הקבצנים בכוח. התביעה, נטען, לא הביאה כל נתון אודות הסיכון הנובע מקיבוץ נדבות בצמתים והיא פעלה באופן סלקטיבי רק נגד קבצני הצמתים ולא נגד רוכלים, מוכרי דגלים ומחלקי חומר פרסומי שפועלים בצמתים.

תופעת השימוש במשפט הפלילי נגד אנשים החיים בעוני, וחסרי בית בפרט, אינה חדשה. במדינות שונות בעולם המערבי ניתן למצוא דוגמאות לחקיקה שמפלילה חסרוּת בית או פעולות קיום של חסרי בית ועניים במרחב הציבורי. כאלה הם איסורים על שוטטות, קיבוץ נדבות, לינה, הקמת מאהל, הנחת ציוד וכדומה. בבקשה שהגישה האגודה, נכללת גם סקירה בינלאומית המצביעה על כך, שלא פעם פסלו בתי המשפט במדינות שונות תקנות שנועדה למנוע מחסרי הבית והעניים להתקיים במרחב הציבורי, וכן מחקרים המצביעים על כך שפעולות אכיפה אינן פותרות דבר ואף מחריפות את המצב.

באגודה קוראים לרשויות לשפר את מערך הרווחה, להגדיל את פתרונות הדיור, ולא להחליף את מדיניות הרווחה באכיפה כוחנית כלפי המוחלשים ביותר בחברה.

ת"פ 19193-01-14

לקריאה נוספת, ראו:

77 ח"כים כופפו את השרה לבני לבטל את מאסר החייבים באופן קבוע

על נושים גדולים וחייבים קטנים; על חייבים גדולים ונושים קטנים: נושים, חייבים וזכויות אדם

מחקר חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם