חדשות

ביה"ד הארצי לעבודה ביטל החלטה שניתנה מבלי להמתין לתגובת המבקש בנימוק כי בהחלטה נפל פגם המצדיק, הוא לבדו, את ביטולה ואת החזרת העניין לבית הדין האזורי לעבודה להכרעה לאחר קבלת התגובה: "אך מתבקש לאפשר למבקש להתייחס לטענות הצד שכנגד שלא יכול או לא חייב היה לצפותן מראש"

זכותו של צד המגיש לבית הדין לעבודה בקשה מהותית להגיב לתשובת הצד שכנגד. כך פסק עקרונית ובצעד תקדימי בית הדין הארצי לעבודה. השופט אילן איטח קבע כי יש להחיל לעניין זה את הוראת תקנת משנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, המקנה למבקש זכות להגיב לתשובת הצד שכנגד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות הקביעה העקרונית, ומשהחלטת בית הדין האזורי לעבודה ניתנה באותה הפרשה מבלי להמתין לתגובת המבקש, נפסק כי נפל בה פגם שמצדיק, הוא לבדו, את ביטולה ואת החזרת העניין לבית הדין האזורי להכרעה לאחר קבלת התגובה.

מדובר בפסק דין שניתן בבקשת רשות ערעור שהגיש עלי אבו גריבאן נגד החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דגית ויסמן), שבה נדחתה בקשתו לדחיית מועד עיון של המשיבים יצחק מנדל וחברת מנדל משקי גידול במסמכים שהוגדרו על ידי גריבאן כ"חומר חקירה חסוי שנערך לצרכי משפט". מדובר ב-11 הקלטות חסויות שנערכו במיוחד לצרכי המשפט, עד לאחר תום פרשת ההגנה ולשם מניעת שיבוש הליכי המשפט על ידי המשיבים.

השופטת ויסמן הורתה למנדל להשיב על הבקשה, וזה השיב בדרישה לדחותה. התשובה לא הומצאה לגריבאן, ובהיעדר התייחסותו לתשובה – דחתה השופטת ויסמן את בקשתו. על כך ביקש גריבאן לערער בבית הדין הארצי לעבודה, שבו כאור התקבל ערעורו העקרוני.

בית הדין הארצי עמד על כך שסדרי הדין בבית הדין לעבודה קבועים בתקנות בית הדין ובהן אין הוראה המתייחסת לסדרי הדין בבקשות מהותיות המוגשות, מעת לעת, במהלך הדיון לבית הדין האזורי (בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, בקשה לתיקון כתבי טענות, בקשה להגשת ראיות נוספות, בקשה לדחיית מועד גילוי ראיה ועוד). במקרה של חֶסֶר שכזה בתקנות, קובע סעיף 33 לחוק בית הדין כי "בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".

מכוחו של סעיף 33 לחוק בית הדין, מוסמך בית הדין, במקרים הראויים, לאמץ, בין ביוזמתו ובין על פי בקשת צד, הוראה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי הנהוגות בבתי המשפט האזרחיים. בהתאם ומעת לעת אימץ בית הדין מתוך תקנות סדרי הדין האזרחיים כלים דיוניים שונים, ובכלל זה הליך של משלוח הודעת צד ג', הליך של המרצת פתיחה, הליך של "טען ביניים", הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, הליך של חיוב בערובה בבית הדין האזורי  ובערעור ועוד. "הכלל שנקבע הוא שכלי דיוני יאומץ בשלמות, אלא אם כן מהותו ואופיו של ההליך בבית הדין לעבודה מחייב הכנסתם של תיאומים ושינויים באותו כלי דיוני", אפיין השופט איטח.

בהסכמת הנשיא יגאל פליטמן והשופטת לאה גליקסמן, פסק השופט איטח לאור חשיבותה של זכות התגובה של מבקש לתשובת הצד שכנגד הנלמדת גם מפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, שלפיה די בכך שלא ניתנה למבקש זכות תגובה כאמור, כדי לבטל את ההחלטה.

"איננו מוצאים כל הצדקה שלא להחיל בבית הדין לעבודה את הכלל הקבוע בתקנה 241 (ג1) לתקסד"א בדבר זכות המבקש להגיש את תגובתו לתשובת המשיב", קבע בית הדין הארצי. "הטעמים שהביאו להתקנת תקנה 241 (ג1) לתקסד"א, יפים גם להחלתה בעת הדיון בבקשות בכתב בבית הדין לעבודה. קבלת תגובת המבקש לתשובת המשיב תאפשר להכריע בבקשה ביעילות ובשלמות לאחר שיוצגו לפני בית הדין כל טענות הצדדים".

בית הדין הארצי הזכיר כי "לרוב, המבקש אינו יכול לצפות את מלוא תשובתו של המשיב, והוא גם אינו יודע אם המשיב יעשה שימוש בטענות 'הגנה' שעומדות לו. לפיכך, אך מתבקש לאפשר למבקש להתייחס לטענות הצד שכנגד שלא יכול היה, או לא חייב היה, לצפותן מראש".

נימוק נוסף העלו שופטי בית הדין הארצי והוא שאף כי ממבט ראשון אין הדברים נראים כך, דווקא שלילת היישום של תקנה 241 (ג1) לתקסד"א בבית הדין לעבודה מנוגדת לרעיון של פישוט הדיון. שכן, פרק זמן ברור ומוגדר מראש להגשת התגובה, יאפשר לבית הדין לדעת כי הבקשה בשלה למתן החלטה, לאחר שכלל הטיעונים הועלו לפניו.

ומה על שופטי בתי הדין לעבודה לעשות בהיעדר פרק זמן מוגדר לתגובת המבקש? נפסק כי במקרה שבו נקבל כי תקנה 241 (ג1) לתקסד"א אינה חלה בבית הדין לעבודה, יהיה על בית הדין לנקוט אחת משתי הדרכים, זאת בהיקש מתקנות 245 ו- 158 (6) לתקסד"א: להמתין פרק זמן סביר כדי לבחון האם המבקש ביקש להגיש תגובה לתשובה (שהרי לבעל דין עומדת, לפחות מכוח תקנות 245 ו- 158 (6) לתקסד"א, הזכות לבקש להגיב לתשובה) – ואם לא ביקש להסיק שאין הוא מעוניין לבקש כאמור; ולחלופין, לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אם בית הדין יסבור כי נדרשת תגובה, לאפשר למבקש להגיב. ברי כי שתי אפשרויות אלה אינן יעילות מבחינה דיונית ואינן מקנות לבית הדין את הוודאות הנדרשת, שבבואו ליתן את החלטתו אכן פרושות לפניו כלל הטענות.

לכן, משהחלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ניתנה מבלי להמתין לתגובת המבקש, נפסק כי נפל בה פגם שמצדיק, הוא לבדו, את ביטול ההחלטה, וזאת גם מבלי להידרש ליתר טענות הצדדים. עניינו של גריבאן הוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיכריע בבקשה לאחר שגריבאן יגיש את תגובתו לתשובת מנדל, תוך המועד שייקבע על ידי בית הדין. לאחר מכן יכריע בית הדין האזורי בבקשת המבקש לאור ההלכה הפסוקה.

בר"ע 29351-01-15

לקריאה נוספת, ראו:

ביה"ד הארצי: דיני ההתיישנות אינם חלים על חובות מבוטחים למוסד לביטוח הלאומי

ביה"ד הארצי לעבודה מזהיר מיישום יתר של חוק איסור לשון הרע ביחסי עבודה