חדשות

חברי ועד העובדים של מפעל טבע בכפר סבא הודיעו לכל העובדים כי התובע הודח מתפקידו כחבר ועד בשל גילוי אי סדרים חמורים בניהול כספי העובדים. ביהמ"ש ציין כי ההצגה המעוותת של העובדות עשויה היתה ליצור אצל הקורא הסביר תחושה כי התובע הודח בשל מעשים בעלי גוון פלילי, בעוד שהוא הושעה עקב פעילותו האופוזיציונית

בית משפט השלום קיבל תביעת לשון הרע שהגיש יו"ר ועד לשעבר במפעל "טבע" נגד מספר חברי ועד אחרים, ופסק לו פיצוי של 90 אלף שקל בגין הודעת דוא"ל שנשלחה לכלל העובדים ואשר ייחסה לו התנהלות פלילית ביחס לכספי קופת הוועד. השופט רפי ארניה קבע כי ההודעה יצרה אצל הקורא הסביר תחושה כי התובע הודח בשל אי סדרים בעלי גוון פלילי, בעוד שלמעשה הוא רק הושעה מתפקידו עקב פעילותו האופוזיציונית במסגרתה ניסה להחתים את העובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובע והנתבעים היו חברי ועד העובדים של מפעל "טבע" בכפר סבא המונה כ-1,650 עובדים. בעבר כיהן התובע במשך שתי קדנציות כיו"ר הועד, עד שבשנת 2012 נבחר כחבר ועד והנתבע 1 החליף אותו בתפקיד היו"ר. לאחר בחירת הועד החלו סכסוכים בין חברי הועד לבין עצמם, כאשר במרכזם הסכסוך בין התובע לבין הנתבע.

בשלב מסוים, ביקש יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות הכללית, אליה משתייכים עובדי המפעל, לערוך ביקורת בקופת הועד. לכן, זומן התובע לדיון בוועדת המשמעת של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בטענה שזה אינו משתף פעולה עם הוועדה והעומד בראשו, מבצע מהלכים חד צדדים ואינו מגיע לפגישות שוטפות. ועדת המשמעת התכנסה וקבעה כי מערכת היחסים העכורה בין חברי הוועד לבין התובע משבשות את העבודה, ונזפה בתובע שהתנהלותו מהווה הפרת מרות.

בעקבות האמור הוחלט להשעות את התובע מתפקידו כחבר הוועד. בהמשך נשלחו הודעות דוא"ל לכלל עובדי המפעל, שבהן נרשם כי התובע הודח מתפקידו כחבר ועד על ידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, וזאת בשל גילוי אי סדרים חמורים בניהול כספי העובדים בקופות הוועד בזמן כהונתו כיו"ר. עוד נאמר כי הממצאים מהדו"ח הכספי החמור הועברו לטיפול גורמים משפטיים בהסתדרות. להודעה צורף מכתב מחברי הועד לעובדים, אשר בחלקו הווה קריאה לעובדים שלא להצטרף להסתדרות העובדים הלאומית ובחלקו האחר נכתב כי מדובר בניסיון שהונע על ידי התובע תוך חזרה על הטענות בדבר התנהלות חמורה בכספי הוועד.

על רקע זה, עתר התובע לחייב את הנתבעים בפיצוי בסך של 400 אלף שקל בגין לשון הרע. לטענתו, הודעת הדוא"ל שנשלחה לעובדים ייחסה לו מעשה גניבה ועבירות פליליות הנוגעות לקופת ועד העובדים, דבר שלא היה ולא נברא. כן טען התובע כי בעת הרלוונטית לא הודח מועד העובדים אלא רק הושעה, וכי בכל מקרה השעייתו כלל לא נבעה מדו"ח הביקורת או ממצאיו.

השופט רפי ארניה קיבל את התביעה וקבע כי כי הפסקה שקשרה את הדחתו של התובע לדו"ח הביקורת אכן יוצרת אצל הקורא תחושה כאילו ממצאי הדו"ח ייחסו לתובע שליחת יד בכספי קופת הוועד. בנוסף, יכול הקורא להבין כי אם יו"ר האיגוד המקצועי, שהוא בעל התפקיד מס' 2 בהסתדרות, מצא לנכון להדיח את התובע מהתפקיד שאליו נבחר עקב "אי סדרים חמורים" בקופת הוועד בתקופת כהונתו – הרי שברור לחלוטין שמדובר במעשים פליליים שהרי אם לא כן לא הייתה ננקטת סנקציה כה חמורה ומיידית של הדחה אף ללא הליך משמעתי שקדם לו. לפיכך, מתחזקת אצל הקורא הסביר התחושה כי אי הסדרים שבהם מדובר הם גניבה מקופת הוועד. עוד הזכיר בית המשפט כי בהודעה נאמר שהממצאים מהדו"ח הכספי החמור הועברו לטיפול "גורמים משפטיים" בהסתדרות, וקבע כי מדובר בנדבך נוסף המוביל את הקורא הסביר לסבור כי בדו"ח נמצאו ממצאים המחשידים את התובע במעשים פליליים.

לכלל האמור, הוסיף בית המשפט שתי נסיבות חיצוניות נוספות שעניינן בכך שהדו"ח הכספי לא צורף להודעה ולא ניתנה הזדמנות לעובדי המפעל להתרשם מממצאיו באופן בלתי אמצעי, ובכך שדו"ח הביקורת התייחס לוועד בכללותו, ולמרות זאת רק התובע הושעה ולא הושעו גם חברי הועד האחרים.

השופט ארניה הבהיר כי הנתבעים אינם יכולים ליהנות מהגנת אמת דיברתי, שכן אף שנתגלו אי סדרים בניהול קופת הוועד, אין מדובר באי סדרים בעלי גוון פלילי, כפי שעלול להניח הקורא הסביר.

בנוסף, נשללה תחולתה של הגנת תום הלב, שכן לשיטתו של השופט, הנתבעים ידעו היטב כי העילה להשעייתו של התובע מחברותו נבעה מפעילותו האופוזיציונית הנטענת ולא מממצאי דו"ח הביקורת, שהיו נוהליים בעיקרם ונבעו מחוסר ידיעת והכרת הנוהלים. על אף זאת, בחרו אלו לשלוח הודעה המאשימה את התובע "בין השורות" בגניבה מהקופה הציבורית, תוך שימוש בדו"ח הביקורת כעלה תאנה וכמסווה לעילה האמיתית אשר בגינה הושעה. לפיכך, סבר בית המשפט כי התנהלות מסוג זה אינה יכולה להיחשב כהתנהלות בתום לב. זאת ועוד, הצנעתם של "המניעים הנוספים" בגינם "הודח" התובע והפיכת ממצאי דו"ח הביקורת לעיקר עילת ההשעיה מהווים לדעת בית המשפט היפוך הקערה על פיה והצגה מעוותת של העובדות, שאין לה שום קשר עם המציאות. כן סבר בית המשפט כי הנתבעים עיוותו את ממצאי דו"ח הביקורת ובחרו שלא להציגו לקהל העובדים, עניין המהווה אף הוא אינדיקציה לחוסר תום הלב בו נגועים מעשי הנתבעים.

בפסיקת סכום הפיצוי, שקל בית המשפט לחובת הנתבעים את תפוצת ההודעה הרחבה (כלל 1,650 עובדי המפעל), המוניטין של התובע כאיש ציבור וכיו"ר הועד לשעבר, ואת הקרבה האישית וההיכרות בין העובדים שוודאי יצרה לתובע אי נעימות רבה ועגמת נפש לא מעטה. מנגד, נשקלו לטובתם העובדה שבמהלך המשפט הסתבר כי בכירים בהסתדרות הכללית היו שותפים לניסוח ההודעה, והיותו של התובע פעיל ציבור אשר בהתאם להלכה הפסוקה ביכולתו לספוג אמירות פוגעניות ברמה גבוהה יותר מאשר אנשים שאינם פעילים ציבוריים.

ת"א 44746-06-13