חדשות

 ביהמ"ש לענייני משפחה חייב אברך במזונות חמשת ילדיו ודחה את טענתו כי יש לאפשר לו להמשיך ללמוד תורה ולפסוק את חיובו בהתאם לגובה הכנסתו בפועל, העומדת על 2,000 שקל בחודש מלימודיו בכולל. השופט יהורם שקד: "סבור אני כי הדין הכללי החל על אבות בהיותם אבות אינו פוסח על חלקים מסוימים בציבור"

 בית המשפט לענייני משפחה חייב אברך במזונות חמשת ילדיו והעריך את יכולת ההשתכרות שלו על פי השכר הממוצע במשק. השופט יהורם שקד הבהיר כי עם כל הכבוד לדרכו של האב ולבחירתו, פעולותיו אלו אינן פועלות בחלל ריק ואין הן משפיעות עליו בלבד. "האב הוא בראש ובראשונה אב לחמשה ילדים שפרנסתם עליו, ולעת הזו טוב יעשה באם ישית ליבו לעובדה זו", הדגיש השופט בפסק הדין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בני הזוג נישאו בשנת 2000 ונולדו להם חמישה ילדים. בספטמבר 2014 הגישו הקטינים (בני 13.5-4) באמצעות האם תביעה למזונות ולמדור בסך של 9,395 שקל וכן עתרו לחייב את האב במחצית מהוצאות מטפלת, גן, צהרון, חינוך ורפואה.

האב הוא אברך הלומד תורה בכולל ללימודי הוראה ודיינות. בסמוך למועד הגשת התביעה קיבל האב תואר רב והוא ממשיך בלימודי הדיינות. הלכה למעשה הילדים נמצאים תחת השגחתה הבלעדית של האם והסדרי הביקור של האב עמם מצומצמים מאוד (ביקור אחת לשבועיים).

לטענת האם, דמי המזונות והמדור (הוצאות אחזקת הבית) שנתבעו הם על הצד הנמוך. האם הוסיפה כי יש להביא בחשבון כי לאב זכויות במחצית דירה בבני ברק, ללא משכנתא, וכן את העובדה כי הוא כשיא לעבודה מעבר לסכום שהוא מקבל, לטענתו, מלימודיו בכולל. מנגד טען האב כי המשפחה חיה בצמצום וכי הסכומים שנתבעו מופרכים, הן משום שמעולם לא הוצאו בעת שהצדדים התגוררו יחד והן מחמת שהדין לא מכיר בחיוב האב בסכומים אלו. לטענתו, יש להכיר בכך שהוא אברך שמטבע הדברים אינו עובד והכנסתו מצומצמת לכדי 2,000 שקל לחודש. עוד טען האב כי טרם נישואיהם הסכימה האם לאורך חיים זה ואף העדיפה אותו על פני אורך חיים שבו האב עובד ומשתכר למחיית המשפחה.

השופט יהורם שקד דחה את עמדתו של האב כי יש לאפשר לו למעשה להמשיך ללמוד תורה ולפסוק את חיובו בהתאם לגובה הכנסתו בפועל. השופט ציין כי הפסיקה קבעה שיכולתו של אב לשלם מזונות אינה נקבעת רק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת גם ממקומות אחרים העומדים לרשותו, לרבות רכוש, פוטנציאל השתכרות, כישורים ועוד. עוד נפסק כי חלה עליו חובה להתאמץ עד קצה גבול היכולת ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו. "סבור אני כי הדין הכללי החל על אבות בהיותם אבות אינו פוסח על חלקים מסוימים בציבור שבכללם תלמידי ישיבות ואברכים", קבע השופט שקד והוסיף מדבריו של השופט גרמן בתמ"ש 27043/96: "אין זה מן הראוי שאדם ישב באוהלה של תורה ואילו אשתו ובתו יחזרו על הפתחים". השופט הצטרך לדבריו של בית הדין הרבני הגדול שפסק ברוח זו בתיק נ.א. 192/ נ.ב. 143: "נראה לי כי אין כל סיבה שלא לחייב את הבעל במזונות מינימאליים של אשתו וילדיו. אברך כולל אינו פטור מחיובי הבעל לאשתו וילדיו. מעולם לא שמענו כי לאברכים כותבים כתובה שונה מאשר לשאר האנשים... נכונותן של נשים צדקניות ליטול את עול הפרנסה על כתפיהן בכדי לאפשר לבעל לעסוק בתורה לאחר הנישואין היא התנדבות בלבד".

השופט הדגיש כי "אין מדובר במקרה בו אדם מוצא את פרנסתו במשלח יד מסוים שנים על גבי שנים, כך שבפני בית המשפט ניצבת ראיה טובה בדבר הכנסתו ויכולתו, אלא עסקינן במקרה בו אדם מחליט מדעת ומבחירה שלא להצטרף למעגל העבודה ולפיכך קיים קושי מובנה בהערכת יכולותיו ופוטנציאל השתכרותו".

"לא אוכל שלא להביע פליאה, ואף מעט מעבר לכך, עת מצא לנכון האב לטעון מחד כי הוא תלמיד כולל ללא פוטנציאל תעסוקתי ולכן יש להניח לו ולכבד את דרכו, ומאידך טען בכתב הגנתו כי האם בעלת תעודת הוראה ובוגרת לימודי קוסמטיקה 'ויכולה לצאת ולעבוד כמורה וכן לעסוק בענייני קוסמטיקה'. על זה נאמר 'נאה דורש, נאה מקיים' וניכר כי כל המוסיף גורע", כתב השופט בפסק הדין.

מנגד, נדחתה טענת האם כי לאב יכולת השתכרות כשל דיין המכהן במערכת בתי הדין הרבניים, שכן אין די בשאיפתו של האב להתמנות לדיין וללימודיו, כיוון שהדבר אינו רק בידיו ולא בנקל נבחר אדם לתפקיד מסוג זה.

על מנת לנסות להעריך את יכולת ההשתכרות של אב כנתבע, בחר השופט לעשות שימוש גם בדיני הנזיקין הנהוגים, אשר על פיהם כל אימת שלא ניתן להעריך פוטנציאל השתכרות של אדם צעיר או של אדם בתחילת חייו המקצועיים, הרי שקמה חזקה לפיה היה משתכר כשכר הממוצע במשק, העומד על 8,874 ברוטו.

השופט שקד העריך את מזונות הקטינים בערכי מינימום וציין כי בנסיבות המקרה, שבהן האם מגדלת את ילדיה לבדה ללא סיוע מאת האב, אשר ביקש להיפגש עם ילדיו אחת לשבועיים, אין לגרוע דבר מחיובו של האב במזונות אלו. השופט הוסיף כי יש להביא בחשבון את העובדה כי האם אינה עובדת ומשתכרת, ואף אם נטען כי לאם יכולת השתכרות מסוימת הרי שזו נבלעת לנוכח הצורך הטבעי והברור לשהות עם ילדיה, חמישה במספר, ולדאוג לסדר יומם ולכל מחסורם.

תמ"ש 754-09-14

לקריאה נוספת, ראו:

שוויון בנטל גם במזונות: השופטת לאברך – החובה לפרנס חשובה מלימוד תורה