חדשות

ביה"ד לעבודה קבע כי המתמחה, שהועסק במשרד נבון ויספלד ושות', מסר פרטים חסויים לצד מעוניין בסכסוך בין פלגים שונים במשפחתו של האוליגרך שנעלם ביוני 2012, תוך שהוא פועל מאחורי גבם של מעסיקיו ותוך מעילה חמורה באמונם והפרת התחייבותו לשמירת סודיות. השופט יוחנן כהן: "הראיות בתיק חשפו תמונה עגומה הראויה לגינוי"

בית הדין לעבודה קיבל את תביעתם של בעלי משרד רואי חשבון וחייב מתמחה לשעבר לפצותם ב-50 אלף שקל בגין הפרת חובות הנאמנות ותום הלב החלות עליו. זאת, משנמצא כי במהלך טיפולו בתיק של האוליגרך גומא אגייאר מסר פרטים חסויים לצד מעוניין בסכסוך בין פלגים שונים במשפחתו של אגייאר. השופט יוחנן כהן קבע כי המתמחה פעל מאחורי גבם של מעסיקיו ותוך מעילה חמורה באמונם, תוך שהוא נוטל לעצמו חירות לפעול תוך הפרת התחייבויותיו החוזיות לשמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים. כן נקבע כי עדותו של המתמחה הייתה מביכה וכי הוא גילה חוסר הבנה מוחלט למעמדו כמתמחה, לתפקידו, למצב הדברים כלפי המציאות בכלל וכלפי המציאות המקצועית והמשפטית שבה הוא נמצא.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים, רו"ח יעקב (קובי) נבון ורו"ח צבי ויספלד הם רואי חשבון שותפים שבבעלותם משרד רואי החשבון נבון ויספלד ושות' בתל אביב. משרדם של התובעים טיפל, בין היתר, בענייניו הפיננסיים של גומא אגייאר שנעלם ביוני 2012 במהלך הפלגה בפלורידה. הנתבע הועסק כמתמחה במשרד, ובתחילת עבודתו חתם במסגרת הסכם העסקתו על התחייבות לשמירת סודיות.

במסגרת עבודתו והתמחותו, עסק הנתבע בין היתר בעניינים שונים הקשורים לתיקו של אגייאר ובתוך כך נחשף למידע אודות נכסיו בארץ, לרבות דירות השייכות לו. בנוסף, החזיק הנתבע גם בהעתק מפתחות של דירות אלה. לטענת התובעים, במהלך עבודתו העביר הנתבע מסמכים הנוגעים לעניינים שונים הקשורים לתיקו של אגייאר ללקוח המשרד, וזאת ללא ידיעתם או הסכמתם. מעשיו של הנתבע, שכללו בין היתר גילוי מידע שהיה אסור עליו לגלותו, לקיחת תכתובות מיילים וחשיפתם בפני צדדים שלישיים וחתימה על תצהיר בפני עורך דין, שבו פירט אירועים שונים שהתרחשו במהלך טיפולו בתיק אגייאר, מהווים לטענתם הפרה בוטה של חוזה העבודה וכן הפרה בוטה של חובת תום הלב, האמון וההגינות.

הנתבע טען מנגד כי אין בהעברת מידע של לקוח לידי הלקוח בבחינת גזל סוד מסחרי. לטענתו, הוא קיבל הנחייה מאת התובעים לגבי זהות הלקוח ולגבי הגורם שמולו הוא אמור להתנהל בכל הקשור לקבלת מידע, מסמכים, אישורים וכל מידע אחר הנחוץ לו לביצוע הבדיקה בנכסיו של אגייאר. עוד טען הנתבע כי במסגרת עבודתו בתיק זה הוא נחשף למידע אשר גילויו ללקוח היה מחויב, ולמרבה המזל המידע שמסר אף סיכל ניסיון לכאורה להשתלט על נכסיו ללא הכשר משפטי לכך.

הנתבע הגיש תביעה כנגד, שבה טען כי התובעים התרשלו כלפיו והתנהגו בחוסר זהירות בכך שביקשו ממנו לבצע פעולות בלתי חוקיות. עוד טען כי כתוצאה ממעשיהם או מחדליהם של התובעים נאלץ להתפטר ממקום עבודתו ובשל כך לא יכול היה לסיים את לימודי ראיית החשבון ולגשת למבחני המועצה, וכי נגרמה לו עוגמת נפש וסבל רב כתוצאה מהליכים משפטיים שמתנהלים נגדו ומסע ההשמצה של התובעים כלפיו.

השופט יוחנן כהן קיבל את התביעה העיקרית וקבע כי חובת הנאמנות ושמירת הסודיות חלים על עובד גם כאשר אין מדובר בסוד מסחרי כהגדרתו בחוק אלא גם ב"מידע קונפידנציאלי" של המעסיק. השופט ציין כי משפט העבודה הכיר בזכות המעסיק ובאוטונומיה שלו לנהל את מפעלו כרצונו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו ובמסגרת זו נקבע בהסכם קיבוצי כללי כי העובד אינו רשאי לעשות שימוש במסמכים מהמחשב בלא רשותו המפורשת או המשתמעת של המעסיק.

במקרה קבע השופט כהן כי הראיות בתיק חשפו תמונה עגומה הראויה לגינוי, לפיה הנתבע חבר לצד מעוניין בסכסוך בין פלגים שונים במשפחת אגייאר וזאת על מנת לשרת את האינטרס של אותו צד.הנתבע בחר שלא לפעול באופן גלוי אלא מאחורי גבם של התובעים ותוך מעילה חמורה באמונם, תוך שהוא נוטל לעצמו חירות לפעול כפי שפעל תוך הפרת התחייבויותיו החוזיות לשמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים. אשר לטענות ההגנה של הנתבע, סבר השופט כי אלו אינן "מחזיקות מים", שכן משמיעת עדותו עלה הרושם שלא יכולה להיות כל הצדקה להתנהגותו. בעניין זה, התרשם השופט כהן כי עדותו של הנתבע הייתה מביכה וכי הוא גילה חוסר הבנה מוחלט למעמדו כמתמחה, לתפקידו, למצב הדברים כלפי המציאות בכלל וכלפי המציאות המקצועית והמשפטית שבה הוא נמצא, בפרט. בנוסף, נמנע הנתבע מלהשיב על שאלות שנשאל וכאשר השיב עליהן היה הדבר לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לקבל ממנו תשובות ענייניות.

עוד צוין כי גם בהנחה שהנתבע היה במצב שבו הוא חשב שעומדת להתבצע עבירה כטענתו, עדיין התנהגותו היא בלתי סבירה בעליל שכן הוא לא שיתף את התובעים ולא התייעץ עימם בנושא זה. השופט העיר כי מביך וצורם היה לשמוע את תשובתו של הנתבע לפיה לא היה פועל אחרת גם אילו היה יודע כי אגייאר ביקש לצמצם עד מאוד את סמכויותיו של אותו גורם שאליו העביר את המסמכים. בנוסף, והוא לא פנה למשטרה למנוע את ה"פשע" שאמור היה להתבצע לשיטתו, אלא החליט לעשות דין לעצמו ולהפר את התחייבויותיו החוזיות כלפי התובעים, וזאת שלא בתום לב ותוך הפרת יחסי האמון בינו לבין מעסיקו.

בכל הנוגע לפיצוי הכספי שנתבע, דחה השופט את התביעה בעילה של לשון הרע אך קבע כי יש לפסוק לזכות התובעים סך של 50 אלף שקל נוכח הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב על ידי הנתבע, כמו גם את התחייבותו המפורשת בהסכם הסודיות ובהסכם למניעת ניגוד עניינים.

סע"ש 31500-11-12