חדשות

שופטי בג"ץ לא חייבו את הממשלה למנות מפכ"ל חדש במקומו של יוחנן דנינו, אך מתחו ביקורת על הנחיית היועמ"ש להימנע ממינויים בתקופת בחירות. השופט נעם סולברג: "יש צורך באיפוק אך לא שיתוק. המענה לחשש מפני 'שחיתות שלטונית' איננו לעמוד מלכת; המענה הוא בעשייה מבוקרת"

שופטי בג"ץ לא כופים על הממשלה למנות מפכ"ל חדש. הנשיאה מרים נאור והשופטים נעם סולברג ויורם דנציגר בחרו שלא להתערב בשאלה האם הגבלתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על הממשלה נכונה. עם זאת, ציין השופט סולברג בביקורת על היועמ"ש כי "אי אפשר להחמיר עד בלי די. חשש מפגיעה באמון הציבור".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בג"ץ פסק היום (ד', 1.4) כי במציאות הנוכחית ולאחר שהתקיימו בחירות אין מקום לכפות על הממשלה למנות מפכ"ל. נשיאת העליון מרים נאור ציינה כי כל החלופות (הארכת כהונה ומינוי ממלא מקום) גרועות בשלב הזה מפאת שמינוי מפכ"ל שנגרר אינו מיטיב עם הארגון, כפי שציין השר לביטחון הפנים במכתבו ליועץ וינשטיין.

בפסק הדין מתח השופט סולברג ביקורת על התנהלות היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה וכתב לגבי ממשלה יוצאת כי "יש צורך באיפוק. איפוק, אך לא שיתוק. אין להוסיף סייג על סייג, לא לעשות משמרת למשמרת, ולא להחמיר עד בלי די. עד שאנו חרֵדים לפגיעה באמון הציבור, שמא שיקולים פוליטיים ולא ענייניים יעמדו בבסיס החלטות הממשלה ושריה בתקופת בחירות, שומה עלינו לחשוש מפני פגיעה באמון הציבור במובן אחר: הציבור מצפה לכך ש'בית החרושת' הנקרא ממשלה, לא ישבות ממלאכה כל אימת שהכנסת תחליט על פיזורה. אין ניתן 'לדומם מנועים', כי המדינה חיה את חייה בלי הפסקה. הציפייה היא לעשייה בלתי פוסקת. המענה לחשש מפני 'שחיתות שלטונית' איננו לעמוד מלכת; המענה הוא בעשייה מבוקרת". השופט סולברג הוסיף כי בניגוד לעמדת היועמ"ש וינשטיין, אין הצדקה להפסיק את ההליך למינוי מפכ"ל כפי שהורה וינשטיין לפני ארבעה חודשים.

בפועל מציע השופט סולברג כי השר לביטחון פנים לא יפסיק כעת את הליך המינוי, אלא יגבש את עמדת משרדו, וההחלטה על כך תובא בפני השר לביטחון הפנים של הממשלה החדשה ולאישורה. כעת צריך השר אהרונוביץ' להחליט האם יאמץ את המלצת השופט סולברג או יקבל על עצמו את האיסור הגורף של היועץ המשפטי לממשלה.

בפסק הדין מוצג המצב המשפטי הקיים, לפיו ככלל יש להימנע במהלך תקופת בחירות מאיוש תפקידים ציבוריים, מחשש לפגיעה באמון הציבור ולמינוי משיקולים לא ענייניים והרצון למנוע את כבילת הממשלה העומדת לקום, שכבר תפעל מכוח אמון הציבור והכנסת. עם זאת, "חשוב לזכור שמדובר בנקודת מוצא בלבד", מציינת הנשיאה נאור בפסק הדין החדש. "כפי שגם נאמר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות. השאלה היא שאלה של שיקול דעת ואיזון". כך, למשל, "במקרים בהם קיים צורך ממשי באיוש משרה שלא ניתן להותירה מיותמת, העובדה שמדובר בתקופת בחירות אינה צריכה להביא למצב בו הרשות הנוגעת בדבר לא תתפקד".

שופטי בג"ץ עמדו על מידת החשיבות של העניין וציינו כי תפקיד המפכ"ל הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר במערכת אכיפת החוק בישראל. ולכן אף ציינו כי "במובן זה צודקת העותרת בטענתה, אותה למעשה אימצו גם המשיבים, לפיה השארת משרת המפכ"ל בלתי מאוישת לאחר פקיעת כהונתו של המפכ"ל הנוכחי היא בלתי סבירה".

בפני השר לביטחון פנים והממשלה עומדות כמה חלופות: האחת היא לקדם כבר עתה את הליכי המינוי של מפכ"ל חדש, כדרישת העותרת – התנועה למשילות ודמוקרטיה. השנייה היא להאריך במידת הצורך את כהונתו של המפכ"ל דנינו אם תינתן הסכמתו לכך והשלישית היא למנות ממלא מקום, ככל שהממשלה החדשה שתוקם לא תספיק להידרש לשאלת המינוי בטרם תפקע כהונתו.

בשלב זה, לא החליטו חברי הממשלה אם כהונתו של המפכ"ל דנינו תוארך או שימונה במידת הצורך מפכ"ל באופן זמני. מכל מקום, הללו הבהירו לבג"ץ, שהמשרה תהיה מאוישת. "בחירה דווקא בחלופה הראשונה, דהיינו החלטה לקדם את הליכי המינוי של מפכ"ל חדש עתה, לאחר הבחירות וערב הקמתה של ממשלה חדשה, מעוררת במלוא עצמתם את כל הקשיים שהוצגו", ציינה הנשיאה נאור. "לדעתי, אין לומר כי דרך הפעולה בה בחרו המשיבים היא בלתי סבירה. אכן, גם הבחירה באופציית הארכת כהונתו במקרה הצורך של המפכ"ל המכהן או מינוי ממלא מקום זמני אינה דרך אופטימלית. זאת בהתחשב, בין היתר, בטעמים שהציג השר בפנייתו המקורית ליועץ המשפטי לממשלה ובכך שכהונתו של המפכ"ל כבר הוארכה בשנה".

הנשיאה נאור הוסיפה עוד כי "אין לכחד כי יש חשיבות למינוי לתקופה קבועה כדי למנוע תלות בין המפכ"ל לבין הממשלה שאמונה על מינויו. ככלל קיימת עדיפות ברורה למינוי של קבע על פני הארכות חוזרות ונשנות לתקופות משתנות... ברם, בנסיבות שנוצרו בשל הקדמת הבחירות, למעשה כל החלופות העומדות בפני המשיבים אינן אופטימליות. זהו מצב הדברים הטבעי כשכהונת נושא משרה פוקעת בסמוך לבחירות. השאלה כאמור היא שאלה של איזון, בדיוק כפי שנעשה בהחלטה שהתקבלה כן למנות את הניצבים החדשים למרות תקופת הבחירות. התוצאה אליה הגיעו המשיבים אכן מאוזנת בנסיבות שנוצרו". 

כפי שדווח בפורטל תקדין, בחודש שעבר עתרה התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שאסר על השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ והממשלה למנות מפכ"ל חדש למשטרה לקראת תום כהונתו של רב ניצב יוחנן דנינו בסוף החודש הזה. לטענתה, "תוצאות פעולותיו של היועמ"ש משתקות את המערכת הציבורית, ואי אפשר להשלים עם הפגיעה האנושה הנגרמת למשטרת ישראל ומערכות השלטון".

ימים ספורים לאחר הגשת העתירה לבג"ץ, שהגישה כאמור התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד היועץ וינשטיין על דחיית בקשתו של השר לביטחון פנים למנות מפכ"ל חדש למשטרה בתקופת הבחירות, הודיע במפתיע היועץ וינשטיין לשר אהרונוביץ כי הוא חורג מהנחיותיו ומתיר לו למנות קציני משטרה וממלא מקום לתפקיד סמפכ"ל המשטרה.

עו"ד שמחה רוטמן, שייצג את התנועה למשילות ודמוקרטיה בבג"ץ, מסר בתגובה לפסק הדין כי "אנו מקווים כי המסר של הנשיאה נאור לפיו אי אפשר לשתק מדינה, וכן עמדתו של השופט סולברג לפיה אין להחמיר עד בלי די, תופנם במשרד המשפטים".

בג"ץ 1004/15

לקריאה נוספת, ראו:

השר אהרונוביץ במכתב חריף ליועמ"ש: הקפאת מינוי המפכ"ל פוגעת קשות במשטרה

וינשטיין נכנע לביקורת מבג"ץ: ניתן למנות קציני משטרה בתקופת בחירות

התנועה למשילות ודמוקרטיה עותרת למנות מפכ"ל חדש למרות התנגדות היועמ"ש