חדשות

תלונתה של התובעת על היעדר מענה רפואי במוסד הביאה לחקירה של משרד הבריאות, אשר גילתה ליקויים רבים ומשמעותיים במקום. בעקבות כך נמסר לה מכתב פיטורים ובו האשמות בחוסר נאמנות. ביה"ד לעבודה פסק לה את מלוא הפיצוי ללא הוכחת נזק

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתה של אחות בבית אבות גריאטרי באזור חיפה, לפיצוי על פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות הנובעות מתקופת עבודתה. השופטת דלית גילה קבעה כי התובעת פוטרה בשל עמידתה על זכויותיה והגשת תלונה למשרד הבריאות על הפרת תקנות על ידי בית האבות, שכן הודעת הפיטורים נמסרה לה ללא כל התראה או זימון לשימוע, וזאת ביום הגשת תלונתה שהביאה לביקורת מיידית במוסד בו עבדה. לאור האמור, פסק לה בית הדין את מלוא הפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50 אלף שקל וכן פיצויים נוספים עבור זכויות סוציאליות בסך כולל של 122 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת הועסקה כאחות אחראית בשניים מבתי האבות השייכים לחברת "בית יערה", המפעילה מספר בתי אבות גריאטריים באזור חיפה. בשלב מאוחר יותר נרכשה חברת בית יערה על ידי חברת מ.ב.ס.פ. השקעות וניהול.

בשנת 2012, פנתה התובעת אל הפסיכיאטר המחוזי בתלונה רשמית על היעדר מענה רפואי במוסד בו עבדה. כתוצאה מכך פתח משרד הבריאות בביקורת בבית האבות שנמשכה מספר ימים, ובמסגרתה נתגלו ליקויים רבים ומשמעותיים בהתנהלותו. כך, בין היתר, נמצא כי אין מנהל רפואי, אין אחות אחראית וקיים מחסור חמור באחיות מוסמכות, קיימת תחלופת צוות רבה ונמצא ריבוי של מטופלים שלא מתאימים על פי רישיון המוסד. בסיכום דו"ח הביקורת נקבע כי יש לדאוג להעביר את המטופלים שאינם מתאימים בהגדרתם לאשפוז במחלקה סיעודית למקום מתאים, וכי עד הסדרת המצב אין לקבל חולים חדשים למוסד.

עוד באותו יום בו שלחה את התלונה נמסר לתובעת מכתב פיטורים, ובו טענות כנגד תפקודה והאשמתה ב"חוסר נאמנות" וב"רצון בלתי פוסק להזיק למוסד".

התובעת פנתה לבית הדין לעבודה ותבעה זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה, וכן פיצוי על פיטורים שלא כדין, לרבות על רקע "חשיפת שחיתות", פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת חלקית וזכויות נוספות.

עוד טענה התובעת כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את מנהל החברה באופן אישי בחובות כלפיה.

השופטת דלית גילה קיבלה את התביעה וקבעה כי הנתבעים לא הציגו גרסת הגנה סדורה אלא התחמקו ממענה עובדתי לשאלות רבות, ולכן יש להעדיף ללא היסוס את גרסת התובעת על פני גרסתם. השופטת ציינה כי נמצא קשר ישיר בין התלונה לבין הודעת הפיטורים שנמסרה לתובעת בו ביום וללא התראה או שימוע, באופן המאשר את טענותיה שמדובר בפיטורים שלא כדין ובניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין).

עוד הוסיפה השופטת כי בנוסף לתלונה, עמדה לרועץ לתובעת גם פנייתה למעסיקה באמצעות עורך דין בבקשה לקבל זכויות מתחום משפט המגן שלא הקפידו בהן בחברה. לאור האמור, ומאחר שאיש מהנתבעים לא הוכיח שהפיטורים היו שלא בניגוד לחוק, נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק ההגנה בסך של 50 אלף שקל.

השופטת גילה קבעה עוד כי תלונתה של התובעת נמצאה מוצדקת בסופו של דבר, ומכאן שאין לבוא בטרוניה לתובעת על עצם הגשתה. כן זכאית התובעת להשלמת חלף "הודעה מוקדמת", יתרת פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, תשלום עבור חגים, פיצויי הלנת שכר, אי תשלום עבור הפסקות ועוד.

אשר לשאלה מי יחויב בתשלום הזכויות של התובעת, קבעה השופטת כי אין חולק ש"בית יערה" הייתה מעסיקתה של התובעת בכל התקופה הרלוונטית, אולם הפגיעות בתנאי עבודתה מאז שמ.ב.ס.פ. השקעות וניהול החלה להיות הבעלים מצביעים לשיטתה על חוסר תום לב מצד המעסיק. כך, מאז חילופי הבעלות בבית יערה, שלא הובאה לידיעת העובדים בצורה ברורה, היה המנהל הנתבע דירקטור בחברה, המנהל הפעיל של הרשת והרוח החיה בתפעולה. עם זאת, הנתבע לא הסביר דבר בהתנהלותו למרות טענות שהועלו כלפיו, לרבות מדוע היו עיכובים בתשלום השכר החודשי, מדוע המשיכו לנכות מהתובעת הפרשות עובד לפנסיה ולא העבירו אותן ליעדן ואף לא השלימו את חלק המעסיק, או מדוע היה צריך לשלם לעובדים את שכרם בהמחאות הנתבעת 3. לאור האמור, הסיק בית הדין כי מ.ב.ס.פ. השקעות וניהול הוקמה ורכשה את מניות בית יערה רק כדי להוות חיץ תאגידי בין בית יערה לבין בעלי מניותיה. משכך, נקבע כי החובה לשאת בתשלומים שנפסקו מוטלת הן על בית יערה, הן על מ.ב.ס.פ. השקעות וניהול כבעלת המניות הבלעדית והן על מנהל החברה, שהיה השותף הפעיל בהנהלת בית יערה ומי שלא דאג לשמור על זכויות התובעת כעובדת וערב נכסים עם חברה אחרת בבעלותו.

סע"ש 12741-12-12