חדשות

בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נטען כי הדרת השפה הערבית מהספריות העירוניות בנצרת עלית, שבה מהווים הערבים 19% מתושבי העיר, משמעה הדרת הערבים מהמרחב הציבורי העירוני המתקיים וממומן מכספי ציבור, וחזרה לתקופות חשוכות של הפרדה בין אוכלוסיות 

ל-19 אחוז מתושביה הערבים של העיר נצרת עילית אין ספר אחד בשפה הערבית בספרייה העירונית. כך נטען בעתירה שהגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת שני תושבים ערבים מנצרת עלית, יחד עם האגודה לזכויות האזרח. בעתירתם מבקשים העותרים לאפשר גם לתושבים הערבים בנצרת עלית ליהנות משירות הספריות העירוניות בשפתם, כלומר – להוסיף ספרים בערבית לאוסף הספרייה, להנגיש בערבית את מאגרי המידע ועמדות החיפוש הממוחשבות ולקיים בספרייה גם פעילויות העשרה בערבית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשלוש הספריות הציבוריות בנצרת עלית ניתן למצוא ספרות מגוונת הכוללת פרוזה, עיון, שירה וספרות מדעית. מלבד ספרים בעברית, ישנו בספריות הציבוריות גם אוסף נאה של ספרים ברוסית, וספרים בשפות נוספות – אנגלית, ספרדית וצרפתית. אולם, אף כי 19% מתושבי נצרת עלית הם ערבים, בכל הספריות הציבוריות בנצרת עלית אין ספר אחד בערבית. הפעילויות המגוונות המתקיימות בספריות – שעת סיפור, הרצאות ועזרה בשיעורי הבית, מתקיימות כולן בעברית, ולתושבים הערבים בנצרת עלית, בהם 2,000 ילדי העיר הערבים, אין כל פעילות העשרה בערבית בספריות העירוניות.

מאז שנת 2012 מנהלת האגודה לזכויות האזרח תכתובות בעניין מול עיריית נצרת עלית ומשרד התרבות. בתגובה לפניות האגודה, טענה העירייה כי היא פועלת להקמת ספרייה נפרדת לערבים במתנ"ס שבשכונת הכרמים בעיר. אלא שלטענת האגודה, ה"ספרייה" היא למעשה ארונית באחד מאולמות המתנ"ס, ובה מבחר עלוב של ספרים, וכי גם לו היתה זו ספרייה של ממש עבור האוכלוסייה הערבית בעיר, התושבים איתנים בדרישתם לשילוב השפה הערבית בשאר הספריות הציבוריות בעיר.

בעתירה המינהלית טוענים עורכי הדין נסרין עליאן ועאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, כי היעדר שירותי הספרייה הציבורית בערבית פוגע בזכותם של התושבים הערבים בנצרת עילית לשימוש בשפתם, ובזכותם לשוויון. הספריות ציבוריות, נכתב בעתירה, הן חלק מרכזי מהמרחב הציבורי העירוני, אשר מתקיים וממומן מכספי ציבור, ואמור להיות נגיש וזמין לטובת כלל תושבי העיר. התושבים הערבים בנצרת עילית, המהווים כחמישית מתושבי העיר, מודרים ממרחב ציבורי זה.

לדברי האני סלום, תושב נצרת עלית שעתר לבית המשפט, "הערבים מהווים כ -20% מתושבי נצרת עילית, וחיים מאז שנות השישים בשכנות טובה עם היהודים. השפה הערבית היא שפה רשמית במדינה, וכתושבים המשלמים ארנונה וכאזרחים המשלמים מיסים, זכותנו – מבוגרים וילדים – לתקציבים ולמשאבים המאפשרים גישה לספרים בשפה שלנו בכל התחומים, וגם לתוכניות פנאי ותרבותיות בשפה הערבית, כמונו כמו שאר התושבים אשר עבורם עברית או רוסית היא שפת האם".

לדברי עו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח, "ערבית היא שפה רשמית בישראל, וחובה על הרשויות לספק לאזרחים הערבים שירותים בשפתם. הדרת השפה הערבית מהספריות העירוניות בנצרת עילית, משמעה הדרת התושבים הערבים ממרחב ציבורי חשוב, וחזרה לתקופות חשוכות של הפרדה בין אוכלוסיות. כבר לפני למעלה מעשור, קבע בג"ץ כי השפה היא מרכיב הכרחי בתרבות ובזהות, וחייב את עיריית נצרת עילית לשלב את הערבית בשילוט העירוני. לצערי, אנחנו נאלצים לשוב ולעתור לבית המשפט בדרישה למימוש מה שאמור להיות מובן מאליו". 

עת"מ 62608-03-15 

לקריאה נוספת, ראו:

שופט ביהמ"ש העליון סלים ג'ובראן: "האוכלוסייה הערבית בישראל מופלית לרעה"