חדשות

שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין דחה את ערעורה של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד ומתח ביקורת על התנהלות הוועדה המטריחה ומכלה ללא צורך את משאביו המוגבלים של בית המשפט, בהגשת בקשת רשות ערעור שסיכוייה קלושים בגלגול רביעי

המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, מזהיר את ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין להפסיק לערער לבית המשפט העליון כאשר היא יודעת כי "סיכויי הערעור זעומים עד מאוד... וחרף זאת מטריחה ללא צורך (את בית המשפט), גם אם הכוונה טובה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

האזהרה לוועדת האתיקה הארצית ניתנה במסגרת ערעורים הדדים שהגישו עו"ד חיים שטנגר וועדת האתיקה הארצית לבית המשפט העליון, והשופט רובינשטיין החליט לדחות את שני הערעורים תוך שהוא עומד על "משאבי הזמן המוגבלים של בית המשפט".

השופט רובינשטיין פסק כי "בעוד אפשר – אולי – שלא לבוא בטרוניה על הגשת הבקשה עם המבקש, המנסה ככל יכולתו להיחלץ מן התיק בעניינו האישי, גם אם בוודאי ידוע לו היטב כי הסיכוי קלוש, וכי הוא מכלה את זמנו וזמן בית המשפט – אפשר ואפשר לבוא בטרוניה עם ועדת האתיקה, גוף ציבורי, היודעת כי סיכויי בקשתה זעומים עד מאוד, ואילו הוגשה על ידי עורך דין הייתה מתנגדת לה, וחרף זאת מטריחה ללא צורך, גם אם הכוונה טובה. רצוי שבעתיד תפנים הועדה – גוף ציבורי – הערות אלה, ותשקול היטב האם אכן מתאים תיק לגלגול רביעי בטרם תפנה".

מדובר בבקשות ערעור שבמרכזם ניצבת שאלת רמת הענישה הראויה לעו"ד שטנגר, ששורתו התחתונה של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר א' כהן) לגביו היא השעיה בפועל של 12 חודש, בנוסף להשעיה על תנאי.

כחלק מעיסוקו של עו"ד שטנגר הוא החל לייצג ארבעה שותפים במסגרת תיק פירוק שיתוף בנכס. במועד מאוחר יותר פרץ סכסוך בין אחד השותפים, עו"ד פלוני (המתלונן), לבין שאר שלושת השותפים בעניין אחר. במסגרת אותו סכסוך, קיבל שטנגר על עצמו את ייצוגם של שלושת השותפים נגד המתלונן בחמישה תיקים שונים. בתגובה, פנה המתלונן לוועדת האתיקה, וזו שלחה לעו"ד שטנגר ביום  28.7.10 מכתב שבו נאמר כי אם לא יתפטר תוך 14 יום מהייצוג בכל התיקים נגד המתלונן, תוגש נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי. עוה"ד שטנגר התפטר מהייצוג בארבעה מתוך חמישה תיקים. לטענתו, שכח להתפטר מהייצוג בתיק החמישי בתום לב.

חילופי מכתבים בשפה בוטה

במסגרת ההליך המשפטי בתיקים הללו, ניהל שטנגר התכתבות עם עורך הדין המתלונן, ובמהלכה השתמש בביטויים קשים ביותר. מתוך כבוד הבריות, ציין השופט רובינשטיין רק מעט מהתבטאויותיו. כך נאמר במכתבו מיום 4.3.09: "ובכן מוטב נבהיר דברים, כבר עתה ומראש, למען תפסיק הטרד מרשי ואותי, גם יחד בשפע גבב דברי ההבל שמגבב אתה במכתבך שבסימוכין, שיסודם במקרה הטוב – בסניליות גרידא ובמקרה הרע – בניסיון להמציא עובדות שקריות... איני יודע מה היה עליך בנעוריך, אולם אם הם היו מכובדים, ככל שהיו, הרי דרך התנהגותך והתנהלותך זו מביישת את שיבתך. אידך – זיל גמור [...] מרשיי רואים בך זקן ושוטה וחסר דעת".

וכך במכתב מיום 2.4.09: "מרשיי סבורים, כי למרות היותך, כהגדרתך שלך, קשיש ונכה פעולות איבה בשיעור 50 אחוז כפי שטרחת להציג עצמך, בפני בית המשפט, באחד מכתבי בי-דין, שהוגשו מטעמך, ובחתימתך שלך (אל נכון ואל וודאי, כדי לעורר, באופן עלוב ומסליד רחמי בית משפט עליך) ... אגב כמעט ושכחתי. מרשיי הורוני להודיעך בזאת, כי הם בודקים בימים אלה – בדוק היטב ולגופם של דברים – איככה ומדוע, הוכרת כנכה פעולות איבה, בשיעור של 50%, כאשר אם קיבלת, לטענתם, הכרה שכזו, בשל היותך ישוב, ברכב, בצידו של עו"ד (פלוני) המנוח, שנפגע בשל עלותו על מוקש, כאשר כל הנזק שנגרם לך, במצב דברים זה, לטענתם של מרשיי, היה לכלוך מושבי רכבך, בדמו של עו"ד (פלוני) המנוח, הרי אין מגיע לך הכרה, לטענתם שלהם, כנכה פעולות איבה, בשיעור של 50% ובכל שיעור אחר שהוא, כאשר הם הורוני להודיעך בזאת, כי הם יפעלו, לצורך ביטול הכרתך כנכה פעולות איבה, בשיעור של 50% - הכרה שניתנה לך, לטענתם, שלא כדין, על כל המשתמע והכרוך בכך".

ביום 20.12.10 הגישה ועדת האתיקה קובלנה כנגד עו"ד שטנגר לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב. הקובלנה מתארת את ניגוד העניינים שבו הוא היה שרוי, וכן את השפה הבוטה שבה השתמש בחילופי מכתבים עם המתלונן. נתבקשה הרשעתו של שטנגר בשבע עבירות אתיות שונות וחמורות. בית הדין המחוזי הרשיע את שטנגר בכל שבעת האישומים, וגזר עליו השעיה מלשכת עורכי הדין לתקופה של ארבע שנים, מתוכן 18 חודשים בפועל והשאר על תנאי. ועדת האתיקה ושטנגר ערערו על פסק הדין בפני בית הדין המשמעתי הארצי, תוך שהשיגו על פסק הדין  – אם לקולה ואם לחומרה.

מטריחים בכוונה טובה

בית הדין הארצי קיבל את טענתו של שטנגר כי ועדת האתיקה פעלה בניגוד לעקרונות ההגינות המשפטית כשהגישה קובלנה נגדו בגין ניגוד עניינים אף שמילא אחר הוראות המכתב ששלחה ביום 28.7.10. לפיכך, ביטל בית הדין הארצי את הרשעתו של שטנגר בארבע מתוך שבע העבירות בהן הורשע: פעולה בניגוד אינטרסים או חשש לניגוד אינטרסים; טיפול בעניין כנגד לקוח לשעבר  באותו נושא; מעשים הפוגעים בכבודו של מקצוע עריכת הדין; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

במקביל, ומבלי שוועדת האתיקה טענה לכך, הרשיע בית הדין הארצי את שטנגר בשתי עבירות נוספות, בגין חומרת התבטאויותיו – מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. בנוסף, קיבל בית הדין הארצי את ערעור ועדת האתיקה לעניין קלות העונש שנגזר. לבסוף, לאחר ששני הערעורים התקבלו בחלקם, נותר עונשו של שטנגר ללא שינוי – השעיה מהלשכה לארבע שנים, מתוכן 18 חודשים בפועל.

ועדת האתיקה ועו"ד שטנגר ערערו על פסק הדין של בית הדין הארצי בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שם השופט כהן קיבל חלקית את טענותיו וביטל את הרשעתו בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. שכן, אלה לא יוחסו לו במסגרת הערעור בבית הדין הארצי.

בית המשפט המחוזי שקל לקולה את התנצלותו של עוה"ד שטנגר, ולחומרה את הרשעתו הפלילית הקודמת בעבירת איומים, ולבסוף העמיד את משך ההשעיה בפועל על 12 חודשים בלבד; שאר חלקי גזר הדין נותרו ללא שינוי.

אך גם פסק דין זה לא ריצה את הצדדים, ושניהם הגישו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון בגלגול רביעי. השופט רובינשטיין, כאמור, דחה את שני הערעורים וקבע כי על ועדת האתיקה הארצית להפסיק לערער לבית המשפט העליון כאשר היא יודעת כי "סיכויי הערעור זעומים עד מאוד... וחרף זאת מטריחה ללא צורך, גם אם הכוונה טובה".

לגופם של דברים הוסיף השופט רובינשטיין כי טענתו של עוה"ד שטנגר כי לא הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו אינה מעלה או מורידה, שכן "אין ספק כי המבקש, אכן איים על המתלונן שיפעל לשלילת קצבתו כנכה פעולות איבה; והדברים שהובאו במכתבים מעלה מדברים בעדם, ולצד היותם מכוערים, יש במכתב מיום 2.4.09 משום איום ברור".

עוד ציין השופט רובינשטיין כי "חומרת התבטאויותיו של עו"ד שטנגר אינה מוטלת בספק, כאמור. חמורה במיוחד התייחסותו המבזה לגילו המתקדם של עוה"ד המתלונן, העומדת בניגוד גמור לערכי ההגינות הבסיסית ואף לערכי היהדות – 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה' (איוב יב יב). הדברים שהובאו מעלה משפילים ופוגעים בכבוד האדם של המתלונן. מובן כי אין לשכת עורכי הדין יכולה להרשות לחבריה, 'קציני בית המשפט', להתבטא בצורה משולחת רסן שאינה הולמת את תפקידם ומעמדם".

עוה"ד שטנגר ייצג את עצמו בהליך, לצידם של עוה"ד א' פנטילט וא' שצמן. את ועדת האתיקה ייצג עו"ד מייק יורק ריד.

בר"ש 1848/14

לקריאה נוספת, ראו:

העליון: עורך דין שהורשע בעבירת איומים על שכנו – יש בעבירה קלון

נדחה ערעורו של עו"ד שהתבטא באופן גס ומעליב כלפי השופטת טובה סיון ז"ל