שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה תביעת לשון הרע של גבר שיצא עם שתי נשים במקביל והושמץ בפייסבוק

חדשות

נדחתה תביעת לשון הרע של גבר שיצא עם שתי נשים במקביל והושמץ בפייסבוק
נדחתה תביעת לשון הרע של גבר שיצא עם שתי נשים במקביל והושמץ בפייסבוק
26/03/2015, עו"ד לילך דניאל

שתי נשים שגילו כי התובע מנהל איתן קשר רומנטי במקביל כתבו בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא שקרן פתולוגי, גבר בוגדני ודג מסריח. ביהמ"ש קבע כי מדובר בגידופים שאינם עולים כדי לשון הרע וכי ממילא הדברים חוסים תחת הגנת אמת בפרסום. השופט רון סולקין: יש ליצור חסמים כלכליים ודיוניים שימנעו גרירת אנשים מן הישוב להליכים משפטיים על לא דבר

בית משפט השלום דחה תביעת לשון הרע שהגיש צעיר נגד שתי נשים שגידפו אותו בדף הפייסבוק שלו לאחר שגילו כי ניהל קשר רומנטי עם שתיהן במקביל. בין היתר כינו השתיים את התובע "בוגדני", "שקרן פתולוגי" ועוד. השופט רון סולקין קבע כי מדובר בגידופים שאינם עולים כדי לשון הרע וכי ממילא הדברים חוסים תחת הגנת "אמת בפרסום" נוכח ההתרשמות מהתובע כאדם מניפולטיבי שאכן שידר לנתבעות מסרים סותרים. בנוסף, חויב התובע בהוצאות של 20 אלף שקל נוכח הצורך ליצור חסמים כלכליים ודיוניים שימנעו גרירת אנשים מן הישוב להליכים משפטיים על לא דבר.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, צעיר העוסק לטענתו בתחום קידום המכירות באינטרנט, הגיש תביעת לשון הרע בסך של 100 אלף שקל נגד שתי נשים בגין דברים שכתבו בדף הפייסבוק שלו לאחר שגילו כי הוא ניהל איתן קשר רומנטי במקביל. בין היתר כתבו הנתבעות כי התובע הוא "שקרן פתולוגי שמשחק עם בחורות", "גבר בוגדני", "דג מסריח" ועוד גידופים בסגנון זה.

לטענת התובע, בפרסומים אלה היה כדי לפגוע בשמו הטוב ואף במשלח ידו אל מול לקוחותיו ואל מול אלפי אנשים אשר לטענתו מקושרים לדף הפייסבוק שלו. הנתבעות מצדן לא חלקו על משלוח ההודעות המדוברות אולם טענו כי כל הפרסומים הם אמת וכי הם אינם בגדר לשון הרע. בתוך כך, פירטו השתיים את מסכת ההטעיות והניצול שעברו לטענתן מצדו של התובע, אשר שיחק ברגשותיהן וחרף העובדה שהגדיר את הקשר ביניהם כבוסס על מגע גופני בלבד, שידר להן בנוסף מסרים סותרים כאשר שהו עמו על מנת למשוך אותן לקשר.

השופט רון סולקין דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות ניכרות בסך של 10,000 שקל לכל נתבעת. השופט קיבל את גרסת הנתבעות שהתבססה בראיות ותאמה את ההיגיון ואת ניסיון החיים. מנגד, ההתרשמות מהתובע הייתה של אדם מניפולטיבי שאכן שידר לנתבעות מסרים סותרים בבחינת "יד אחת דוחה ויד אחת מקרבת", וכי ניכר שאף אחת מהנתבעות לא הייתה מסכימה לנהל עמו קשר רומנטי תוך ידיעה שהוא מנהל במקביל קשר עם אחרת.

השופט ציין כי כבר נפסק לא פעם שגידופים כשלעצמם אינם מהווים לשון הרע, ואף בספרות המקצועית הובעה הדעה שקללות וגידופים מהווים "חלק מהחיים החברתיים במדינה", ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בהם כ"לשון הרע" תביא להצפת בתי המשפט בתביעות. עוד הוסיף השופט כי האדם הסביר שייקרא את התכתובת לא יטעה לחשוב כי הגידופים מתארים את התובע, אלא יבין לכל היותר כי נתגלע סכסוך כלשהו בעניין אישי בינו לבין הנתבעות. יתר על כן, ההודעות האמורות נבלעו בתוך הרעש הגדול שברשתות החברתיות, מבלי שהייתה להן השפעה כלשהי על התובע. כך, טענות התובע כי הוא מנהל עסקים וכי משלח ידו נפגע כתוצאה מההודעות לא נתמכו בראיה כלשהי ואף לא הוגשה כל ראיה בנוגע לפעילות עסקית כלשהי שלו.

עוד התרשם השופט סולקין כי התובע הפריז, בלשון המעטה, בטענותיו אודות ההשפעה הפוטנציאלית של ההודעות, העוסקות בתחום היחסים האישיים, על פעילותו העסקית ככל שקיימת. לדעת השופט, ניכר היה כי כל רצונו של התובע היה לגרור את הנתבעות להליכים כתוצאה ממה שתפס כהשפלתו על ידן, וכי דווקא החלטה זו עלולה הייתה ליתן נפח כלשהו להודעות, אשר נמחקו בחלוף תקופה קצרה ואלמלא הגשת התביעה ספק רב אם הייתה נודעת להן משמעות כלשהי.

מעבר לנדרש, הוסיף השופט כי גם לו אכן היה מדובר בלשון הרע, הרי שלפחות בנוגע לחלק הארי של ההודעות עומדת לנתבעות הגנת "אמת דיברתי" בשים לב לכך שאין מחלוקת כי התובע אכן מנהל קשרים עם מספר נשים במקביל, וסביר להניח כי יש בכך ענין לצעירות אחרות במעגל החברתי של הצדדים השוקלות לנהל עמו קשר כלשהו. זאת, ועוד, נפסק לא פעם כי פרובוקציה מצד הנפגע היא טעם להפחתת פיצויים עד כדי שלילתם המלאה, כשבמקרה זה אין לפסול את הטענה שהתנהגותו של התובע היה בה משום התגרות, שלא לומר פגיעה של ממש בנתבעות, תוך אדישות לרגשותיהן.

לסיום, ציין השופט כי כנגד חירות הגישה לערכאות קיים גם צורך ליצור חסמים כלכליים ודיוניים שימנעו גרירת אנשים מן הישוב להליכים משפטיים על לא דבר, תוך יצירת עומס ובזבוז משאבים הן אצל הצדדים שכנגד והן אצל המערכת השיפוטית. נוכח היקף ההתדיינות שנכפתה על הנתבעות וההוצאות שנגרמו להן מהצורך לממן הגנה משפטית, חויב התובע כאמור בהוצאות משפט בסך כולל של 20 אלף שקל.

 

ת"א 26252-10-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

פיצוי לגבר שהואשם ב"אונס אפור" במסגרת ויכוח בפייסבוק על המרכז לאמנות הפיתוי

 

תג מחיר סלחני על פרסום לשון הרע פוגע בפייסבוק: 10,000 שקל בלבד

 

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150