חדשות

הנאשם נכלא על ידי כוחות המשטר הסורי, הוחזק בכלא במסך כשמונה חודשים בתנאים פיזיים קשים ונחקר בעינויים עד שמסר מידע אודות מיקומו של בסיס צה"ל ואופן הכניסה מישראל לשטחי הרש"פ. ביהמ"ש נימק את העונש המתון במצבו הנפשי המדורדר של הנאשם והעובדה שלא פעל מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה

בית משפט השלום גזר 11 חודשי מאסר בפועל על תושב קלנסואה שהורשע במסגרת הסדר טיעון ביציאה לסוריה שלא כדין ומסירת מידע ברשלנות לאחר שנכלא ועונה בכלא הסורי. השופטת מרב גרינברג הדגישה כי אין בהתחשבות החריגה בנאשם כדי להקהות מחומרת העבירות שבהן הורשע ומהצורך הממשי להרתיע אזרחים נוספים מחבירה לארגונים רצחניים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פי כתב האישום, באפריל 2014 החליט הנאשם, יוסף נסראללה, לצאת את ישראל לסוריה דרך ירדן על מנת לסייע לכוחות המורדם בסוריה בלחימתם. הנאשם אף קיווה להיהרג במהלך לחימה זו, על רקע אמונתו הדתית כי מות שאהיד מסוג זה יובילו לגן עדן, שם יוכל להתאחד עם חברו שנהרג בתאונת דרכים כשנה קודם לכן.

יומיים לאחר שהסתנן לסוריה, נכלא הנאשם על ידי כוחות הממסד הסורי והוחזק בכלא הכוחות הסוריים בתנאים פיזיים קשים כשמונה חודשים, שבהם נחקר באלימות ובעינויים בידי מספר גורמי ממסד סוריים ומסר להם בכפייה מידע שונה אודות עצמו כאזרח ישראלי ואודות ישראל. בין היתר, מסר הנאשם מידע אודות קיומו של בסיס ישראלי הממוקם בכביש 2, וכן מידע על האופן שבו מתבצעת כניסה מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית באיו"ש ועל קיומם של חיכוכים אלימים בהקשר זה, וכן באשר לדרך שבה הגיע מישראל לסוריה. כמו כן, מסר הנאשם לחוקריו בכפיה כי הגיע לסוריה על מנת לחבור לכוחות המורדים בלחימתם, וכי אין לו כל קשר לארגון החמאס או ארגון הפת"ח. עוד נשאל הנאשם אם יש לו חברים יהודיים ואם הוא או מי מבני משפחתו שירתו בצה"ל, והשיב לשאלות אלו בשלילה.

בדצמבר 2014 שוחרר הנאשם מכלאו, הועבר לירדן וחזר לשטח ישראל, שם נעצר על ידי כוחות הביטחון הישראלים. הוא הודה בעובדות כתב האישום והורשע בכל המיוחס לו.

במסגרת הטיעונים לעונש, טענה המדינה כי הסתננות אזרחי המדינה לארצות אויב במטרה לחבור לארגוני לחימה שונים הפכה תופעה של ממש בעלת פוטנציאל ממשי וחמור של נזק בטחוני למדינת ישראל. עוד צוין כי תכנון הנאשם לחבור לארגון עוין ונפילתו בשבי הצבא הסורי בוצעו על רקע אידאולוגי לצד נסיבות אישיות ומצב נפשי חריג. עם זאת, הודגש כי מקרהו של הנאשם הוא ספציפי וייחודי, ועל כן הסתפקה המאשימה בתקופת מאסר מתונה משמעותית ביחס לעתירות עונשיות במקרים דומים. 

בין הנסיבות לקולה נטען כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע משבר אישי חמור שפקד אותו, כי הוא עבר התעללות פיזית ונפשית קשה בכלא הסורי וכי המידע שמסר בכפיה היה בסיסי ולא רגיש במיוחד. נסיבות אלד, לצד עברו הנקי של הנאשם, מצדיק לטענת המדינה עונש מתון בן 11 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי משמעותי. 

השופטת מרב גרינברג ציינה כי נוכח המציאות הביטחונית שבה שרויה מדינת ישראל, יש לראות את מעשיו של הנאשם בחומרה רבה. אמנם, הנאשם לא הצליח להשלים את כוונותיו לחבור לכוחות עוינים כמו דאע"ש והוא שילם מחיר כבד על מעשיו, חשוב כי יובהר לכל מי ששוקל ללכת בדרך בה נהג הנאשם, כי הוא מסתכן בעונש מאסר משמעותי.

השופטת ציינה כי מדיניות הענישה בעבירות ביטחון שבהן מעורבים אזרחים ישראלים היא בדרך כלל להטיל עונשי מאסר בפועל ממושכים, המשתנים בהתאם לאופי העבירה וחומרתה. עם זאת, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, שוכנעה השופטת כי עניינו של הנאשם שונה ויוצא דופן, באופן המצדיק את הענישה המקלה.

ראשית, ציינה השופטת, העבירה של מסירת ידיעה ברשלנות היא קלה יחסית ועונשה המקסימלי מתון לאין ערוך מזה שצפויים לו מוסרי ידיעות המבצעים מעשיהם ביודעין ומתוך כוונה מפורשת לפגוע בביטחון המדינה. עוד צוין מצבו הנפשי המדורדר של הנאשם והעובדה שלא הונע ממניע אידיאולוגי אנטי ישראלי מובהק, וכן כליאתו הממושכת של הנאשם בכלא הסורי ומסכת העינויים הבלתי אנושית שעבר, המחייבים התחשבות משמעותית לקולה בעונשו.

השופטת הדגישה כי "אין בהתחשבות החריגה בנאשם כדי להקהות מחומרת העבירות שבהן הורשע והצורך הממשי להרתעת אזרחים נוספים ששמים נפשם בכפם, ויש רק לקוות כי  מסכת הייסורים שעברה על הנאשם בכלא הסורי, לצד מקרים נוספים שאירעו לאחרונה ובהם מצאו אזרחים זרים את מותם הטראגי על ידי ארגוני טרור אכזריים, יגדעו את התופעה המסוכנת של חבירה לארגונים רצחניים אלו באיבה".

ת"פ 20732-01-15