חדשות

עורך הדין התרשל בכך שנמנע מהגשת תצהירים ומסמכים במסגרת תביעות שבהן טיפל באופן שהוביל לחיובם של לקוחותיו בכספים ולמחיקת תביעה שהגישו. ביהמ"ש קבע כי התנהלותו של עורך הדין אמנם עלתה כדי רשלנות, אולם אין לחייבו בגין תוצאות ההליכים בתביעות משלא הוכח שאלמלא ההתרשלות תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובה

בית משפט השלום קיבל חלקית תביעת רשלנות מקצועית שהגישו לקוחות נגד עורך דינם, בטענה כי זה נמנע מהגשת תצהירים ומסמכים במסגרת תביעות שבהן טיפל באופן שהוביל לחיובם בכספים ולמחיקת תביעה שהגישו. השופט אלעזר נחלון קבע כי התנהלותו של עורך הדין אמנם עלתה כדי רשלנות בגינה יש לחייבו בסכומים שבהם נשאו הלקוחות על מנת לנסות ולתקן את מחדליו, אולם אין לחייבו בגין תוצאות ההליכים בתביעות משלא הוכח שאלמלא ההתרשלות תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנתבע, עו"ד יעקב פודים, ייצג את התובעים, סוכן ביטוח וחברה המצויה בשליטתו, בתביעה שהגיש נגדם בנק דיסקונט בגין חוב נטען. במסגרת התביעה התקבלה בקשת רשות להתגונן שהגישו התובעים, ובית המשפט הורה על השלמת הליכי גילוי מסמכים ושאלונים. עם זאת, עורך הדין נמנע מלהעביר תצהיר גילוי מסמכים כנדרש ועל כן הגיש הבנק בקשה למחיקת כתב ההגנה. בעקבות האמור, הורה בית המשפט לתובעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים בתוך 30 יום, אלא שגם הפעם זה לא הוגש ובית המשפט הורה למחוק את כתב ההגנה ונתן פסק דין שבו חויבו התובעים לשלם לבנק סך של 365 אלף שקל.

עו"ד פודים הגיש בקשה לביטול פסק הדין בנימוק של "תקלה משרדית" בגינה לא נרשם המועד ביומן אולם הבקשה נדחתה. בהמשך, הכין עורך הדין הודעת ערעור בשם התובעים אולם לא הגיש אותה, ותחת זאת הגיש תביעה חדשה שבה טען טענות דומות לאלה שנטענו בכתב ההגנה. תביעה זו נדחתה על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין, תוך שהתובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחה בסך של 10,000 שקל. בסופו של דבר החליפו התובעים את ייצוגם והגיעו להסכם פשרה עם הבנק.

ההליך השני הנזכר בתביעתם של הלקוחות הוא תביעה שהגישו נגד חברת הביטוח מגדל באמצעות עו"ד פודים, בגין עמלות ביטוח שלטענתם הגיעו להם. במסגרת התביעה נקבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית אולם עורך הדין נמנע מהגשתם ובסופו של יום נמחקה התביעה מחוסר מעש לאחר הארכות והתראות. גם הפעם הגיש עורך הדין בשם התובעים בקשה לביטול פסק דין, בטענה שתצהירי התובעים לא הוגשו מחמת "תקלה משרדית" ו"עומס עבודה" אולם בית המשפט דחה את הבקשה.

ההליך השלישי בו מדובר הוא בקשה לביצוע שטרות שהגיש עו"ד פודים בשם החברה, שבמסגרתה שילם החייב תשלומים שונים שהועברו לעורך הדין. עם זאת, לטענת התובעים מרביתם של תשלומים אלו נותרו בידי הנתבע ולא הועברו אליהם.

השופט אלעזר נחלון קיבל את התביעה בחלקה וציין כי האופן שבו מנהל עורך דין הליך משפטי עשוי להקים בנסיבות מתאימות טענת רשלנות, ובאופן ספציפי נקבע כי כחלק מחובתו של עורך דין כלפי לקוחו, עליו לעמוד בלוח זמנים, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים שם כראוי.

במקרה זה, קבע השופט כי קשה לחלוק על כך שהתנהלות הנתבע בתביעת הבנק ובתביעה נגד מגדל עלתה כדי רשלנות כלפי לקוחותיו. כך, ציין השופט, נמנע עורך הדין מלהגיש תצהיר גילוי מסמכים בתביעת הבנק במועד שנקבע מראש, ולא עשה כן גם בחלוף ארבעה חודשים מאותו מועד, אפילו כאשר ניתנה לו התראה לפיה המשך מחדלו יביא לקבלת התביעה נגד לקוחותיו. כמו כן, דבריו כי מדובר ב"תקלה משרדית" אינם יכולים להצדיק התנהלות נמשכת מעין זו, ולא בכדי התייחס בית המשפט באותו מקרה אל בוטות המחדל שבאי הגשת תצהירי גילוי המסמכים כנדרש, ואף נקט בסנקציה של מחיקת כתב ההגנה של התובעים חלף הסתפקות בסנקציה פחותה יותר.

עוד הוסיף השופט נחלון כי גם אי הגשת הערעור על פסק הדין עולה כדי רשלנות מצד עורך הדין, וודאי על פי גרסת התובעים לפיה הנתבע הציג בפניהם מצג שווא כאילו הערעור הוגש וגם על פי גרסתו לפיה הערעור לא הוגש בשל חוסר יכולתם של התובעים לעמוד בשכר הטרחה שדרש ובאגרה ובעירבון שהיה עליהם לשלם. לדעת השופט, בנסיבות שבהן דובר, בהליך שנועד כל כולו לתקן מחדל רשלני של עורך הדין, מצופה היה ממנו לנקוט את ההליך בלא לגבות עבורו שכר טרחה ואולי גם לשאת בעצמו בהוצאות הנדרשות. עוד נקבע כי גם התנהלותו של הנתבע במסגרת התביעה נגד מגדל עלתה כדי רשלנות, שכן גם בה נמנע מלהגיש בשם התובעים תצהיר עדות ראשית והתמיד במחדלו משך זמן ארוך למרות החלטות והתראות חוזרות ונשנות שניתנו לו תוך שתירץ את מחדליו ב"תקלה משרדית".

השופט נחלון קבע כי הנזקים הישירים בתביעת הבנק הם הסכומים שבהם נשאו התובעים על מנת לנסות ולתקן את מחדלו של עורך הדין ולאפשר להם למצות את הגנתם מפני התביעה, כמו גם שכר הטרחה ששילמו לו. עם זאת, נקבע כי אין לחייב את הנתבע בסכומים שלטענת התובעים היו מגיעים להם לו הייתה התביעה נגד מגדל ממשיכה להתנהל. זאת, שכן בסיכומיהם הודו התובעים כי אין להם דרך להוכיח מה היו סיכויי תביעתם אלמלא נמחקה התביעה, וכי ממילא לא הוכיחו קשר סיבתי עובדתי בין רשלנות עורך הדין לבין העובדה שהסכומים שנתבעו בתביעה נגד מגדל לא הגיעו לידיהם.

גם בנוגע לתביעת הבנק הגיע השופט למסקנה כי התובעים לא הוכיחו שקיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע לבין הנזק שנגרם להם כתוצאה מחיובם לשלם לבנק את הסכומים שנפסקו. עורך הדין חויב לפצות את התובעים בסך כולל של 112,837 שקל, בהם פיצוי על עוגמת הנפש בסך של 8,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך של 27,500 שקל.

ת"א 2766-09