שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עו"ד שלא יידע לקוחות כי הם רכשו זכויות חכירה ולא בעלות יפצה ב-65 אלף שקל

חדשות

עו"ד שלא יידע לקוחות כי הם רכשו זכויות חכירה ולא בעלות יפצה ב-65 אלף שקל , צילום: צילום: Getty images Israel
עו"ד שלא יידע לקוחות כי הם רכשו זכויות חכירה ולא בעלות יפצה ב-65 אלף שקל
18/03/2015, עו"ד נעמה זינגר

הלקוחות שרכשו את הדירה מהכנסייה היוונית הקתולית מכרו את הדירה כעבור שנתיים במחיר השוק המלא. עשרים שנה לאחר מכן הם נתבעו על ידי הרוכשים בגין הטעיה וניהול מו"מ שלא בתום לב, בכך שלא יידעו אותם כי תקופת החכירה לכנסייה עומדת להסתיים והארכתה, אם תתבצע, כרוכה בתשלום

בית משפט השלום קיבל תביעת רשלנות מקצועית שהגישו לקוחות נגד עורך דין שייצג אותם בעסקת רכישת דירה, בטענה כי הוא הציג בפניהם מצג שווא באשר למהות הזכויות שרכשו – זכויות חכירה ולא בעלות. השופט יואב פרידמן חייב את עורך הדין לפצות את הלקוחות בסכום הפיצויים שאלו נדרשו לשלם לרוכשים שקנו את דירתם, מבלי שיודעו בדבר מהות הזכויות בנכס.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

תובעים אשר רכשו את הדירה נשוא התובענה מהכנסייה היוונית הקתולית של חיפה, נעזרו בעורך הדין יגאל נויפלד לשם ייצוגם ולשם החתימה על הסכם קניית הדירה. כעבור שנתיים, מכרו התובעים את הדירה.

כעשרים שנה לאחר מכן, הגישו רוכשי הדירה תביעה נגד התובעים בעילה של ניהול משא ומתן שלא בתום לב, תוך הצגת מצגי שווא ואי גילוי מידע חיוני לפיו הזכויות שנמכרו להן הן זכויות חכירה על הדירה ולא זכויות בעלות. לטענת הרוכשים, רכישת זכויות החכירה מהתובעים נעשתה במחיר שוק מלא וזאת חרף ידיעת התובעים כי תקופת החכירה לכנסייה עומדת להסתיים וכי הארכת התקופה אינה אוטומטית, כמו גם כי סביר שהכנסייה תציב דרישה כספית כנגד הארכת התקופה פעם נוספת. על כן, נטען בתביעה, שווי זכויות החכירה שנמכרו היה נמוך בהרבה מהסכום ששולם בפועל.

משהגיעו התובעים והרוכשים להסדר לפיו האחרונים יפוצו ב-65 אלף שקל, הגישו התובעים את התביעה נגד עורך הדין בגובה הפיצוי ששולם לרוכשים. התובעים טענו כי הם לא ידעו על סיומה הקרב של תקופת החכירה כאשר מכרו לרוכשים את הזכויות בדירה, וזאת נוכח רשלנותו של עורך הדין שייצגם בעסקת רכישת הדירה מהכנסייה. לטענתם, עו"ד נויפלד נמנע מבירור וגילוי משמעות העובדה כי מדובר בזכות חכירה בלבד, אשר עתידה לפוג בקרוב, וכי חידושה לתקופה נוספת כרוך בתשלום כספים לכנסיה כבעלת הנכס. עוד טענו לרשלנותו בהימנעותו מלהסביר להם אודות טיבה של זכות החכירה ומשמעותה, להבדיל מזכות הבעלות. לטענת התובעים, לו היה עורך הדין מיידעם בטיב הזכות הנרכשת על ידם, משמעויותיה, השלכותיה והנגזר ממנה, הם היו נמנעים מביצוע העסקה כליל או מכלכלים את צעדיהם אחרת.

עורך הדין טען מנגד כי התובעים היו עולים חדשים בעת רכישת הדירה מהכנסייה, וכי הוא דאג שתוכנו של החוזה יתורגם לשפה הרוסית ויובהר להם עוד בטרם חתימתו. משכך, הם היו מודעים היטב למהות זכות החכירה. כן טען לניתוק הקשר הסיבתי, מאחר שהוא לא נטל חלק בעסקת המכר שבה מכרו התובעים את הדירה לרוכשים, אלא המחדל הוא של עורך הדין שייצג אותם בעסקה זו ולא הסביר להם את מהות הזכויות בדירה. לשיטתו, מחדל זה ניתק את הקשר הסיבתי בין מחדלו ככל שהיה לתוצאה ולנזק.

השופט יואב פרידמן קיבל את התביעה וקבע כי לא ניתן לקבל במקרה זה כי עורך דין המייצג הצדדים ועורך עבורם הסכם העברת זכות חכירה בתמורה לא יבדוק אימתי מסתיימת זכות החכירה. זו אינה חוכמה שבדיעבד, אלא פעולת בדיקה מתבקשת מחובת הזהירות הסבירה של עורך הדין לוודא כי נתוני העסקה נהירים ללקוחותיו.

בפרט נקבע כי יש לקבל את טענת התובעים כי הם הבינו מתוכנו של הסכם רכישת הדירה מהכנסייה ומלשונו כי הזכויות שאותן הם רוכשים הן זכויות בעלות או שוות ערך. באשר לחכירה נקבע כי אף שעיון בהמשך ההסכם מעלה כי אמנם נזכרת גם החכירה, לא מופיעה בו כל התייחסות נוספת לעניין זה – לא לעניין בעל הנכס, לא לעניין תקופת החכירה, מועד סיומה או התנאים לחידושה. עוד צוין כי הקביעה שהתובעים האמינו כי רכשו את זכויות הבעלות בדירה נתמכת אף בסכום ששולם עבור העסקה אשר שיקף שווי מלא של הדירה בתנאי השוק דאז.

השופט פרידמן הוסיף כי גם אם תתקבל טענת עורך הדין כי הוא דאג לתרגום החוזה לשפה הרוסית, ברי כי אין לדבר כל נפקות, שעה שעניין החכירה כלל לא מוזכר בו ולו במילה. השופט ציין כי לא תרגום מלולי של המלה "חכירה" היא הנותנת, אלא ההבדל בינה לבין בעלות. ואפילו זה לא העיקר אלא מתן הסבר, שלא ניתן כאמור, ולפיו הזכות הנעברת עתידה להיפקע בחלוף מספר שנים ממועד הרכישה וכי חידושה, באם יתבצע, יהיה תמורת תשלום. אשר על כן נקבע כי ברי כי אם הייתה נודעת לתובעים משמעות רכישת זכויות החכירה, הדבר היה נעשה רק כנגד מחיר מופחת בהרבה המשקף שווי השוק לאשורו של הזכות הנעברת. 

עוד קבע השופט כי עורך הדין מנוע מלטעון לניתוק הקשר הסיבתי, בשל התרשלות נטענת של עורך דין אחר, שכן לולא היה עורך הדין הנתבע מתרשל מלכתחילה, גם אם היו התובעים מחליטים לרכוש את הדירה, הם היו עושים זאת בסכום נמוך יותר ומיידעים אף את הרוכשים בכך ולא היו מגיעים למצב שבו הם נתבעים בגין הטעיה וניהול משא ומתן בחוסר תום לב.

 

ת"א 39916-11-12

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:45
קומיט וכל טופס במתנה