חדשות

ביהמ"ש קיבל את תביעתה של חברת עורכי דין לתשלום הוצאות לקבלן הוצל"פ בגין הזמנת שירותי הוצאת מיטלטלין לאחר שהעדיף את גרסתה ביחס להיקף הפעילות על פני זו של הלקוח. חרף זאת, נפסקו לטובתה הוצאות ברף הנמוך נוכח העובדה כי היא נמנעה מלערוך הזמנת עבודה מסודרת בכתב, שהיתה חוסכת בזמן שיפוטי

בית משפט השלום קיבל תביעה שהגישה חברת עורכי דין נגד לקוח לתשלום הוצאות ששילמה בגין הזמנת שירותי הוצאת מיטלטלין בעיקול הוצאה לפועל עבורו. השופט עדי הדר בחן את גרסאות הצדדים זו מול זו, ומצא כי גרסת הלקוח לפיה התשלום לקבלן סוכם על סך של 450 שקל וכי הקבלן הוציא מדירת החייבת מספר חבילות בלבד, אינה מתיישבת עם העובדה שהקבלן נעזר במשאית ושני עובדים לצורך הוצאת המיטלטלין והפעולה הופסקה לאחר שהחייבת פדתה אותם בסך של 7,000 שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

חברת מזיוב עורכי דין הגישה תביעה על סכום קצוב בסך של 5,568 שקל, בטענה כי היא ביצעה עבור הנתבע כזוכה הליך של הוצאת מיטלטלין מבית החייבת, ובהתאם למוסכם היה עליו לשאלת בשכר קבלן ההוצל"פ בסך של 4,000 שקל בתוספת מע"מ כחוק. לטענתה, חרף פניות חוזרות ונשנות לנתבע, הוא טרם פרע את חובו לקבלן.

הנתבע ביקש לדחות את התביעה על הסף בטענה כי הוא לא קיבל כל תמורה בגין החוב הנטען וכי ההסכם שצורך לתביעה הוא בכלל הסכם עם משרד שונה או שותפות שונה של עורכי דין. עוד טען הלקוח כי הוא שילם את כל התחייבויותיו, אף שלא התקבלה תמורה ממשית בגין התשלומים, ושאל מדוע לא פעלה התובעת לקזז את הסכום הנטען מהכספים ששולמו לתיק ההוצל"פ.

לטענת הנתבע, הסכום הנטען בתביעה תלוש מהמציאות ואינו עומד בכללים ובסכומים שהיה מאשר המוציא לפועל, והוא ממילא לא נתן את הסכמתו המפורשת ואף לא המרומזת לתשלום הוצאות אלה.

השופט עדי הדר ציין כי התובעת הציגה הסכמי שכר טרחה שאין בהם כדי לסייע להבהרת התמונה בתיק זה, שכן הם אינם מתייחסים לביצוע פעולה של הוצאת מיטלטלין או כל תשלום לקבלן מטעמה. שני הצדדים טענו כי הסכום סוכם בעל פה, אולם לטענת החייב הוא נקבע על סך של 450 שקל בלבד. עוד טען התובע כי היה עד לכך שהורדו מספר חבילות מביתה של החייבת על ידי הקבלן ועובדיו והועמסו על טנדר, בשעה שהקבלן עצמו העיד כי הורדו מספר קרטונים והועלו למשאית.

השופט הדר קיבל את גרסת חברת עורכי הדין וקבע כי חיזוק לגרסתה לגבי היקף הפעילות ניתן לראות בכך שהחייבת מצאה להזמין את הנתבע לדירתה ולסכם איתו על פשרה, כאשר אין חולק ששולם מטעמה סך של 7,000 שקל. סכום זה, לדעת השופט, תואם יותר את התיאור של הקבלן לגבי משאית וקרטונים ופחות את התיאור של הנתבע, שאם היה בית המשפט נותן בו אמון, היה מתקשה לראות מדוע מצאה לנכון החייבת לפדות מספר חבילות בסך של 7.000 שקל.

השופט הוסיף כי סביר להניח שהמחלוקת כלל לא היתה מגיעה לשולחנו של בית המשפט אם החייבת לא היתה נקלעת להליכי כינוס נכסים, שכן התובעת היתה מגישה קבלה מטעם הקבלן למוציא לפועל וההוצאה היתה נגבית מהחייבת עצמה.

אף שהתקבלה התביעה במלואה, השופט הדר קבע כי יש להעמיד את הוצאות המשפט שבהן יחויב הנתבע על הרף הנמוך, נוכח העובדה כי התובעת נמנעה מלהחתים את הנתבע או את הקבלן על הזמנת עבודה מסודרת, הנדרשת בעיני בית המשפט כאשר ההוצאה אינה הוצאה זניחה של עשרות או מאות שקלים. "רצוי כי בעתיד התובעת תשכיל, כאשר מדובר בפעולות בהיקף משמעותי, להחתים את הלקוחות על הזמנות עבודה וכן את הקבלנים, וכך יימנעו חילוקי דעות מיותרים והצורך להידרש בכל פעם שתתעורר מחלוקת, להעמיד גרסה מול גרסה", סיכם השופט.

תא"מ 34832-05-14