עו"ד מיכל פינברג-דורון, מומחית לדיני עבודה, מסבירה מי חייב לעבוד ביום הבחירות ומה קובעים החוק והפסיקה לגבי שכר העובדים ביום זה, הנחשב ליום שבתון. למעסיקים היא ממליצה לבדוק להיות עקביים ולבדוק את שיעור התגמול המיוחד ששולם בימי בחירות קודמים
יום הבחירות לכנסת ה-20, אשר צפוי להיערך ביום שלישי הקרוב, ה-17 במרץ 2015, מעורר תהיות בקרב מעסיקים רבים בשתי שאלות: האם רשאי המעסיק לחייב את עובדיו לעבוד ביום הבחירות ומהו השכר שיש לשלם לעובדים עבור עבודה ביום זה.
מי חייב לעבוד?
סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת קובע כי יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון. עם זאת, מוסיף הסעיף וקובע כי שירותי התחבורה ושאר השירותים הציבוריים יפעלו כסדרם. המשמעות של הגדרת יום הבחירות כיום שבתון היא כי לא ניתן לחייב עובד לעבוד ביום זה, אלא אם מדובר בעובד המועסק אצל מעסיק שנמנה עם השירותים שאמורים לפעול כסדרם.
יחד עם זאת, החוק אינו אוסר על העסקה ביום הבחירות, ומשכך ניתן להציע לעובד לעבוד ביום זה.
המונח "יום" מוגדר
בחוק כ"תקופה שמחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו", ולכן האיסור לחייב
עובד לעבוד (אלא אם הוא מועסק במקום עבודה שנמנה עם השירותים הציבוריים כהגדרתם)
חל בטווח שבין חצות יום 16.3.2015 ועד לחצות הלילה של 17.3.2015.
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20
את רשימת השירותים הציבוריים הנדרשים לעבוד כסדרם ביום הבחירות:
שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק.
בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.
מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.
שירותי התקשורת.
מפעלי מים וחשמל.
אספקת דלק והעברתו.
תיאטרונים, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.
עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.
חנויות לממכר מזון בין 06:00 בבוקר ל-12:00 בצהריים (עד שש שעות).
אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.
שירותי קבורה.
שירותים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
כאמור לעיל, המעסיק
יכול לחייב את העובדים שמועסקים באחד מהשירותים הציבוריים
המפורטים לעיל לעבוד ביום הבחירות. לעומת זאת, לעובדים שאינם מועסקים באחד
מהשירותים הציבוריים הנ"ל ניתן להציע לעבוד ביום זה, אך אין לחייבם.
נבהיר כי בכל במקרה שבו עובד
יועסק ביום הבחירות, יש לאפשר לו לממש את זכותו להצביע.
כמה תשלמו לעובדים ביום הבחירות?
בסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת התשכ"ט נקבעה זכאות העובד לשכר בעבור יום בחירות כדלקמן: "עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת."
עולה אפוא כי עובד
שעבד תקופה מינימאלית לפני יום הבחירות ועבד ביום הבחירות זכאי לשכר שהיה מקבל
אילולא שבת (החוק אינו עורך אבחנה בין עובד המשתכר על בסיס יומי לעובד המשתכר על
בסיס חודשי או כל בסיס אחר). אין לנכות יום חופשה מעובד שלא עבד ביום הבחירות.
חוק הבחירות אינו דן בשאלת השכר
לגבי עובדים אשר יעבדו בפועל ביום הבחירות. יצוין כי יום הבחירות (או יום שבתון ככלל) אינו נמנה עם
ימי "המנוחה השבועית" כהגדרתם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948. המסקנה מן האמור לעיל היא כי עבודה ביום הבחירות אינה מזכה, על פי החוק, בתגמול
מיוחד כלשהו.
עם זאת, בתי הדין האזוריים לעבודה קבעו במספר מקרים כי עבודה ביום
הבחירות, אשר הוכרז כיום שבתון, מזכה בתגמול מיוחד; ואולם, הפסיקה אינה אחידה באשר
לגובהו של התגמול. במקרים אחדים נקבע כי עובד שהועסק בפועל ביום הבחירות יהיה זכאי
לתשלום השווה ליום עבודה במנוחה השבועית (קרי 150% לפחות משכרו הרגיל של העובד). במקרים אחרים נקבע כי עובד שהועסק
בפועל ביום הבחירות יהיה זכאי הן לתמורה מכוח סעיף 136 לחוק הבחירות הנ"ל,
והן לשכר בגין העבודה בפועל (קרי 200% משכרו הרגיל של העובד. מבדיקה שערכנו עולה כי בית הדין הארצי לעבודה טרם
הכריע בסוגיה זו.
בְּשִֹים לב לפסיקת בתי הדין
האזוריים לעבודה שצוינו לעיל, אנו ממליצים לשלם לעובדים שיועסקו ביום הבחירות
תגמול מיוחד מעבר לשכרם הרגיל. באשר לשיעור התגמול המיוחד שישולם - יש משמעות לתגמול
ששולם לעובדים שהועסקו בימי בחירות קודמים, ולכן המלצתנו היא לבדוק כיצד נהגתם עד
כה.
עו"ד מיכל פינברג-דורון היא מומחית בדיני עבודה, שותפה בנ. פינברג ושות'
לקריאה נוספת, ראו:
יום הבוחר: מי חייב לעבוד ומתי תעמולת בחירות במקום העבודה תיחשב לאפליה?
