חדשות

פורום קהלת עתר לבג"ץ נגד היועמ"ש בטענה כי הוא אינו מוסמך למנוע מראש הממשלה המכהן גם כשר החינוך להפעיל שיקול דעת ענייני בפרשה. עתירה אחרת ביקשה לבטל את פרסי ישראל לשנת תשע"ה בתחומי הספרות והקולנוע ופרס על מפעל חיים. העתירות נדחו ללא צו להוצאות ובשלב זה ללא נימוקים

שופטי בג"ץ דחו את העתירות בפרשת חלוקת פרסי ישראל השנה בעקבות חשיפתם של חברי ועדות הפרס ודעותיהם הפוליטיות בתקופת הבחירות לכנסת ה-20. השופטים אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל פסקו כי העתירות נדחות ללא צו להוצאות ובשלב זה ללא נימוקים, בעקבות הודעת נציג משרד החינוך, עו"ד יונתן ציון מוזס, במהלך הדיון שנערך שלשום (ב', 9.2), כי השנה לא יוענק פרס ישראל בתחום של חקר הספרות העברית והכללית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הפרס לא יחולק בהינתן העובדה כי טרם מונתה ועדת שיפוט בתחום חקר הספרות, בהינתן העובדה כי ביום 5.3.2015 תמה תקופת מילוי המקום של שר החינוך על ידי ראש הממשלה הקבועה בסעיף 24(ג) לחוק יסוד: הממשלה (שלושה חודשים), וכן בהינתן לוח הזמנים הקבוע בתקנון פרסי ישראל לעניין פעילות הוועדה וגיבוש המלצתה.

עם זאת, שופטי בג"ץ צפויים להכריע בקרוב בסוגיית חלוקת פרסי ישראל לתחומים אחרים.

כפי שסוקר בפורטל תקדין, לבג"ץ הוגשו שתי עתירות שונות מצד פורום קהלת וקבוצה של אמנים ואנשי רוח. העתירה של פורום קהלת הוגשה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לשלול את שיקול הדעת של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירת חברי ועדות הפרס. בדיון טענה הפרקליטות כי החלטת נתניהו לציית ליועץ וינשטיין היתה לאחר הפעלת שיקול דעת, ולכן ראש הממשלה יכול היה גם לסרב להנחית היועמ"ש בעניין.

לפני כחודש הודיע נתניהו, מתוקף תפקידו כממלא מקום שר החינוך, כי הוא לא מאשר את הרכב הוועדות שהוצעו על ידי פקידי משרד החינוך לבחירת הזוכים בפרס ישראל. ראש הממשלה ציין כי "במשך השנים מונו לוועדות גורמים קיצוניים, ופחות מדיי נציגים אותנטיים של הציבור". ראש הממשלה הוסיף כי "המצב שבו קבוצה קטנה סגורה וקיצונית מעבירה את המקל מיד ליד חייב להשתנות. פרס ישראל הוא של כל עם ישראל".

מספר ימים לאחר מכן הודיע ראש הממשלה כי הוא נעתר להוראתו של היועץ המשפטי ומאשר את הרכבי הוועדות, כפי שהוצעו בתחילה.

לפי תקנון פרס ישראל, מחויב שר החינוך להפעיל שיקול דעת בהרכבת ועדות הפרס, ובעתירת פורום קהלת נטען כי שיקול דעת שכזה לא הופעל, בעקבות ציות ראש הממשלה ליועץ המשפטי.

בעתירה נטען כי בלי קשר לשאלה אם ההחלטה על שינוי הרכב הוועדות היתה טובה או לא, אין לקבל מצב שבו נכפה על ראש ממשלה ושר בישראל להימנע מלהפעיל את שיקול דעתו. היועץ המשפטי אינו יכול לשלול את הסמכות הנתונה לפי התקנון לראש הממשלה, ואת החובה להפעיל שיקול דעת ולא לפעול כחותמת גומי לפי המלצות של דרג פקידותי.

בדיון שנערך, אמרה השופטת חיות בין השאר כי "הנימוק שנתן ראש הממשלה היה פוליטי".

לדברי עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת, "אם ראש הממשלה היה מחויב לציית ליועמ"ש, המשמעות היא שבניגוד לחוק לא הופעל שיקול הדעת. אם אכן הופעל שיקול דעת, המשמעות היא שראש הממשלה אינו חייב לציית להנחיות היועמ"ש. בשורה התחתונה, נציג המדינה הודיע כי ראש הממשלה הפעיל שיקול דעת עצמאי, ונראה כי בית המשפט סבור כי כך היה עליו לעשות".

העתירה הנוספת הוגשה על ידי קבוצת אנשי רוח – ניסים דיין, רן יגיל, אהובה קרן, רחל דיין, דב קרן, אביחי קמחי, חן ישראל קליינמן, דוד ברבי, הדס רוזנברג. העותרים, המיוצגים על ידי עורכי הדין ד"ר חיים שטנגר, אורי פנטילט וארנון שצמן, דרשו בעתירה לבג"ץ לבטל את מתן פרסי ישראל לשנת התשע"ה בתחומים "ספרות ושירה עברית – יצירה ותרגום", "הספרות העברית והכללית", "אמנות הקולנוע" ו"מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".

בג"ץ 1311/15

לקריאה נוספת, ראו:

סערת פרס ישראל מגיעה לבג"ץ – שתי עתירות יידונו בשבוע הבא בפני 3 שופטים