האם הפרשי השתכרות בין בני זוג מקימים לצד החלש יותר אפשרות חוקית לתבוע פיצוי בעת הגירושין? סוגיה זו, שקיבלה בעבר מענה פרטני בלבד, נדונה לאחרונה בפסק דין תקדימי של ביהמ"ש למשפחה, אשר קבע לראשונה פרמטרים לחישוב פערי כושר השתכרות ונוסחה לקביעת סכום הפיצוי
בתי המשפט למשפחה נוהגים כמעט דרך קבע למנות שמאי מקרקעין על מנת לשום נכסי מקרקעין משותפים של בני זוג, ערב גירושיהם. אותם בתי משפט מוצאים לנכון, במקרים מתאימים, למנות רואי חשבון, אקטואר, במטרה לחשב או להעריך שווי עכשיו (מהוון) של זכויות כספיות עתידיות ועוד.
ברור כי התשתית העובדתית לחישובים ולשומות מונחת בפני אותם מומחים (נסח טאבו, תלושי שכר, אישורי קופות גמל וחסכונות בנקאיים וכיו"ב) ולכן עשייתם אינה דורשת השלמה, הבהרה או הוראה נוספת מטעם בית המשפט.
והנה, שעה שבית המשפט נדרש לאיזון משאבים, שומה עליו (כנעתר) להתייחס גם להון האנושי של המתדיינים, לכושר ההשתכרות שלהם ולבנייתו של אותו פוטנציאל במהלך הנישואין. אולם במקרים שכאלה אין ל"צד בית המשפט" אותו מומחה שיגיש חוות דעתו לעניין זה. מכאן, ואולי לאור המבוכה בנושא, ראויה להכרה פסיקתו של כבוד סגן הנשיא, השופט שילה.
השופט שילה דן בתיק גירושין שמשקף מציאות נפוצה: איש ואשה מנהלים משק בית משותף וחיים תחת קורת גג אחת כבני זוג שנישאו או כידועים בציבור. האיש או האשה משתכרים פי כמה וכמה מבן זוגם. האם הפרשי ההשתכרות מקימים לצד החלש אפשרות חוקית לתבוע בגין הפרשי ההשתכרות ומהם התנאים שגובשו כך שבהצטברותם ניתן יהיה לפצות בסכום חד פעמי את אותו בן זוג "הנחות" ביכולתו להשתכר בעתיד לעומת בן זוגו?
שאלה זו, אף כי נדונה בעבר וקיבלה מענה פרטני בכל מקרה ומקרה ללא קריטריונים וכללים ברורים, נדונה לאחרונה בפסק דין תקדימי בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 47769-01-12). שם, בהסתמכו על הגישות השונות שמצאו ביטוי בפסיקה, בספרות המשפטית וגם בספרות אמריקאית, ייצב השופט שילה מעין נוסחה לקביעת סכום הפיצוי לו יהיה זכאי החלש מבני הזוג מבן זוגו שלו נזקף כושר השתכרות גבוה יותר.
מדובר בפסק דין ראשון שמנסה לנסח שיטת חישוב מתודית ולמעשה לראשונה נקבעו פרמטרים לחישוב פערי כושר ההשתכרות בין גרושים כדי לפצות את בן הזוג החלש.
בית המשפט נטל פרמטרים הכוללים את משך תקופת הנישואין (בית המשפט אימץ את הגישה האמריקאית לפיה 1% מן הפער יזקף לכל שנת נישואין); גילאי בני הזוג; הזכויות האחרות שבן הזוג "החלש" זכה להן במסגרת איזון המשאבים; ההון האנושי של בן הזוג "המוכשר יותר" שאיננו ולא היה תלוי בתרומת בן הזוג "הביתי" (שהשתכרותו במשך השנים היתה נמוכה יותר).
באותו מקרה שנדון, האשה השתכרה 7,600 שקל והאיש 23 אלף שקל בחודש. פער ההשתכרות ביניהם עמד על 15,400 שקל בחודש, אולם באותו מקרה חויב האיש לשלם 3,000 שקלים מזונות ולכן פער ההשתכרות היה 12 אלף. הואיל ובני הזוג היו נשואים 22 שנים, מגיע לאשה 22% מסכום זה.
במקרה הזה הגיע בית המשפט למסקנה שתקופת הפיצוי תימשך שלוש שנים, הואיל והאישה מקבלת סכום משמעותי במסגרת איזון המשאבים והיא גם יכולה לצאת לעבודה באופן מלא. לכן סכום הפיצוי בסך של 2,728 לחודש הוכפל ב-36 חודשים, כך שהפיצוי שנקבע באותו מקרה בגין הפרשי כושר ההשתכרות יעמוד על סך של 98 אלף שקל בקירוב.
מסקנת הדברים היא כי בבוא בית המשפט לחשב את פערי ההשתכרות מונחת בפניו משנה סדורה של אלמנטים אשר באמצעותם יוכל לכמת את הפרשי ההשתכרות ולפצות בהתאם את הצד שהשתכרותו וכושר השתכרותו נמוכים ונחותים מבן הזוג, שהקדיש את עצמו כנראה במרוצת שנות הנישואין להאדרת שמו, יכולת ההשתכרות והשבחתה.
יצויין כי הפיצוי בגין כושר ההשתכרות אינו בא על חשבון איזון המשאבים, חלוקת הנכסים הפיננסים, חישוב והערכת מוניטין, אישי או עסקי, אשר אינו קשור כלל לנכסים עסקיים, איזון שווי חברות וכיו"ב. נושא הפיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות עומד בפני עצמו, ולראשונה נפסקה הדרך לחישוב נכון והוגן לקביעה שכזו.
אמנם בפסקי דין קודמים שניתנו בסוגיה זו פסקו בתי משפט למשפחה פיצויים בגין פערי כושר השתכרות, ואולם אלו בוססו ללא עקרונות מנחים, אלא על פי שיקול דעת המוקנה לבית המשפט למשפחה. במקרים שכאלה, ולמעשה עד כה, לא "נבנתה" שיטה לצורך ביצוע התחשיב של הפיצוי בגין ההפרש בכושר ההשתכרות ואף לא התפתחו קווים כלליים או עקרונות מנחים לצורך ביצוע החישוב.
באחד מפסקי הדין המנחים של השופט רובינשטיין ובסוגיה אחרת, נפסק כי שעה שבית המשפט נזקק להכריע בין "טענות צודקות" של בעלי הדין, עליו לפסוק על פי מבחני ההגינות והצדק ב"שום שכל", להפעיל את השכל הישר באזנו בין האינטרסים של המתדיינים.
כך, באותם עניינים "חישוביים" (שומות, היוונים, איזונים וכיו"ב) שבמחלוקת בין בני זוג, לצד האפשרות להיעזר במומחה בתחומו, ניתן גם להיצמד למודל של כבוד השופט שילה ולא לחרוץ דין בסכסוך על פי שיקול דעת בלבד.
עו"ד רפי שדמי עוסק בדיני משפחה.
לקריאה נוספת, ראו:
ביהמ"ש למשפחה פסק פיצוי לאישה שזנחה את הקריירה שלה לטובת הבית והילדים
פריצת דרך: רוצה מזונות לעצמך כשנישואיך על הנייר? לא, צאי לעבוד!
