חדשות

השופט ניל הנדל דחה את הערעור על הכרעת הדין וקבע כי המערער ניצל מינית את המתלוננת באופן חמור ובוטה, בעת שהייתה שיכורה ומעורפלת חושים באופן שמנע ממנה לתת את הסכמתה החופשית. מנגד התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי – חמש שנות מאסר, והוא הועמד על 6.5 שנות מאסר בפועל

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של תקליטן שהורשע באונס קטינה אשר עבדה עימו כרקדנית באחד האירועים בו תיקלט ונידון לחמש שנות מאסר בפועל. מנגד, התקבל ערעור המדינה לעניין העונש שנטה לקולה ונקבע כי יש להעמידו על 6.5 שנות מאסר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המערער, תקליטן במקצועו, העסיק את המתלוננת כרקדנית באירוע בו תיקלט. בכתב האישום נטען כי לאחר תום האירוע המערער הסיע את המתלוננת ואת שאר עובדיו חזרה הביתה. לאחר שהצוות ירד מהרכב והמערער והמתלוננת נותרו לבדם, נהג המערער לרחוב צדדי, החנה את הרכב, הוציא את המתלוננת ממנו והשכיבה במושב האחורי, כאשר היא מעורפלת חושים מאלכוהול שצרכה. בשלב זה קיים המערער עם המתלוננת יחסי מין כאשר היא במצב המונע ממנה מלתת את הסכמתה החופשית. לאחר מכן ביצע בה מעשה סדום. המערער הורשע פה אחד בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירה של אינוס ובעבירה של מעשה סדום בנסיבות אינוס.

על המערער נגזרו חמש שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך של 100 שקל.

בערעור על הכרעת הדין נטען כי יחסי המין בוצעו בהסכמה, לאחר שהמתלוננת פלירטטה עם המערער במהלך האירוע ולא התנגדה למעשיו במהלך קיום יחסי המין. עוד נטען כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להרשעתו של המערער בביצוע מעשה סדום, היות שזו נשענה רק על פי עדות המתלוננת שנטען שהייתה בערפול חושים. באשר לעונש המאסר בפועל, נטען כי שגה בית המשפט בקובעו מתחם ענישה הנע בין 4 ל-7 שנים ולא טווח של 5-3 שנים, שכן נסיבות המקרה נמצאות בסקאלה הנמוכה ביותר של עבירות מסוג זה משלא הופעלה אלימות מצידו של המערער והמתלוננת לא התנגדה. כמו כן, נטען כי נפלה שגגה בגזירת העונש בתוך המתחם לאור עברו הנקי והנורמטיבי של המערער ומשום שמדובר באירוע בודד.

המדינה טענה בערעור הנגדי כי עונש המאסר בפועל שהוטל לתקופה של חמש שנים מקל מדי ואינו מעניק משקל ראוי לנסיבות לחומרה של המקרה המתואר ולנזק הקשה שנגרם למתלוננת.

השופט ניל הנדל, שאליו הצטרפו הנשיאה מרים נאור והשופטת אסתר חיות, קבע כי הכלל בדבר אי התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה עומד איתן במקרה זה. השופט ציין כי בית המשפט המחוזי מצא את עדותה של המתלוננת מהימנה ועקבית, ואף מקריאת הפרוטוקולים עולה תמונה של עדה אשר מגוללת באופן אותנטי את האירועים החמורים אותם חוותה. גם עדותה של האם הותירה רושם מהימן וחזק על השופטים בדבר השתלשלות העניינים מיד עם חזרתה של המתלוננת לביתה. עדות האם תמכה בגרסת המתלוננת הן באשר לשכרותה והן באשר למצבה הנפשי בגין העבירות שבוצעו בה. על כן נקבע כי הראיות עומדות איתן לטובת העדפת גרסתה של המתלוננת על פני עמדת המערער, שגרסאותיו המשתנות והסותרות נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. הממצאים העובדתיים שנקבעו סוללים את הדרך למסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט המחוזי כי המערער אכן קיים עם המתלוננת יחסי מין כאשר היא שרויה במצב "המונע ממנה לתת הסכמה חופשית", והוכחו מעל לספק סביר עבירת האונס לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין ומעשה סדום לפי סעיף 347(ב).

לעניין העונש קבע השופט הנדל כי המערער ניצל מינית את המתלוננת באופן חמור ובוטה והוא הורשע בביצוע שתי עבירות מין חמורות – עבירת אינוס ומעשה סדום, שהעונש בגינן זהה ועומד על 16 שנות מאסר לכל אחת. המחוקק קבע שהעונש המזערי שיוטל בגין כל אחת מהן לא יפחת מרבע מהעונש המקסימאלי הקבוע בחוק, קרי לא יפחת מארבע שנים לכל עבירה. עוד נקבע כי לנוכח תקופת המאסר המזערית, ברי כי יש לדחות את טענת המערער לפיה מתחם העונש ההולם הוא 5-3 שנים, ואף מתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בגין שתי העבירות יחדיו – 7-4 שנים – הוא מקל מדי ועל כן יש להעמידו על 6.5 שנות מאסר בפועל.

ע"פ 6662/13

לקריאה נוספת, ראו:

המחוזי החמיר בעונשו של שוטר שהציע לחשודה לקיים יחסי מין במהלך חקירה 

העליון הקל בעונשו של האנס מחניון גן העיר: ירצה 25 שנות מאסר במקום 30