חדשות

פורום קהלת עתר לבג"ץ נגד החלטת היועמ"ש למנוע מנתניהו כשר החינוך להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע בעצמו את שופטי פרס ישראל. עתירה נוספת שהגישו קבוצה של אנשי רוח דורשת לבטל את פרסי ישראל לשנת תשע"ה בתחומי הספרות והקולנוע ופרס על מפעל חיים

פורום קהלת עתר לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בטענה כי אינו מוסמך למנוע משר החינוך בנימין נתניהו להפעיל שיקול דעת ענייני בפרשה. בעתירה שהוגשה לבג"ץ ביום חמישי (26.2) מלין פורום קהלת נגד ההנחיה שהעביר היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה נתניה שלא לקבוע בעצמו את שופטי פרס ישראל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת אסתר חיות נמנעה אמנם להוציא צו ביניים שיאסור על מינוי חברי ועדות השופטים לפרס ישראל וימנע את תחילת עבודתן של הוועדות הללו עד להכרעה בעתירה זו, אולם קבעה את העתירה לדיון בפני שלושה שופטים ליום 9.2.2015.

העתירה תידון ביחד עם עתירה נוספת בפרשה (בג"ץ 1311/15), שהגישו קבוצה של אנשי רוח: ניסים דיין, רן יגיל, אהובה קרן, רחל דיין, דב קרן, אביחי קמחי, חן ישראל קליינמן, דוד ברבי, הדס רוזנברג. קבוצת אנשי הרוח, המיוצגים על ידי עורכי הדין ד"ר חיים שטנגר, אורי פנטילט וארנון שצמן, דורשת בעתירה לבג"ץ לבטל את מתן פרסי ישראל לשנת התשע"ה בתחומים "ספרות ושירה עברית – יצירה ותרגום", "הספרות העברית והכללית", "אמנות הקולנוע" ו"מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".

עתירה זו הוגשה גם נגד שורה של סופרים, חלקם חברים בוועדת השופטים לספרות יפה וחלקם מועמדים פוטנציאליים לקבלת הפרס היוקרתי: דוד גרוסמן, חיים באר, סמי מיכאל, יצחק בן נר, פרופ' שוורץ יגאל, אלי עמיר, רנן שור ורות דיין. השופטת חיות הוציאה צו על תנאי, "על מנת לייעל את הטיפול בעתירה, נוכח הצורך להכריע בה בהקדם, ומבלי שיש בכך כדי להצביע על עמדה לגופו של עניין".

על פי תקנון פרס ישראל, על שר החינוך למנות ועדות שופטים לפרסי ישראל בתחומים השונים, לאחר שהתייעץ עם מומחים. בתחילת חודש פברואר הודיע נתניהו כי בדק את רשימות חברי ועדות השופטים שהובאו בפניו, והחליט שלא לאשרן כפי שהן. נתניהו פרסם זאת בבמות שונות – בין היתר בתגובות רשמיות באמצעי תקשורת וברשתות חברתיות. את נימוקיו פרש נתניהו, מדוע לא יקבל את הרשימה כפי שגובשה על ידי פקידי משרד החינוך, בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו:

"לפני למעלה מ-60 שנה, החלה מדינת ישראל להעניק פרס מיוחד – פרס ישראל – לאזרחים שהצטיינו בעשייה, פרצו דרך ותרמו תרומה משמעותית למדינת הלאום שהקים העם היהודי בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות", כתב נתניהו. "הפרס הזה הוא בראש ובראשונה הכרת תודה, אך הוא נושא בחובו גם אמירה ערכית וחינוכית: מי שמרים תרומה משמעותית למדינה ולביטחונה, לעם ולחברה, למדע ולכלכלה, בתרבות, בספרות, באקדמיה, בתעשייה, ובכל תחומי חיינו – ראוי לפרס ולהוקרה".

נתניהו הוסיף כי "הרכב הוועדה שבוחרת את הזוכים בפרס ישראל חייב להיות מאוזן ולשקף נאמנה את מגוון הזרמים, העמדות והרבדים המרכיבים את החברה הישראלית. ואולם במשך השנים מונו לוועדה הבוחרת יותר ויותר גורמים קיצוניים בעמדותיהם, ובהם גורמים אנטי ציוניים – למשל כאלה התומכים בסרבנות לשרת בצה״ל – ופחות מדי נציגים אותנטיים של חלקים נרחבים אחרים בעם. לעיתים קרובות מדי, נדמה היה שחברי הוועדה הקיצוניים מחלקים את הפרסים לחבריהם, בשיטת חבר מביא חבר. מי שלא מזוהה עם הקו שלהם, מי שלא שייך לקליקה שלהם, התקשה מאוד להשתלב בוועדת הפרס או לקבל את הפרס. מצב זה, שבו קבוצה קטנה וסגורה בעלת עמדות קיצוניות מעבירה את המקל מיד ליד ושומרת על השליטה בבחירת מקבלי פרס ישראל, חייב להשתנות. כי פרס ישראל הוא של כל עם ישראל. הוא נכס לאומי שלנו. ופרס ישראל חייב לייצג את כל חלקי העם. נשים וגברים. אשכנזים וספרדים. דתיים וחילונים. יהודים ולא יהודים. ותיקים ועולים חדשים. ישראליות וישראלים ממגוון דעות ועמדות המשקף את כל חלקי העם - ללא שום שיקול פוליטי וללא שום הטיה פוליטית לכאן או לכאן".

יום למחרת, ובעקבות עליהום תקשורתי, הודיע נתניהו כי חזר בו מהחלטתו להקפיד על הרכב הוועדות בהתאם לשיקולים ששקל בתחילה, כלומר יאשר את הרשימות כפי שהגישו לו פקידי משרדו, ולא "יתערב" בהמלצותיהם גם בהמשך. החלטה זו פורסמה ברבים בכלי התקשורת. הודעה זו של שר החינוך נבעה בעקבות התערבותו של היועמ"ש וינשטיין.

תקנון פרס ישראל קובע כי שר החינוך – כיום ראש הממשלה בנימין נתניהו – הוא אשר ממנה את חברי ועדות השיפוט. הסמכות נתונה לו, ולכן חובה עליו להחליט לפי שיקול דעתו ובהתאם לשיקולים הרלוונטיים.

בעתירה לבג"ץ נטען כי אין לקבל מצב שבו נכפה על ראש ממשלה ושר בישראל להימנע מלהפעיל את שיקול דעתו. היועץ המשפטי וינשטיין אינו יכול לשלול את הסמכות הנתונה לפי התקנון לראש הממשלה, ואת החובה להפעיל שיקול דעת ולא לפעול כחותמת גומי לפי המלצות של דרג פקידותי.

עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת, ציין כי "ראש הממשלה פרסם ברבים את השיקולים שהנחו אותו בהחלטתו הראשונה: הטיה קיצונית של ועדות השופטים לפרס ישראל וחוסר ייצוג מאוזן של החברה בישראל, וקיבל החלטות שכל שר מצפוני והגון יכול היה לקבל. הנחיית היועמ"ש למנוע מראש ממשלה מכהן לקבל החלטות אלמנטריות בתואנה של תקופת הבחירות היא שיא חדש במהלך שאנו עדים לו בשבועות האחרונים, של נטילת מושכות השלטון על ידי פקידי משרד המשפטים".

מעבר לכך, בעתירה נטען כי אם ראש הממשלה מנוע מלקבוע את חברי הוועדה בתקופת הבחירות כפי שהתקנון מחייבו, הרי שהוא גם מנוע מלאשר את הרשימה שהוגשה לו, ויש לדחות את כל הליך הקמת ועדות השופטים לפרס עד לאחר הקמת ממשלה חדשה. זו כמובן תוצאה אבסורדית, כשמדובר בסך הכול בפעולה שלטונית פעוטה. ברור שפעולות שאינן סובלות דיחוי יש לבצע, ולאור לוחות הזמנים – הענקת הפרס ביום העצמאות – ברור שעניין פעוט זה אינו סובל דיחוי.

בעתירה לבג"ץ נטען, בין היתר, כי התערבותו של היועץ וינשטיין בפרשה חוטא להנחיותיו שלו בדבר פעילות הממשלה בתקופת בחירות. שכן, "תקופת בחירות אינה מעלה ואינה מורידה לעניין עקרונות יסוד מינהליים אלו. תקופת בחירות אין משמעותה תקופה שבה פקידים מקבלים החלטות במקום נבחרי הציבור המוסמכים. זו תפיסה שאין לה בסיס בפסיקת בג"ץ, והיא גם סותרת מושכלות יסוד של משפט מינהלי ושל תפיסה דמוקרטית".

מעבר לכך, מציין פורום קהלת בעתירה לבג"ץ כי "מינוי חברי ועדות השופטים הוא מינוי אד-הוק, לצורך משימה אחת מוגבלת בזמן. פרס ישראל מוענק במוצאי יום העצמאות. בהתאם לתקנון פרס ישראל (סעיף ג(כג)), ישיבות ועדות השיפוט יסתיימו עד לסוף חודש אדר. מדובר אפוא במינוי חשוב, בעל השפעה וסמכות, אולם חד-משימתי, מוגבל מועד ובעל השפעה ממוקדת, מצומצמת ומוגדרת. לא ניתן להחליפו במילוי מקום או הארכות כהונה, משום שכאמור אלו הן ועדות אד-הוק. יתירה מכך, אין בבחירת השופטים כדי להעמיד את הממשלה העתידית בפני עובדה מוגמרת, שהרי ממילא בכל שנה מתמנות הוועדות מחדש. גם תוצאות המהלך ייוודעו ברבים רק עם פרסום שמות הכלות והחתנים זוכי הפרס, לאחר הבחירות בלבד. לפיכך, לכאורה, לא זו בלבד שמינוי זה הוא בגדר 'צורך חיוני לאיוש משרה ציבורית שלא ניתן למצוא לו פתרון חלופי', אלא גם אין מדובר בהחלטה מסוג שיש למנוע מממשלה יוצאת להחליט".

בפורום קהלת מציינים כי ההתנפלות של חוגים מסוימים המנסים לשלוט בשיח בישראל, שבה ומוכיחה כי ראש הממשלה שקל שיקולים רלוונטיים וחשובים בעת קבלת ההחלטה – שאין להשלים עם ההשתלטות של אותם חוגים על הוועדות בדרך של חבר מביא חבר ושל הנצחת העמדות הקיצוניות והאנטי ציוניות ששולטות בחלקן. לפיכך אין לקבל את עמדת היועץ שבחר להיכנע ללחצים אלו.

בג"ץ 1493/15

לקריאה נוספת, ראו:

התנועה למשילות ודמוקרטיה עותרת למנות מפכ"ל חדש למרות התנגדות היועמ"ש