שופטי בג"ץ אישרו את פתרון הביניים שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לפיו הנאום ישודר בהשהיה קצרה, כדי לאפשר לערוצי התקשורת בישראל למנוע שידור תעמולת בחירות אסורה: "אף אם הנאום כשלעצמו אינו תעמולת בחירות, ברי כי הוא בעל פוטנציאל להשפעה על בוחרים"
שופטי בג"ץ דחו את העתירה שהגיש איתי פורמן נגד ועדת הבחירות של הכנסת בנושא שידור נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי ב-3 במרץ 2015. השופט אליקים רובינשטיין פסק, בהסכמת השופטים ניל הנדל ומני מזוז, כי לא עלה בידי פורמן לשכנע את שופטי בג"ץ כי החלטת יו"ר הוועדה (השופט סלים ג'ובראן), לפיה הנאום ישודר בהשהיה של חמש דקות, חורגת מן הסבירות, לא כל שכן באופן קיצוני.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ב-16 בפברואר קבע השופט ג'ובראן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, כי נאום ראש ממשלת ישראל בפני הקונגרס האמריקאי ישודר על ידי גופי השידור הנתונים לרגולציה בישראל בהשהיה של חמש דקות. כך, ככל שהדברים יעלו לכדי תעמולת בחירות, יוכלו העורכים הראשיים של ערוצי התקשורת למנוע את שידורם (תב"כ 6/20).
נגד שידורו הפומבי של נאום רה"מ נתניהו בישראל הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית שתי עתירות: האחת הוגשה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, יו"ר מר"צ, שגרסה כי יש לאסור על שידור נאום ראש הממשלה בישראל, הואיל ומדובר בתעמולת בחירות אסורה. השנייה הוגשה על ידי עו"ד אלדד יניב, שגרס כי אין להתיר את שידורו הישיר של נאום ראש הממשלה נתניהו, בכדי שניתן יהיה לפקח על תכניו, ולוודא שהדברים שיאמרו במסגרתו לא יעלו לכדי תעמולת בחירות אסורה.
השופט ג'ובראן קיבל כאמור חלקית את העתירות – כך שנאום ראש הממשלה ישודר בישראל בהשהיה של חמש דקות, ואם הדברים יעלו לכדי תעמולת בחירות, ייערכו על ידי העורכים הראשיים של ערוצי התקשורת ולא ישודרו בישראל. בהחלטה נקבע כי הנאום, במנותק מתוכנו, אינו בגדר תעמולת בחירות אסורה ולכן אינו אסור מעיקרו. אולם, מועד השידור ופוטנציאל ההשפעה על הבוחרים מלמדים כי יש ממש בטענה לפיה דברים מסוימים שיאמרו במסגרתו עלולים לעלות לכדי תעמולת בחירות אסורה. לפיכך, נבחר פתרון הביניים, לפיו הנאום לא ייאסר לשידור באופן גורף, אך ישודר בהשהיה קצרה זו, כדי שניתן יהיה למנוע שידור תעמולת בחירות אסורה, אם הדברים אכן יעלו לידי כך.
פגיעה בשוויון בין המועמדים
בעתירתו לבג"ץ נגד ההחלטה של השופט ג'ובראן טען פורמן כי הצו שניתן אינו מידתי, וכי הוא פוגע הן בחופש הביטוי הן בזכות הציבור לדעת. לדידו של פורמן, יש חשיבות גדולה בשידור חי של נאום ראש הממשלה בישראל, וכי התערבות או מניעה של שידור ישיר בישראל צריכים להישמר למקרים החריגים ביותר, שבהם ישנו חשש אמיתי ומידי להפרה בוטה וחמורה של החוק. בנוסף, החלטת ועדת הבחירות המרכזית פוגעת בשוויון בין המועמדים, שכן מיתר המועמדים בבחירות לא נמנעה האפשרות להתראיין בערוצי התקשורת בשידור חי.
פורמן אף מציין בעתירה לבג"ץ כי במקביל לעתירתו הגיש לוועדת הבחירות המרכזית בקשה להחלת האיסור על שידור ישיר, על כלל המועמדים – בקשה שנדחתה בהנמקה שבמקרה זה, של נאום ראש הממשלה בפני הקונגרס האמריקאי, מדובר בנסיבות ייחודיות.
בדיון שנערך בעתירה טען פורמן כי לדעתו ההחלטה של השופט ג'ובראן פוגעת בחופש הביטוי. כאזרח זכאי הוא ליהנות משירות ציבורי ישראלי, ולא מרשתות זרות, בגדרי זכות הציבור לדעת. עוד טען כי אין כאן ודאות קרובה לתעמולה ואין כאן מידתיות, אלא עסקינן בפעולת צנזורה.
גם ראש הממשלה נתניהו, שצורף כמשיב לעתירה לבג"ץ, טען כי אף שדעתו היתה נגד ההשהיה, לא מצא לנכון לעתור בעצמו לבג"ץ נגד ההחלטה של ג'ובראן.
יתרון הנוכחות התקשורתית
השופט רובינשטיין פסק עקרונית כי "לא יתכן חולק כי חוק דרכי תעמולה הוא חוק ארכאי שהשופטים יושבי ראש ועדת הבחירות לדורותיהם העירו לגביו".
אולם, החוק לא תוקן, ושופטי בג"ץ כבולים ומצויים בדל"ת אמותיו. "מטרתו ותכליתו – כמובן – היא השגת שוויון ככל הניתן בין המתחרים על קול הבוחר", הסכים השופט רובינשטיין עם העותר פורמן. "אך למצער ראוי להבטיח, שגורמי שלטון במיוחד, שבוודאי נהנים הם תדיר מיתרון של נוכחות תקשורתית רבה, לא ינצלו את משאבי השלטון לבחירות; והאתגר הוא ליתן קול בימי התעמולה גם לרשימות שאינן נהנות מנגישות. מכל מקום, ברי כי החוק כוון לשוויוניות ככל הניתן".
לגבי עצם הנאום השנוי במחלוקת ציבורית נוקבת של ראש הממשלה נתניהו, פסק בג"ץ כי "הופעת ראש הממשלה בקונגרס של ארה"ב, נגד התגרענותה של איראן, הוא אירוע תקשורתי מן המדרגה הראשונה אם גם שנוי במחלוקת. אף אם הנאום כשלעצמו אינו תעמולת בחירות, כפי שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ברי כי הוא בעל פוטנציאל להשפעה על בוחרים; הנה ראש ממשלת ישראל מופיע בקונגרס של ארה"ב, ודעת לנבון נקל כי לאו מילתא זוטרתא היא לבוחרים; וכפי שכתב השופט ג'ובראן 'שללא קשר לכוונת ראש הממשלה או מפלגת הליכוד, לנאום פוטנציאל רב להשפיע על ציבור הבוחרים'."
לצד זאת נפסק כי "ככל שנסובב את הדברים, וגם אם נצא מן ההנחה כי הנאום לא יכלול דבר וחצי דבר בענייני הבחירות בישראל – וכמובן יש להניח כי ראש הממשלה יקבל את העצה וההנחיה הנכונה ויפעל גם הוא לפי השכל הישר, ועל כן יתמקד בפרשת איראן ולא יעסוק חלילה בבחירות כשלעצמן – האירוע הוא אירוע חדשותי לעילא, דבר שאין עליו עוררין. לכן צדק יושב ראש ועדת הבחירות בהתירו את השידור, גם בגדרי חופש הביטוי".
סוללה של עורכי דין
בנוגע לפתרון הביניים של יו"ר ועדת הבחירות, נפסק כי "חמש הדקות, שיש בהן משום סמליות המצביעה על רגישות התקופה ועל העובדה שברור כי הנאום יש בו רכיבי השפעה בעצם קיומו, לא יגרמו מחד גיסא קושי אמיתי לצופים – בחמש דקות בלבד עסקינן והכל יוכלו להתאפק עד לתחילת השידור; ומאידך גיסא תאפשר ההשהיה אותו פיקוח על האפשרות הדחוקה לטעמנו שראש הממשלה, כנגד כל דין ושכל ישר, יבחר חלילה בדברי תעמולה כמות שהם".
לדיון בעתירה שהוגשה בין השאר נגד שורה של ערוצי תקשורת – רשות השידור, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, חברת החדשות הישראלית וחדשות ערוץ 10 – התייצבה סוללה של עורכי דין. לכן פסק השופט רובינשטיין: "צר לנו שסוללת עורכי דין מכובדים הוטרחה, אך אולי זה מחיר העונה". לפיכך נפסקו הוצאות משפט בסך של 5,000 שקל לכל אחד מהעותרים שביקשו הוצאות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, היועץ המשפטי לממשלה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, חה"כ גלאון ועו"ד יניב. בסך הכול חויב פורמן בהוצאות משפט בסך כולל של 25 אלף שקל.
לקריאה נוספת, ראו:
בג"ץ התיר לישראל ביתנו להפיץ את המגזין שארלי הבדו כחלק מתעמולת הבחירות
בג"ץ פסל את החלטת ועדת הבחירות והכשיר את מועמדות זועבי ומרזל לכנסת
