התובע נפצע בתאונה שהתרחשה בצומת רבדים כשהרכבת שבה נסע התנגשה במשאית. לטענתו, לאחר שחילץ את עצמו מהקרון וסייע לחלץ פצועים וקטועי איברים ממקום התאונה, הוא סובל מנכות הנפשית המקושרת עם חרדה מנסיעות ותנועה. ביהמ"ש פסק לו פיצוי בסך של 220 אלף שקל
רכבת ישראל תפצה נוסע שנקלע לתאונת דרכים בצומת רבדים בסך של כרבע מיליון שקל. כך פסקה השופטת יפעת מישורי, מבית משפט השלום בעפולה, בתביעה שהגיש ינון בן דוד נגד רכבת ישראל וחברת הביטוח הפניקס.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בן דוד, תושב גבעתיים כבן 30, נפצע בתאונה שהתרחשה בצומת רבדים כאשר הרכבת שבה נסע התנגשה במשאית שלא צייתה לתמרור "עצור" ועלתה על פסי הרכבת. כתוצאה מהתאונה, הועף בן דוד בתוך קרון הרכבת ונחבט. הוא חילץ את עצמו מהקרון וסייע לחלץ אנשים פצועים, קטועי איברים ונוטים למות ממקום התאונה, לאחר מכן גם סייע בפינוי הפצועים למסוקים שהגיעו למקום.
לדברי בן דוד במהלך המשפט, עד היום הוא סובל מתגובה נפשית לתאונה ורואה בראשו תמונות חוזרות ונשנות של האסון, בהן תמונת חיילת קטועת רגל וילד פגוע ראש. בעקבות התאונה, לטענתו הוא סובל מפחד מכלי תחבורה גדולים, כמו מטוס או רכבת, והוא מפחד אף בנסיעה ברכב פרטי בכביש וגם מכונן בתוכו פחד ממקומות סגורים.
רכבת ישראל וחברת הביטוח הפניקס הכחישו את אירוע התאונה בכתב ההגנה. הנתבעות הללו גם הכחישו את הקשר הסיבתי הנטען בין התאונה לבין הנזק לו טען בן דוד. לטענת הרכבת והפניקס, מדובר בנזק שהיה אצל בן דוד ללא כל קשר לתאונה. כן טענו כי בן דוד החלים לגמרי מהתאונה, כך שלא נותרה אצלו כל נכות צמיתה, מה גם שכושר השתכרותו כלל לא נפגע כתוצאה מהתאונה. עוד הוסיפו הרכבת והפניקס כי התאונה איננה תאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
השופטת מישורי דחתה את טענות ההגנה ופסקה כי "יש מקום לראות את התובע כניזוק ישיר בתאונת הדרכים בה הוא היה מעורב... התובע הינו בגדר נפגע עיקרי שכן הוא היה מצוי בתחום הסכנה הפיזית שנוצרה עקב תאונת הדרכים. שכן, כבר נקבע כי בעת קרות תאונת הדרכים, התובע ישב בקרון הרכבת ונפגע באופן ישיר, התובע חש את המכה בעת התנגשות הרכבת במשאית".
בית המשפט קיבל את חוות הדעת הרפואית של הפסיכיאטר פרופ' מוניץ במלואה, אשר קבעה כי שיעור נכותו הרפואית הצמיתה של בן דוד היא 10%. "הנני סבורה כי אין מקום לקבל טענה של הנתבעות", פסקה השופטת מישור. "יש לראות בתובע נפגע עיקרי ואין מקום להחיל את הלכת אלסוחה על נסיבות המקרה דנן. מה גם שעולה מחוות דעת המומחה כי הנכות הנפשית מקושרת עם חרדה מנסיעות ותנועה באופן כללי. וכן אוסיף כי שוכנעתי שהנזק הקיים אצל התובע הספציפי בנסיבות המקרה דנן איננו נזק מינורי והוא משפיע עליו באופן מהותי בתפקוד ובכושר השתכרותו".
בבחינת הפגיעה התפקודית שנגרמה לבן דוד התייחס בית המשפט לאופי העבודה שלו כהנדסאי בתחום האדריכלות, המצריך שימוש בכלי תחבורה באופן שוטף. "עבודה זו אינה מתמצית רק בישיבה במשרד ומחייבת נסיעות, בין אם לפגישות עם לקוחות, נסיעות לצרכי בחינת ולמידת תנאי מגרשים שונים, דירות וכן אף השתתפות בכנסים והשתלמויות בארץ ובחו"ל", נקבע בפסק הדין.
לכן פסקה השופטת מישורי פיצויים לבן דוד בסך של 21,700 שקל בגין כאב וסבל, 161 אלף שקל בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, 20 אלף שקל בגין אובדן פנסיה וסכום גלובלי של 5,000 שקל עבור שאר פרטי הנזק. סך הכול גובה הפיצויים אשר נפסקו נאמד בסכום כולל של 220,594 שקל.
כמו כן נקבע כי רכבת ישראל והפניקס ישלמו לבן דוד שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% וכן ישיבו לכיסו את שכר טרחת המומחה שמינה בית המשפט ושולמה על ידו בסך של 5,850 שקל, שכר המומחה בגין עדותו בסך של 1,800 שקל וכן אגרת משפט.
ת"א 40821-04-12
