חדשות

אדם שחנה לצד עמדת התשלום בחניון גילה עם שובו מדבקה על שמשת הנהג שבה כתוב "הנך חונה במקום אסור ומפריע לתנועה". לטענתו, המדבקה יוצרה עם דבק חזק במיוחד המקשה על הסרתה, באופן המהווה היזק בזדון. ביהמ"ש העדיף את גרסת החניון, שהוכיח כיצד יש להסיר את המדבקה תוך דקה ו-46 שניות

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה תביעה של אדם שחנה במקום אסור לפיצוי על הנזקים שנגרמו לרכבו לטענתו מהמדבקה שהודבקה עליו, הנושאת את הכתובת "הנך חונה במקום אסור ומפריע לתנועה". הרשם אופיר יחזקאל קבע כי ייתכן שהמדבקה אכן גרמה טרדה מסוימת לתובע או הרגיזה אותו, אך אין מדובר בטרדה העולה על זו שגרם הוא עצמו בכך שהחנה את רכבו במקום אסור בחניון הנתבעת ויצר הפרעה לכלי הרכב המבקשים לעזוב את החניון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובע, הוא נכנס עם רכבו, ג'יפ מסוג דיסקברי 4, לחניון ברחוב כנפי נשרים בירושלים לצורך "סידור קצר" שביקש להשלים בבניין סמוך. לאחר דקות ארוכות לטענתו שבהן חיפש מקום חנייה מוסדר, החליט התובע להחנות את רכבו לצד עמדת התשלום של החניון, ולאחר מכן עזב את החניון וחזר אליו כעבור זמן קצר. עם חזרתו לרכב, גילה התובע כי הודבקה על החלון הקדמי בצד הנהג מדבקה שבה נרשם "הנך חונה במקום אסור לחנייה ומפריע לתנועה". התובע טען כי הוא ניסה להסיר את המדבקה במקום אך לא הצליח בכך, כיוון שלטענתו, המדבקה יוצרה עם דבק חזק במיוחד, שנועד להסב קשיים בעת הסרתה.

בשלב זה, טען התובע, הוא נסע עם רכבו בנסיעה איטית לביתו שבמבשרת ציון על מנת להסיר את המדבקה, שכן כל עוד זו היתה מודבקת על שמשת הרכב, המשמש אותו בעבודתו כמורה דרך, היה הרכב מושבת מעבודה. לטענתו, הסרת המדבקה ארכה 40 דקות והצריכה שימוש בזרנוק מים, כאשר גם לאחר שהוסרה, סימנים ממנה נותרו על הרכב במשך זמן רב.

בעקבות האירוע כתב התובע מכתב לבעלת החניון, חברת "כלכלית ירושלים", ודרש פיצוי בסך של 1,500 בגין "פגיעה ברכב ויצירת מפגע בטיחותי שסיכן את חיי". החברה סירבה לדרישה וטענה מצדה כי החניון לא היה מלא בעת שהתובע חנה במקום אסור, וכי היא רשאית לטפל בתופעת הנהגים המחנים במקומות אסורים בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה. נוכח הסירוב, פנה התובע לבית המשפט לתביעות קטנות ועתר לפיצוי בסך של 3,000 שקל, בטענה כי הדבקת המדבקה מהווה היזק בזדון.

בבית המשפט הציג נציג הנתבעת סרטון המתעד הוא עצמו מסיר מדבקה זהה משמשת רכב בתוך דקה ב-46 שניות, באמצעות שימוש במים חמים וסמרטוט.

הרשם הבכיר אופיר יחזקאל דחה את התביעה וקבע כי התובע לא הוכיח כי המדבקה "השחיתה" את הרכבו ולא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו, סיכון בטיחותי או הפסד הכנסה. הרשם ציין כי ככל שאכן נגרמו לו נזקים אלה, הם נבעו מכך שהתובע לא עמד בחובת הקטנת הנזק, שכן הוא היה יכול להסיר את המדבקה באופן המתואר בסרטון ואז להמשיך בענייניו. עוד צוין כי הסרטון שהוצג העמיד בספק את גרסת התובע ביחס למאמצים הרבים (40 דקות של שימוש בזרנוק", שנדרשו לדבריו לצורך הסרת המדבקה, כאשר גם מאמצים אלה, לדעת הרשם יחזקאל, אינם בגדר נזק שיש בו כדי להצדיק תביעה בסך של אלפי שקלים.

"ייתכן כי המדבקה אכן גרמה טרדה מסוימת לתובע, או הרגיזה אותו, אך אין מדובר, כאמור, בנזק ממשי, וגם אין מדובר לטעמי בטרדה העולה על זו שגרם התובע לנתבעת בכך שהחנה את רכבו במקום אסור בחניון הנתבעת ויצר הפרעה לכלי הרכב המבקשים לעזוב את החניון", נכתב בפסק הדין. התובע חויב בהוצאות הנתבעת בסך של 750 שקל.

ת"ק 52410-12-14

לקריאה נוספת, ראו:

לאחר דיונים בשלוש ערכאות: העליון אישר קנס חניה בסך 100 שקל לתושב ת"א