שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביה"ד הרבני הקפיא הליכי גירושין בשל תביעת נזיקין שהגישה האישה בביהמ"ש

חדשות

ביה"ד הרבני הקפיא הליכי גירושין בשל תביעת נזיקין שהגישה האישה בביהמ"ש
ביה"ד הרבני הקפיא הליכי גירושין בשל תביעת נזיקין שהגישה האישה בביהמ"ש
24/02/2015, עו"ד אורי ישראל פז

דייני ביה"ד הרבני באשדוד מתחו ביקורת על האישה שפנתה במקביל לערכאה האזרחית וקבעו כי "בית הדין נקלע למבוי סתום וידיו קצרו מלהושיע נוכח מצב הדברים האבסורדי, לפיו גם אם יוכחו עילות גירושין לא ניתן יהיה לעת הזאת להסדיר את הגט כל עוד חרב תביעת הנזיקין תלויה על צווארו של הבעל"

האישה הגישה תביעת נזיקין בערכאה אזרחית? תביעתה לגירושין תוקפא. כך קבע לאחרונה בית הדין הרבני באשדוד, שהורה להקפיא הליכים בתביעת גירושין בשל תביעת נזיקין שהגישה האישה נגד בעלה בעילה של סרבנות גט כביכול. הדיינים משה אמסלם, אברהם עטיה ויצחק רבינוביץ קבעו כי לא ניתן לקדם את ההליכים בין בני הזוג עד לדחייתה של תביעת הנזיקין, שנדונה בפני השופטת רותם קודלר-עיאש בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

"מנוסח כותרת התביעה ומתוכנה עולה כי עסקינן בהליך משפטי המוליך לגט מעושה במישרין ובית הדין לא יכול לתת את ידו לכך", קבעו הדיינים, והזכירו את הפסיקה הרווחת לאחרונה בבתי הדין הרבניים ולפיה תביעת נזיקין היא בגדר כפיית גט מעושה על הבעל שלא כדין. בהחלטה צוין כי הדברים חמורים שבעתיים בנידון דנן בו עדיין אין כל "סרבנות גט", ובפרט במקום בו כלל לא ניתן פסק דין לגירושין ובשעה שבית הדין עודנו מצוי בעיצומם של הליכים משפטיים אינטנסיביים התלויים ועומדים בין הצדדים לבירור התובענות ההדדיות לגירושין ולשלום בית, והמצויים בתחום המובהק של הדיון ההלכתי והמשפטי הנתון לסמכותו הייחודית והבלעדית של בית הדין.

הדיינים הביעו "פליאה נשגבה על מה שמשתקף ככרכור בלתי ראוי (בלשון המעטה) בין הערכאות השיפוטיות בישראל ושימוש לרעה בהליכי משפט. בית הדין מצר עד מאוד נוכח כפיות הטובה והוצאת דיבת בית הדין רעה על ידי האישה וב"כ (עו"ד אביבה לוי), בה בשעה שבית הדין עשה, עושה ויעשה כל שיש בידו למיצוי ובחינת ההליכים בתיק בהתאם לתקנות ולדין בכדי לקדם ככל האפשר, באופן שקול ואחראי, קבלת הכרעה מושכלת אשר יש בה כדי לסייע סיוע של ממש לצדדים ולבני משפחתם תוך חתירה נוקבת ומתמדת לבירור האמת ומתן פסק דין, אמת לאמיתו, בעניינם המורכב והרגיש של הצדדים".

הדיינים מתחו ביקורת על "הניסיון הנואל להפעיל לחץ פסול באמצעות התנהלות זרה, נעדרת הדרכה הלכתית אחראית ונקיטת הליכים משפטיים חסרי תום לב מחוץ לכותלי בית הדין, נועדו לכישלון מראשיתם. צעדים מעין אלו גוררים השקעת כוחות נפש, מאמצים ומשאבים לריק ועלולים לגרום לעוגמת נפש נוספת לתובעת אשר כה מייחלת לקבל את גטה".

הדיינים תמהו "האם נעלמו מעיני האישה וב"כ ההשלכות החמורות והרות הגורל של הליך זה על האישה עצמה ועל כשרותו של הגט אליו היא כה נושאת את עיניה???", ואף דחו על הסף את הטענות על העיכובים כביכול מצדו של הבעל בכל הנוגע לסידור הגט והמסתעף.

הדיינים מאשדוד הפנו לפסק דינו המנחה של הדיין שלמה דיכובסקי, דיין בבית הדין הרבני הגדול בדימוס שקבע כי "במסגרת חלוקת הסמכויות הפנימית בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט למשפחה יש לדון בתביעת מזונות מעוכבת מחמתו להינשא ובתביעת נזיקין עקב סרבנות גט בבתי הדין הרבניים בלבד... וזאת עקב ההשלכות העשויות להיות לפסיקת בתי המשפט בנושאים אלה על כשרות הגט".

במסגרת הפסיקה הנרחבת שסקרו הדיינים בסוגיה לאורך עשרות עמודים הובאו מושכלות יסוד: "תביעה נזיקית בבית המשפט בגין סרבנות גט, מביאה אפוא לאשה נזק, יותר מאשר תועלת. התביעה מביאה למצב שבו נחסמת הדרך בפני בית הדין לדון בתביעת הגירושין, ואם בינתיים כבר ניתן פסק דין לגירושין, בית הדין חסר אונים באשר ליישום פסק דין לסידור הגט. אין ביכולת בית הדין לאפשר מתן גט לאשה, מאחר ויש עישוי על הגט שלא כדין. גם אם הבעל יעמוד ויצווח לפנינו ככרוכיא כי הוא מעונין לתת את הגט, אסור לבית הדין לסדר את הגט, בהיותו מעושה. על אחת כמה וכמה כך, כאשר הבעל אינו מעונין ליתן את הגט עקב פסק הדין הנזיקי. לפיכך, אין לומר כי בית הדין מאלץ את האישה לוותר על דמי הנזיקין שנפסקו לה, גם אם נניח כי בית המשפט היה מוסמך לפוסקם".

את דרך המלך להגשת תביעת נזיקין במקרים של סרבנות גט מצד האישה או האיש, סללו הדיינים באופן הבא: "פוסקי ישראל בכל הדורות עסקו במגוון רחב של תביעות נזיקין. אין מניעה להגיש לבית הדין תביעת נזיקין בין בני זוג בגין בושת וכדומה עקב הזנחת צד אחד את השני לחרפה ולאנחות וזאת גם כשהיא כרוכה בתביעת גירושין. אולם צריך שיהיה ברור כי תביעת הנזיקין לא נועדה כדי ללחוץ על הבעל ליתן גט בניגוד לדין תורה".

הדיינים אמסלם, עטיה ורבינוביץ הבהירו עוד בהחלטתם כי "דווקא מי שחפץ בטובתה של האישה ומי שחרד לעתידה נדרש לגלות אחריות ראויה ולאפשר לבית הדיןד להשלים את מלאכתו ולהכריע בתביעות המונחות לפניו ללא חת, ללא מורא וללא השפעות פסולות, בהתאם להלכה ולדין המסורים לנו מדור דור. יושם אל לב כי בית הדין נקלע למבוי סתום וידיו קצרו מלהושיע נוכח מצב הדברים האבסורדי לפיו גם אם יוכחו עילות גירושין לא ניתן יהיה לעת הזאת להסדיר את הגט כל עוד חרב תביעת הנזיקין תלויה על צווארו של הבעל".

עם זאת, הבהירו והדגישו הדיינים כי ככל שמי מהצדדים יידרש לסעד זמני הנוגע למכלול הסוגיות התלויות ועומדות בין הצדדים הרי שפתוחה הדרך בפניו להגיש בקשה מתאימה ובית הדין יבחן כל בקשה לגופה.

 

תיק 938078-1

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביה"ד הרבני: האישה לא תקבל גט עד שלא תסיר את התביעה הכספית נגד הבעל 

 

המלכוד של מסורבות הגט: הפיצוי מביהמ"ש מכשיל את הגירושין 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150