שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי ח"כ צחי הנגבי לסגן שר החוץ עקב הרשעתו בפלילים

חדשות

בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי ח"כ צחי הנגבי לסגן שר החוץ עקב הרשעתו בפלילים, צילום: צילום: Getty images Israel
בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי ח"כ צחי הנגבי לסגן שר החוץ עקב הרשעתו בפלילים
16/02/2015, עו"ד לילך דניאל

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ דחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי וקבע כי לא נפל במינויו של הנגבי פגם הן מבחינת הכשירות למינוי והן מבחינת סבירות ההחלטה. זאת, בשים לב לחלוף הזמן מאז ההרשעה, לעובדה שהנגבי זוכה במשפטו מהאישום המרכזי נגדו ולעובדה שאנו עומדים בפני מערכת בחירות נוספת

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ דחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החלטת הממשלה למנות לתפקיד סגן שר החוץ את ח"כ צחי הנגבי, בטענה כי טרם המינוי הורשע בפלילים והוטל עליו קלון. ההרכב, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, קבע כי אין מקום להתערב בהחלטה הן מבחינת הכשירות למינוי והן מבחינת סבירות ההחלטה, בשים לב לחלוף הזמן מאז ההרשעה ולעובדה שאנו עומדים בפני מערכת בחירות נוספת. מנגד, נחלקו השופטים בשאלת השימוש בעילת הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית על החלטות הרשות הציבורית.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

נגד הנגבי הוגש בשנת 2006 כתב אישום בן שני אישומים: הראשון, עסק בפרשה שעניינה טענות למינויים פוליטיים בעת כהונתו כשר לאיכות הסביבה והשני עסק במודעה שפורסמה בחודש נובמבר 2002 בעיתון שהופץ בקרב חברי מרכז מפלגת הליכוד לקראת הפריימריז. במודעה נכתב כי הנגבי פעל למינויָם של למעלה משמונים חברי מרכז הליכוד במשרד לאיכות הסביבה תחת הנהגתו והוא תואר כמי שניצח באופן אישי על מלאכת המינויים. עניינה של מודעה זו הובא בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אלא שבתצהיר שמסר הנגבי ליו"ר ולאחר מכן בעדות בעל פה טען כי לא הוא פרסם את המודעה וכי הוא אינו קשור לחיבורה. בכתב האישום נטען כי התצהיר והעדות שנתן הנגבי היו כוזבים, שכן המודעה נכתבה על ידו ולמצער הוא היה מעורב בניסוחה. בסופו של יום, הורשע הנגבי באישום זה בעבירה של עדות שקר, הוטל עליו קלון ונגזרו עליו קנס בסך 10,000 שקל והתחייבות להימנע מעבירה דומה בסכום דומה.

בחודש מאי 2014 ביקש שר החוץ למנות לתפקיד סגן שר החוץ את חבר הכנסת צחי הנגבי. בעקבות כך, הונחה בפני הממשלה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לפיה אין מניעה חוקית לכך שהנגבי ישמש סגן שר, אולם על הממשלה לשקול את הנסיבות שבהן הורשע בפלילים כחלק מההחלטה למנותו.

בית המשפט העליון דחה את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי וקבע כי לא נפל פגם במינויו של הנגבי לאור תנאי הכשירות הנדרשים הקבועים בחוק יסוד: הממשלה ובחוק יסוד: הכנסת. על פי סעיפי החוק הרלוונטיים, כאשר מורשע סגן שר בפלילים ונקבע כי בעבירה שבה הורשע יש קלון, מופסקת כהונתו ובהמשך גם חברותו בכנסת. אם לא הוטל על המורשע עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, רשאי הוא להיבחר לכנסת בבחירות הברות, ואם נבחר יוכל לשוב ולשמש סגן שר.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס בחן את סבירות המינוי במנותק משאלת הכשירות וציין כי מתחם שיקול הדעת הנתון לגורם הממנה בעניין זה הוא רחב, שכן מינוי שר או סגן שר מערב שיקולים פוליטיים. גרוניס דחה את טענת העותרת כי השיקולים הרלוונטיים לעניין לא נשקלו בפועל, שכן עובר למינוי הונחו בפני הממשלה שתי חוות דעת משפטיות שעסקו בסוגיה במישרין וכן הוצגה תמצית של הכרעת הדין ושל גזר הדין שניתנו במשפטו הפלילי של הנגבי. 

אשר לסבירות מינויו של הנגבי, העיר הנשיא בדימוס כי המגוון הרחב של השיקולים הנלקחים בחשבון בעת בחינת סבירות המינוי מצביע על הבעייתיות שבעילת הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית על החלטות הרשות הציבורית. לדבריו, השימוש בעילה זו מקנה הדרכה מועטה ביותר, אם בכלל, לרשות הציבורית ולמעשה ניתן לומר כי המצב המשפטי כיום הוא שלגבי מינויים רבים שדבק בהם רבב כלשהו מוגשת עתירה והסוגיה מוכרעת על ידי בית המשפט. לפיכך, לדעת הנשיא, נשאלת השאלה שמא עדיף היה לאמץ כלל ברור והחלטי אשר יקנה ודאות משפטית וזאת אף במחיר של מינוי כזה או אחר שניתן לסבור לגביו שעדיף שלא היה נעשה.

לגופו של עניין, קבע הנשיא גרוניס כי לא נפל במינויו של הנגבי פגם של אי סבירות, שכן אף שאין להקל ראש בהרשעה ובנסיבותיה, הרי שזו התייחסה לאירועים שהתרחשו בשנת 2002 ולכן יש ליתן לחלוף הזמן משקל משמעותי. כמו כן, האישום שעל בסיסו הורשע הנגבי אינו מתייחס להתנהגות עבריינית מתמשכת ויש גם לתת את הדעת לכך שהוא זוכה במשפטו מהאישום המרכזי נגדו. עוד יש להתחשב בכך שהתפקיד המדובר הוא של סגן שר, ושההחלטה למנות אדם לתפקיד זה נושאת סממנים פוליטיים מובהקים באופן המצדיק הרחבה של שיקול הדעת של הגורם הממנה לעומת מינוי שהוא מקצועי במהותו. נתונים נוספים שאליהם יש להתייחס לדעת גרוניס, הם העובדה שאף שעל הנגבי הוטל קלון, הרי שבית המשפט התייחס בגזר דינו במישרין לעניין כהונתו בעתיד וקבע כי אין מניעה חוקית שיציג את מועמדותו לשמש כחבר כנסת בכנסת הבאה או שישוב ויכהן כשר. שיקולים נוספים הם העובדה שמאז ניתן גזר הדין בעניינו נבחר הנגבי  שוב לשמש חבר כנסת בישראל, וכי אנו עומדים כיום בפני מערכת בחירות נוספת.

לתוצאה זו הסכימו יתר שופטי ההרכב. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין ביקש להעיר לעניין השימוש בעילת הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית, וציין כי לשיטתו אין דופי בכך וכי זו מאפשרת לבית המשפט לשמש כ"מבוגר האחראי" כדי לחזק ולהטמיע נורמות של אתיקה ציבורית ולהגן על האינטרס של ניקיון כפיים בשירות הציבורי. גם הנשיאה מרים נאור ביקשה להעיר לעניין זה וציינה כי לדעתה חשיבותה של הסבירות כמושג נורמטיבי נובעת בין היתר מהיותה מושג שסתום באופן המאפשר לה להיות "הגשר שבאמצעותו המשפט עשוי לתת פתרונות מודרניים לבעיות החברתיות החדשות" ובהרתעה מראש של רשויות השלטון. להערות אלו הצטרפו אף השופטים אסתר חיות ויצחק עמית.

 

בג"ץ 3997/14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:152
קומיט וכל טופס במתנה