חדשות

דו"ח חדש של התנועה למשילות ודמוקרטיה טוען כי כיום, תפקידה של הכנסת בפסילת מועמדים הוא תפקיד סרק וכי ההכרעה בעניין נעשית על ידי בג"ץ בלבד: "בעשורים האחרונים תיקנה הכנסת בחקיקה את ההגדרות לפסילת מועמדים ורשימות לכנסת, אך אלו זכו להתעלמות מצדו של ביהמ"ש העליון"

בעשורים האחרונים תיקנה הכנסת בחקיקה את ההגדרות לפסילת מועמדים ורשימות לכנסת, אך אף שכוונת המחוקק היתה ברורה – שופטי בג"ץ פסקו בניגוד לחוק הכתוב. כך טוען דו"ח חדש של התנועה למשילות ודמוקרטיה, המתפרסם על רקע התכנסותם של תשעה שופטי בג"ץ שישבו השבוע על המדוכה על פסילתה של ועדת הבחירות המרכזית את ברוך מרזל וח"כ חנין זועבי להתמודד לכנסת ה-20.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתנועה למשילות ודמוקרטיה טוענים כי כיום, תפקידה של הכנסת בפסילת מועמדים הוא תפקיד סרק וכי ההכרעה בעניין נעשית על ידי בג"ץ בלבד. דו"ח שערכה התנועה סקר את תהליך פסילת המפלגות לכל אורך שנות קיומה של מדינת ישראל, והעלה כי כל תיקוני החקיקה שהעבירה הכנסת, שהגדילו את הסעיף הרלוונטי, פירטו בדבר עילות הפסילה, קבעו חזקות ראייתיות ועוד, זכו להתעלמות מצדו של בית המשפט העליון.

הדו"ח החדש מעלה כי פסיקת השופטים עומדת בניגוד מוחלט לכוונה הברורה של המחוקק "מאז שנת 2003 הוסיפה הפסיקה מבחנים נוספים, שעיקרו לחלוטין הן את יכולת הפסילה של מפלגה או מועמד, ואף את היכולת לדון בפסילה בצורה רצינית", קובע דו"ח התנועה.

מנהל המחקר של התנועה למשילות ודמוקרטיה, עו"ד שמחה רוטמן, אומר כי "המצב שבו קיימת מחלוקת ערכית מתמשכת בין הרשות המחוקקת והרשות המכוננת לבין הרשות השופטת מוביל לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט. כאשר מסרים חדים וברורים מצידם של הגופים הנבחרים זוכים להתעלמות, הציבור הרחב שרואה את עצמו מיוצג על ידי נבחריו, רואה בכך התעלמות של הערכאה השיפוטית העליונה מתפיסת עולמו ומערכיו", קובע עוה"ד רוטמן.

עוד טוען עו"ד רוטמן כי בשנת 2002 המחוקק ניסה לתת לבית המשפט את האפשרות להכריע על פי הקווים המנחים בחוק היסוד, ללא צורך בעימות חזיתי עם המחוקק, אולם ניסיון זה לא צלח תוך חריגה בוטה של בית המשפט מכל סטנדרט מקובל של פרשנות. עובדה זו, לטענתו, חייבת להוביל את המחוקק ואת בית המשפט לפתור את הסוגיה בדרך אחרת.

הדו"ח מצביע על בעייתיות דווקא בלשון החוק המקנה לבית המשפט את הסמכות בתחום פסילת מועמדים ומפלגות. התנועה למשילות ודמוקרטיה מעלה כי "חוק יסוד: הכנסת דורש מבית המשפט להכריע בנושאים ערכיים ופוליטיים, בקונפליקט בלתי פתור עם המחוקק".

עוד עולה מהנתונים כי בעבר עמדו בפני הכנסת אפשרויות שונות לתיקון הסעיף, החל מביטולו המוחלט ועד לקביעת מנגנונים אחרים לפסילת מפלגות, שלא יערבו בין השאלה המשפטית לשאלה הציבורית או הערכית אך דבר לא נעשה בפועל.

מנהל התנועה למשילות, יהודה עמרני, מוסיף כי "הכנסת, ובמיוחד ועדת החוקה, הוכיחה בעבר כי מהלכי חקיקת חוקי יסוד העוסקים באופי המשטר ובנושאי ליבה נוספים נעשים תוך דיון ציבורי מהותי וערכי, היורד ליסודותיו של הנושא. לכן על הכנסת לשוב ולעשות זאת בכדי למנוע מגורמים שאינם נבחרים על ידי הציבור לסרס את רצון הציבור". כדי למנוע את הפגיעה החוזרת והנשנית באמון הציבור בבית המשפט העליון עקב העיסוק בהכרעות ערכיות ופוליטיות בניגוד לערכים המקובלים על רוב הציבור, מציעה התנועה למשילות ודמוקרטיה להוציא את בית המשפט העליון מקבלת ההחלטות בעניין ובמקום זאת לדרוש את אישור ההחלטה בפני הכנסת במליאתה.