שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > וינשטיין: אין לפסול את ברוך מרזל או את חנין זועבי להתמודד לכנסת

חדשות

וינשטיין: אין לפסול את ברוך מרזל או את חנין זועבי להתמודד לכנסת
וינשטיין: אין לפסול את ברוך מרזל או את חנין זועבי להתמודד לכנסת
12/02/2015, עו"ד אורי ישראל פז

בעמדות שהגיש לוועדת הכנסת המרכזית טוען היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מתנגד לפסילת מועמדותם של פעיל הימין ברוך מרזל וחברת הכנסת חנין זועבי, חרף התבטאויות הפומביות שלהם הראויות לגינוי. עוד סבור היועץ יהודה וינשטיין כי אין לשופט סלים ג'ובראן סמכות למנוע עבירות לפי חוק מימון מפלגות מצד ארגון V15 מטעם מפלגות השמאל ואף לא למנוע קמפיין של ישראל ביתנו נגד המיעוט הערבי

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש אתמול (ד', 11.2) את עמדתו כנאמן האינטרס הציבורי לוועדת הבחירות המרכזית בעתירות תלויות ועומדות לדיון על שולחנו של יו"ר הוועדה השופט סלים ג'ובראן.

מדובר בעתירות לפסילתו של פעיל הימין ברוך מרזל, לפסילתה של חברת הכנסת חנין זועבי, בעתירה של תנועת הליכוד נגד ארגון V15, ובבקשה לצו מניעה נגד הקמפיין של מפלגת "ישראל ביתנו".

מרזל יתמודד למרות התבטאויות קשות ומטרידות

בנוגע לבקשת פסילתו של מרזל, סבור היועץ וינשטיין כי אין לפסול ואין למנוע את מועמדותו של פעיל הימין ברוך מרזל לבחירות לכנסת ה-20, המתמודד ברשימת "יחד" (בראשות אלי ישי).

במסגרת הבקשה של המרכז הרפורמי לוועדת הבחירות המרכזית נטען כי מרזל פעל לאורך השנים כפעיל מרכזי בתנועת כ"ך, ועל אף שכיום מרזל אינו משוייך באופן פורמלי לתנועת כ"ך, הוא מעולם לא נקט כל צעד פומבי שיש בו כדי להתנער מדרכה של התנועה. בנסיבות אלו, טוען המבקש, שיש לפסול את מועמדותו של מרזל, משום שהוא שולל את קיומה של המדינה כמדינה דמוקרטית ומסית לגזענות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי בשים לב לאופן בו פורש סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת על-ידי בית המשפט העליון, לא הונחה, במסגרת הבקשה שהוגשה, תשתית ראייתית מספקת לכך שבהתבטאויותיו של מרזל יש כדי לשלול את מרכיביה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית או בכדי לעלות כדי הסתה לגזענות, באופן שיצדיק את מניעת התמודדותו בבחירות לכנסת. זאת מכיוון שהבקשה כוללת בעיקרה צילומים של קטעי עיתונות בלבד מאתרי אינטרנט שונים על אמירות המיוחסות למרזל כנגד האוכלוסייה הערבית וכנגד מבקשי מקלט מאפריקה. 

לצד זאת, יובהר, כי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ככל שהייתה מוצגת במסגרת הבקשה תשתית ראייתית מספקת וחד-משמעית ברמת ההוכחה אשר נקבעה בפסיקה, להוכחת העובדה כי מרזל אכן אמר את כל שיוחס לו בבקשה, הייתה מתעוררת שאלה כבדת משקל אם יש בהתבטאויותיו של מרזל, כפי שהוצגו, בכדי למלא אחר העילות הקבועות בחוק לשם פסילת מועמדתו.

בעניין זה ציין היועץ בעמדתו את פסק הדין בעניין בל"ד אשר קבע, בין היתר, כי "ועל רקע החשיבות שבהגנה על הזכויות החוקתיות העומדות על הפרק בעומדן למול הראיות שהוגשו לוועדה, ובשים לב לעובדה כי רבים מן הדברים שיוחסו לחברי המפלגה התבססו על דיווחים עיתונאיים כפי שעלו מאתרי אינטרנט שונים, מצאנו אף הפעם כי יש לייחס משקל מכריע להצהרותיהם של חברי המפלגה".

באשר לבקשה לפסילת מועמדותו של מרזל בשל העילה של הסתה לגזענות, מציין היועץ בעמדתו כי הראיות שהובאו במסגרת הבקשה הן משמעותיות ומטרידות יותר, והדברים והמעשים המיוחסים למרזל הם קשים וצורמים ביותר. בין היתר, יוחסו למרזל קריאות למעשי אלימות – קריאות המקוממות כל לב.

כמו כן, נכללו בבקשה דברי הגנאי שהשמיע מרזל כנגד יו"ר ועדת הבחירות, השופט סלים ג'ובראן, דברים שהיועץ המשפטי לממשלה כבר חיווה דעתו על כיעורם במכתב ליו"ר ועדת הבחירות.

דובר משרד המשפטים מסר כי היועץ וינשטיין מגנה בכל תוקף את דברים אלה של מרזל, והוא מביע צער שדברים מעין אלו נאמרים על ידי מי שמבקש להיות נבחר ונציג ציבור בכנסת ישראל.

עם זאת, גם בעניין זה הבקשה איננה מבססת, לעמדת היועץ, תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית, העולה כדי "מסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילת רשימת מועמדים או מועמד בבחירות לכנסת, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שהותוו בפסיקת בית המשפט הנכבד.

לאור דברים אלה, בחינת הראיות בראי הפסיקה מטה את הכף כנגד פסילתו של מרזל.

עמדת היועמ"ש הוגשה באמצעות עורכי הדין רועי שויקה, סגן בכיר בפרקליטות המדינה, ויעל מורג יקוא-ל, עוזרת ראשית לפרקליט המדינה

(פ"מ 5/20)

זועבי סיפקה הסברים על התבטאויות קשות בתצהיר לווינשטיין

באשר לעמדתו של היועץ וינשטיין לבקשות לפסול את ח"כ חנין זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-20, נטען בעמדת היועמ"ש - כפי שהוגשה באמצעות עו"ד נטע אורן ועו"ד ראובן אידלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה – כי במסגרת הבקשה מובאות התבטאויות פומביות שונות של חה"כ זועבי, אשר לטענת מפלגת 'ישראל ביתנו' מלמדות כי מתקיימת בעניינה העילה הקבועה בחוק יסוד: הכנסת, ולפיה לא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיו או במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

לאחר קבלת בקשות הפסילה פנה היועץ המשפטי לממשלה לחה"כ זועבי לצורך קבלת הבהרות מטעמה לגבי ההתבטאויות המיוחסות לה, וזאת בטרם יגבש היועץ את עמדתו. במסגרת התצהיר הראשוני שהועבר, סיפקה ח"כ זועבי הסברים ופרשנויות ביחס להתבטאויות השונות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה נגזרת מהגישה שנקבעה בפסיקה, לפיה מניעת התמודדות בבחירות היא צעד "חריג שבחריגים", שיש לעשותו רק באותם מקרים קיצוניים איתם לא ניתן להתמודד בכלים הרגילים בחברה דמוקרטית חסונה.

נקודת המוצא היא שבמצב של ספק, הרי שעליו לפעול לטובת החירות לבחור ולהיבחר שעומדת בבסיס הדמוקרטיה. בעניין זה קבע הנשיא בדימוס א' גרוניס, בפרשת זועבי הראשונה, כך: "מניעת השתתפותו של מועמד בבחירות לכנסת או מניעת השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות, נוסיף ונזכיר, הם צעדים קיצוניים. על כן, התקבלה במשפטנו התפיסה לפיה ראוי שפרשנות העילות המנויות בסעיף 7א תהא צרה ומצומצמת, תוך דרישה ראייתית מחמירה... פרשנות מצמצמת זו עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית המשפט העליון זה עשרות שנים, ויש לשמרה ביתר שאת שעה שעילות הפסילה עוגנו בחקיקה והותוו המבחנים ליישום סעיף 7א. פרשנות זו היא גם נגזרת של הכלים הנוספים המאפשרים לדמוקרטיה להתמודד עם כוחות המבקשים לפגוע בה מבפנים".

בעמדת היועץ צוין כי חלק מההתבטאויות שהוצגו במסגרת הבקשות קשות ומטרידות עד מאוד, ויכולות להתפרש אף כדי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור. עם זאת, בחינה קפדנית של כלל הראיות בראי הפסיקה, הדורשת "ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" לכך שהתמיכה במאבק המזוין של ארגון טרור היא מטרה מרכזית של המועמד, תוך התייחסות גם להסברים ולהבהרות שניתנו על-ידי חה"כ זועבי בתצהירה, מטה את הכף – לא בלי היסוס -  נגד פסילתה של חה"כ זועבי.

עוד מוסיף היועץ בעמדתו כי עצם אי פסילתה של ח"כ זועבי איננה סוף פסוק. בהקשר זה קבע הנשיא בדימוס גרוניס כי: "עצם העובדה שמועמד רשאי להתמודד בבחירות לכנסת אין משמעה כי משעה שנבחר רשאי הוא לעשות ככל העולה על רוחו. עדיין עומדת האפשרות לשלול חסינותו של חבר כנסת במקרים מסוימים, להעמידו לדין אם נמצא כי עבר עבירה פלילית, ולשלול את המשך כהונתו בכנסת אם הורשע בדין בעבירה שיש עימה קלון. אכן, האיזון בין ההגנה על הדמוקרטיה וההגנה על יסודותיה אינו פשוט. אך בעוד שעומדת לדמוקרטיה זכותה להגן על חיותה, עומדת לה גם החובה להגן על עקרונותיה היסודיים ביותר, ועל הזכות להיבחר, שהיא אחת הזכויות הבסיסיות המכוננות את המשטר הדמוקרטי עצמו".

(פ"מ 3/20, פ"מ 4/20)

וינשטיין: עד כה מפלגות השמאל הצליחו לטשטש את הקשר לארגון V15

באשר לעמדתו של היועץ וינשטיין בעניין עתירת תנועת הליכוד נגד מפלגת העבודה, מפלגת התנועה, ארגון "V15" ואחרים אופיין בעמדה כי עניינה של העתירה הוא בבקשת תנועת הליכוד כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוציא צו מניעה בשימוש בתרומות לצורכי תעמולה בניגוד לחוק הבחירות ולחוק מימון מפלגות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי חוק דרכי תעמולה אינו מסמיך את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית להוציא צו למניעת מעשה עבירה לפי חוק מימון מפלגות. על כן, כל הטענות שעניינן הפרות לכאורה של הוראות חוק מימון מפלגות אין מקומן להתברר במסגרת הליך זה, ויש לבררן במסגרות המוסמכות לכך.

על פי עמדת היועץ, כפי שהוגשה באמצעות עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, סעיף 10(א) לחוק דרכי תעמולה אינו חל על פרסומים ברשת האינטרנט, ולכן יש לדחות על-הסף את הבקשות לצווים המכוונות לפרסומים מסוג זה.

בנוסף, חלק מן הפעילויות שאליהן מתייחסת העותרת (אספות, הפגנות וכיו"ב) אף הן אינן באות בגדרי סעיף 10(א) לחוק דרכי תעמולה, ולכן אין זה בסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות להוציא צווי מניעה בעניינן לפי סעיף זה.

כמו כן, צוין כי סעיף 10(א)(3) לחוק דרכי תעמולה מסדיר את חובת ציון פרטי הזיהוי החלה על מי שמפרסם תעמולת בחירות כהגדרתה בסעיף זה. בפרט חובתם של "סיעה, רשימת מועמדים, מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית או גוף אחר" לכלול את פרטי הזיהוי שלהם, במסגרת מודעה שפרסם אדם שפעל "מטעמם". אם נמצא כי מודעה פלונית שהיא תעמולת בחירות אינה נושאת את שמה של "סיעה, רשימת מועמדים, מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית או גוף אחר", אשר המודעה פורסמה מטעמם, מוסמך יו"ר ועדת הבחירות להוציא צו המונע הפרה זו, למשל בדמות צו האוסר על פרסום ברבים של מודעות מודפסות שאינן כוללות את פרטי הזיהוי כמתחייב.

השאלה אם במקרה זה המודעות שאליהן מתייחסת מפלגת הליכוד, קרי: פרסומים במסגרת קמפיין "15V" וקמפיין "פרויקט 61" שעולים לפי הנטען כדי תעמולת בחירות, הם למעשה פרסומים שנעשו "מטעם" מפלגות השמאל, היא שאלה שיש לבחון על סמך תשתית ראייתית שיציגו הנוגעים בדבר לעניין הזיקה בין המפרסם לבין מפלגות השמאל (אם אכן מדובר בפרסום "מטעמן").

מכל מקום, נדמה ליועץ וינשטיין כי מיקוד טענותיה של העותרת הוא בעבירות לכאורה על חוק מימון מפלגות והפרה של הנחיות מבקר המדינה, ולא הפרה של חובת הזיהוי הקבועה בחוק דרכי תעמולה, שכן לדבריה הקמפיינים האמורים הם תרומה אסורה של תאגידים לטובת המפלגות המשיבות וכן כי מדובר ב"גוף קשור".

כפי שצוין בעמדה, ביום 3.2.15 הוגשה תלונה בנדון למשטרת ישראל, המעלה טענות דומות לאלה שהועלו במסגרת העתירה. תלונה זו תיבחן בהתאם לאמות המידה המקובלות בדין, בליווי הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה. הובהר עוד כי אין באמור לעיל כדי לחוות דעה כלשהי מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה בשלב זה לעניין הטענות המועלות בעתירה או בתלונה לגופן.

(תב"כ 8/20)

לג'ובראן אין סמכות לפסול מסרים או אמירות בקמפיין של מפלגה

באשר לעמדת היועמ"ש בעניין הבקשה לצו מניעה נגד הקמפיין של מפלגת "ישראל ביתנו", היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית סמכות להוציא צו מניעה כנדרש בעתירה, וכי אף לגופם של דברים אין מקום להוציא צו כאמור.

העותר הראשון בהליך זה, ח"כ עיסוי פריג', מבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות יוציא צו מניעה כנגד המשיבים "אשר יורה להם להפסיק לעשות שימוש במסרים גזעניים ופוגעניים, התומכים בשלילת אזרחותם של אזרחים ישראלים, זאת בשל מוצאם, מקום מגוריהם, הגדרתם הלאומית או הזדהותם עם מילותיו של המנון המדינה...".

ואילו בקשתו של העותר השני בהליך זה, ד"ר יוסף ג'בארין, מצומצמת יותר, ובגדרה מתבקש צו מניעה המורה למפלגת 'ישראל ביתנו' להימנע משימוש בסיסמת הבחירות "אריאל לישראל או אל-פחם לפלסטין", ולהסירה מכל דבר תעמולה שפורסם על ידה ומטעמה.

בעמדת היועץ המשפטי, שהוגשה באמצעות עו"ד רועי שויקה ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי היועץ סבור שסעיף 17ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, אינו מעניק ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית סמכות להוציא צו מניעה ביחס למסרים המועברים בקמפיין או במצעה של מפלגה כלשהי, וזאת כל עוד תוכנו של הפרסום אינו מהווה עבירה על אחד מהחיקוקים המפורטים בסעיף 17ב(א) לחוק. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי בכל הכבוד הראוי, המצב החוקי הקיים בחוק דרכי תעמולה אינו מעניק ליו"ר הוועדה את הסמכות לפסול מסרים או אמירות בקמפיין או במצעה של מפלגה, ועל כן דינה של העתירה להידחות.

למעלה מן הצורך, נאמר בעמדה, עמדת היועץ המשפטי היא כי אפילו גרסנו כי סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות ליתן צו מניעה בהתאם לסעיף 17ב(א) לחוק אינה מוגבלת למניעת ביצוע מעשי עבירה לפי החוקים המנויים באותו סעיף, אלא משתרעת גם על ביצוע מעשי עבירה לפי חוקים אחרים (וכאמור איננו גורסים כן), ספק אם יש במסרים אשר הובאו במסגרת הבקשות, כדי להיכנס לגדרי האיסור הקבוע בסעיף 144 לחוק העונשין, ולהצדיק מתן צו מניעה.

כן נראה, אף זאת למעלה מן הצורך, כי ספק אם תוכן הפרסום מושא הבקשה דנן מצדיק את הגבלת חופש הביטוי של רשימת המשיב. באחת מהחלטותיו בעבר, בית המשפט העליון עמד על כך שהגבלת חופש הביטוי הפוליטי תאושר רק במקרים בהם יש בביטוי "משום ודאות קרובה לסכנה ממשית לסדר הציבורי וכל עוד אין במסר הכלול בתשדיר כדי לזעזע את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית".

(תב"כ 14/20)

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

היועמ"ש יערוך שימוע לח"כ חנין זועבי טרם העמדתה לדין בגין הסתה לאלימות

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
151 | S:150