חדשות

בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת שטראוס, בטענה כי זו כינתה מוצרי מילקי שונים בשם "שוקולד" אף שהם אינם מכילים שוקולד. על פי ההסדר, שטראוס תשנה את הכיתוב ותתרום מוצרי חלב בסך של 300 אלף שקל לבית החולים העמק בעפולה

בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת שטראוס, שהוגשה בגין הטעיה נטענת בכך שכינתה מוצרי "מילקי" שונים בשם "שוקולד" על אף שאינם מכילים שוקולד. במסגרת ההסדר, הוסכם כי שטראוס תשנה את הכיתוב וכי תתרום מוצרי חלב בסך של 300 אלף שקל לבית החולים העמק בעפולה. השופטת יעל וילנר קבעה כי כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחור את זהות הגוף הנתרם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המבקשים הגישו בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת שטראוס, בגין הטעיה נטענת של ציבור הצרכנים בכך שכינתה מוצרי "מילקי" שונים בשם "שוקולד", תוך הפרת הוראות הדין. נטען כי מוצרים אלה אינם "שוקולד" כהגדרתו בתקן ישראלי 36 ואינם מכילים שוקולד ולכן היה על שטראוס לכנותם בשם "בטעם שוקולד". כן נטען כי הכיתוב על גבי אריזות המוצרים נעשה בגופן קטן מן הנדרש על פי התקן וכי גם תמונת קוביית השוקולד המופיעה על גבי מארז המוצרים יש בה כדי להטעות את ציבור הצרכנים.

לימים, הגישו הצדדים את הבקשה לאישור הסדר פשרה, בו הוסכם כי לפנים משורת הדין תשנה שטראוס את הכיתוב על אריזות המוצרים באופן שבכל מקום בו תופיע המילה "שוקולד" על גבי האריזות תיווסף לפניה המילה "בטעם", בגופן בגודל זהה. עוד הוסכם כי תוך שנתיים ימים ממועד אישור ההסדר תתרום המשיבה מוצרי חלב המיוצרים בשווי 300 אלף שקל לבית חולים העמק בעפולה או לכל עמותה אחרת כפי שיורה בית המשפט, וכן הוסכם על תשלום גמול ושכר טרחה למבקשים ובאי כוחם.

השופטת יעל וילנר קיבלה את הבקשה לאישור הסדר הפשרה וציינה כי אין מקום שבית המשפט יהיה מעורב בקביעת זהות הגוף הנתרם ולכן אין לקבל את הצעתם החלופית של הצדדים לפיה התרומה תועבר לעמותה אחרת על פי הוראות בית המשפט. לדעת השופטת, בחירה זו היא למעשה פררוגטיבה של הצדדים להליך ובראש ובראשונה של חברי הקבוצה, ולכן אין הצדקה לשלול זאת מהם אלא במקרים מיוחדים שבהם על פניו הגוף הנבחר אינו ראוי ואינו מתאים לקבל את התרומה חלף הפיצוי. כמו כן, מעורבות של בית המשפט בקביעת זהות הגוף הנתרם בעייתית ועלולה לפגוע בעיקרון השוויון, ליצור אפליה אסורה, ואף לעורר תחושת אי נוחות, ולו למראית עין, מעצם העדפת גוף אחד על פני משנהו.

עוד נקבע כי אישור הסדר הפשרה אינו מצריך מינויו של בודק אשר יחווה את דעתו, שכן עיקרו של ההסדר, לרבות סכום התרומה, מבוסס על הצעת בית המשפט ולכן לא מתקיים החשש המובנה בתובענות ייצוגית כי המבקש יעדיף את טובתו על פני טובת חברי הקבוצה. כמו כן, סכום התרומה אינו מבוסס על חישובים חשבונאיים סבוכים אלא הוא בעיקרו תוצר של שיקולים משפטיים – סיכויי הצלחת התביעה, הוכחת הקשר הסיבתי בין ההטעיה הנטענת לצריכת המוצרים, הספק בדבר קיומו של נזק שאינו ממון, השאלה מה שיעורו של נזק הממון ועוד.

ת"צ 29191-09-13