חדשות

לטענת התובעת, שהשתתפה בתוכנית "לרדת בגדול" כמאמנת ראשית, היא הסכימה לשמש פרזנטורית של משקה קפה המסייע לעיכוב תחושת הרעב, אולם המוצר הורד מהמדפים בהמשך בעקבות תלונות צרכנים על תחושה רעה כתוצאה מהשימוש בו. ביהמ"ש: היצרנית שטראוס נהגה באחריות, והציבור אינו רואה בתובעת כאחראית לכישלון המוצר

בית משפט השלום דחה את תביעתה של מדריכת הכושר אורלי בר שטענה לנזק תדמיתי שנגרם לה עקב השתתפותה בקמפיין פרסומי לקפה "באלאנס" של "שטראוס" אשר לימים הורד מהמדפים עקב תלונות צרכנים על תחושה רעה כתוצאה משימוש בו. נקבע, כי מהעדויות והראיות עולה ששטראוס פעלה באחריות, מקצועיות, שקיפות וזהירות טרם שהפיצה את המוצר לשימוש הציבור, כי הציבור אינו רואה בתובעת כאחראית לכשלון המוצר וכי ממילא לא הוכיחה מה היה המוניטין שלה לפני שהשתתפה בפרסומת ולא הוכיחה פגיעה בו עקב השתתפותה בפרסומת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת בר, נוכח הופעותיה בטלוויזיה (בהן ארבע פעמים כמאמנת ראשית בתוכנית "לרדת בגדול" ששודרה בערוץ 10") ולאור מקצועיותה, המוניטין הרב שלה, יושרה, אמינותה, וזיהויה עם בריאות, הוצע לה לשמש כפרזנטורית בקמפיין פרסומי למוצר "קפה עלית באלאנס" מתוצרת שטראוס. לדבריה, המוצר הוצג בפניה כחידוש עולמי בהיותו אבקה להכנת משקה קפה המכילה סיבים וחלבונים המסייעים בעיכוב תחושת הרעב, לרבות סיבי עולש וחלבוני חלב. כמו כן, הציגה שטראוס בפניה מצג לפיו היא עמלה על ייצור ופיתוח המוצר במשך שנים בהשקעה של מיליונים. לאחר שבר הסכימה להצעה לשמש כפרזנטורית למוצר נחתם בין הצדדים הסכם, ובהמשך נחל הקמפיין הצלחה ואף נוצר מחסור במלאי של המוצר. לימים, קראה שטראוס לציבור לחדול מצריכת המוצר והודיעה כי בעקבות תלונות צרכנים על תחושה רעה כתוצאה משימוש בו החליטה לעצור את שיווקו ולהסירו מהמדפים עד לעריכת בדיקה מקיפה. על רקע זה הגישה בר את התביעה, בה עתרה לחייב את שטראוס לפצותה בחצי מיליון שקל בגין עוגמת נפש, פגיעה במוניטין ואובדן אפשרויות למצוא עבודה במקומות אחרים.

הגבלה על צריכת סיבים תזונתיים

בתביעה טענה בר כי הסתבר לה שבטרם השקת המוצר ידעה שטראוס שצריכתו גורמת או עלולה לגרום לצרכנים מסוימים לתחושה רעה, לכאבי בטן קשים והשלכות בריאותיות אחרות והתקבלו אצלה תלונות לנזקים בריאותיים שגרם המוצר אצל נסיינים. עוד נטען כי שטראוס נמנעה מלפרסם אזהרות מתאימות ומלהביא לידיעת הצרכנים עובדות מהותיות בקשר לצריכת המוצר, וכי היא הציגה בפני התובעת מצג שנעשו בו מחקרים טרם השימוש ושאין בו סיכון בריאותי. כמו כן, נטען כי היה צורך בקבלת רישיון ספציפי למוצר כיוון שמדובר במוצר ראשון מסוגו השונה ממוצרים אחרים מתוצרת שטראוס. לפיכך, טענה בר כי שטראוס פגעה בתדמיתה המקצועית והציבורית וכי פרסום המוצר פגע באמינותה וגרם לה להראות כמי שפוגעת ומטעה את הציבור עבור בצע כסף. כל זאת, לאחר שעמלה עשרות שנים על בנית המוניטין המקצועי שלה והיותה "גורו" בתחום. עוד טענה כי משתמשים במוצר טענו בפניה ששוכנעו לנסות את המוצר רק עקב העובדה שהיא פרסמה אותו וכי היא אכזבה אותם.

השופטת אשרי פרוסט-פרנקל דחתה את התביעה וקבעה כי התובעת בחרה לפרסם את המוצר אף שידעה בעת חתימת ההסכם שקיימת בעיה לגבי השימוש בו נוכח כתבה עיתונאית שפורסמה בעניין. כמו כן, היא ולקוחותיה עשו שימוש ניסיוני במוצר במשך מספר שבועות אשר גרם לה לתחושה לא טובה, וכן דלתה מידע מהאינטרנט לפיו יש הגבלה על צריכת סיבים תזונתיים מסוג אלה הקיימים במוצר.

המוניטין לא נפגע

אשר להתנהלות שטראוס, קבע השופטת כי מהעדויות והראיות עולה שהיא פעלה באחריות, מקצועיות, שקיפות וזהירות בטרם הפיצה את המוצר לשימוש הציבור, כשכל העדים מטעמה העידו שבמשך כשנתיים טרם השקתו נעשו מחקרים רבים בשיתוף עם מומחים בתחום והושקעו בפיתוחו סכומי עתק. בנוסף, המוצר הוצא לניסיון למקורבים טרם ששווק וכל המומחים מטעם שטראוס סברו שמרכיבי המוצר נבדקו, כי הוא יוצר בתנאי ייצור קפדניים ומבוקרים וכי נעשו בדיקות מעבדה להבטחת איכותו. אשר לתלונות שהתעוררו בנוגע אליו, קבעה השופטת כי מעדות מומחה האלרגיה שבדק את המתלוננות עולה שאין קשר לשימוש במוצר וכי אין מדובר בתופעות של אלרגיה כיוון שזמני הופעת הסימפטומים ומשך הזמן לא תאמו לתופעות אלרגיות. מנגד, צוין כי התובעת לא הציגה כל בדיקה הנדרשת על ידי הגופים המוסמכים ששטראוס לא ביצעה לטענתה, ולא הציגה חוות דעת של מומחה כדי לסתור את מומחי שטראוס. לאור האמור, שוכנעה השופטת כי שטראוס פעלה באחריות, מקצועיות, אמניות ושקיפות בטרם שיווקה את המוצר וכי נהגה כראוי וכמצופה מיצרן ומשווק של מוצרי מאכל. כמו כן, נהגה באחריות מקסימאלית כאשר הורידה את המוצר מהמדפים לבדיקה עם התקבל התלונה הראשונה בנוגע אליו.

עוד התייחסה השופטת פרוסט-פרנקל לסקר שנערך מטעם מומחה שטראוס אשר העלה כי איש מהמרואיינים לא ציין את התובעת כאחראית לכישלון המוצר על אף שתשובה זו הוצגה בפניהם כאחת מהתשובות האפשריות בשאלה. עוד עלה ש-99% מהנשאלים לא זיהו את בר כמי שהופיעה בפרסומת למוצר כלשהו שנכשל, וכי מיעוט זניח שסבר שהיא פרסמה ייחס את הכישלון לחברה המייצרת ולא נוצרה כל פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין של התובעת. לאור האמור, קיבלה השופטת את ממצאי הסקר לפיהם לתובעת לא נגרם כל נזק כתוצאה מהשתתפותה בפרסומת.

עוד צוין כי התובעת לא טענה, ובוודאי שלא הוכיחה, מה היה המוניטין שלה לפני שהשתתפה בפרסומת, ולא הוכיחה שהמוניטין נפגע לאחר שהמוצר הורד מהמדפים. השופטת הוסיפה כי טענות התובעת במקרה זה נטענו בעלמא מבלי שהוכיחה אותן. לבסוף ציינה השופטת כי האדם הסביר רואה את התובעת כמי שהשתתפה בפרסומת מסחרית וברור לכל שאין מדובר במוצר שהיא יצרה או שיווקה.

ת"א 33601-06-11