חדשות

ביהמ"ש דחה את טענתה של אל על לאשם תורם של התובע, וקבע כי בהיעדר כללים כלשהם אודות ישיבה נכונה ולא נכונה בזמן המראה או נחיתה, אין לצפות מהנוסעים לשבת צמודי איברים ומהודקים למקומם במהלך הטיסה או ההמראה, ובוודאי שעל התובע לא מוטלת החובה להישיר מבט אל המעבר מחשש לעגלות משוחררות

בית משפט השלום חייב את אל על לפצות נוסע בסך של 180 אלף שקל, בגין נכות שגרמה עגלת מזון שהשתחררה ממקומה במהלך ההמראה ופגעה בברכו בעוצמה רבה. השופט יובל גזית קבע כי אין כל ספק שהתרשלות אל על היא זו שהביאה לנזק, ודחה את טענת החברה לאשם תורם מצד הנוסע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנוסע שנחבל בברכו הימנית כתוצאה מפגיעת העגלה הובהל עם נחיתת המטוס כשהוא סובל מכאבים חזקים, אל חדר המיון בבית החולים. בהמשך נותח והתגלה אצלו קרע רדיאלי במניסקוס. עם הזמן מצבו התייצב, אך לטענתו, עד היום סובל מכאבים והגבלה בתנועות הרגל הפגועה, מתקשה לפרקים לתפעלה ולמעשה לא שב לתפקוד מלא כפי שהיה קודם התאונה.

אל על הכחישה את אחריותה לאירוע וטענה כי גם אם עגלת המזון לא הייתה קשורה כמתחייב, הרי התובע בהתרשלותו אשם באופן מלא ולכל הפחות באופן חלקי לקרות האירוע, שכן הוא בחר לפשוט את רגלו לכיוון המעבר, בניגוד להוראות, ולא ישב במושבו כפי שאדם סביר היה נוהג. לטענת אל על, בהתאם להוראות אמנת ורשה החלה בעניין זה, לנוכח רשלנות התובע היא פטורה מאחריות לנזק.

השופט יובל גזית דחה את טענות אל על וקבע כי היא כשלה להוכיח כי נקטה אמצעי זהירות למניעת התאונה וכי אין ספק שהתרשלותה היא זו שהביאה לנזק. השופט ציין כי מנהל הטיסה הודה כי העגלה לא היתה נעולה עד הסוף, ואף אישר מפורשות כי אילו העגלה היתה מחוברת בהתאם לנהלים ולהנחיות, האירוע היה נמנע.

השופט דחה את טענות חברת התעופה כי התובע הוא האחראי לקרות האירוע באופן הפוטר אותה מאחריות, לפי ההוראה בסעיף 21 לאמנה, והדגיש כי בכללי תובלת הנוסעים שהוציאה אל על אין כל אזכור לכללים כלשהם אודות ישיבה נכונה ולא נכונה בזמן המראה או נחיתה. מנהל הטיסה אף העיד כי הדיילת בעוברה עם עגלה נוהגת לבקש מן הנוסעים אשר גובהם חריג להכניס את רגליהם, אולם אין כל מחלוקת כי במקרה זה הידרדרה העגלה והגיעה במהירות לעבר התובע בכוחות עצמה ללא שנדחפה באמצעות דיילת אשר יכולה הייתה להורות לתובע להסיר רגלו מן המעבר. השופט קבע כי אין זה סביר לצפות מנוסעים בהיעדר הנחיה מפורשת, לא כל שכן הנחיה כתובה, לשבת במהלך הטיסה או לפחות במהלך ההמראות צמודי איברים ומהודקים למקומם, ובוודאי שעל התובע לא מוטלת החובה להישיר מבט אל המעבר מחשש לעגלות משוחררות.

לאור האמור לעיל נקבע כי אל על אחראית לפצות את התובע עבור נזקיו בסך של 148 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של כ-35 אלף שקל.

ת"א 58004-08

לקריאה נוספת, ראו:

אל על תפצה נוסעת שנתקעה שבוע בחו"ל בגלל ויכוח על תשלום בגין משקל עודף

אל על תפצה נוסע שאמר לחברו "לעזאזל עם אל על" והורחק מהטיסה חזרה לארץ